בעיית חניכה

eyal zil1

New member
בעיית חניכה

היי, מה שלומכם? יש לי שתי שאלות אליכם: א) אני חונך חדש יחסית. יש למישהו הצעות, שיטות חניכה, דברים כאלה? ב) מצב היפוטתי. מה הייתם עושים עם חניך/ה שעשה/עשתה כבר לא מעט משמרות ובכל זאת לא מתקדם/ת והוא/היא מתנדב/ת ממש גרוע/ה? (כל הצעה תתקבל בברכה מלבד 'תעיף אותו או אותה'. זה פתרון אחרון ותודה למציעים, שמתי לב אליו) תודה!
 

Gs17

New member
אמממ

א. אין ממש שיטות חניכה אלא יותר הקפדה על פרטים מצד החונך על החניך. לשים לב אפילו לדברים הקטנים שהחניך עושה ובמידה והוא טועה אפשר לתקן רק אם באמת יש מקום לתקן (לא על כל פיפס לתקן-זה מוריד מהבטחון). גם בתחילת המשמרת ובמהלך המשמרת להגיד לחניך שכל בעיה שצצה או כל שאלה שהוא רוצה לשאול, הוא יותר ממוזמן לשאול ולא רק לגבי כיסא או מיטה. גם על שאלות קצת יותר מעבר כמו ממה סבל החולה ולמה אפשר לענות במידה ויודעים. ואם יש לך כל מיני שיטות קטנות שאתה משתמש בהן (למשל יש וריד שנמצא ממש על עצם בתחילת פרק כף היד, אז במידה וקשה לבדוק דופק אצל החולה, אז מומלץ לעשות שם כי הרבה יותר קל להרגיש), אז מומלץ לומר זאת לחניך שידע לידע כללי. 2. בודקים אותו הרבה יותר בקפדנות וחוזרים איתו על כל פעולה שהוא עושה. במידה והוא לא משתפר עד סוף המשמרת, פונים ליו"ר הוועד מתנדבים (שבמקרה אצלנו מטפל בעניין הזה), ומסבירים לו את הבעייתיות של החניך והוא כבר אמור לטפל בזה. בעקרון אין שום סיבה לא ללמד אותו להסביר לו כמו כולם גם אם הוא דביל מושלם.
 

MD669

New member
חונכות....

שלום לך! הייתי אומר ראשית, לתת לו ביקורת בונה, ובסופה לוודא שהוא אכן הבין איפה הוא טעה.... הביקורת חייבת להיות קצרה , עניינית, אחד על אחד(לא מול כולם), והחניך חייב להרגיש בנוח איתך בתור חונך על מנת שהוא ישיג את מירב ההתקדמות. אסור בשום פנים לזלזל, לפגוע, להעליב, להשמיץ או לנגח אותו... ולוודא שמה שנאמר ביניכם במשוב, נשאר ביניכם.... אסור בתכלית האיסור שזה יהפוך לבדיחה התורנית בתחנה, כשאתה יוצא "גבר" בכך שאתה מביא סיפורים עסיסיים על החניך "הפאקיונר" שלך.... הסיבה היא מכיוון שאתה תאבד כל קרדיט אצל אותו חניך(ואחרים בעתיד) מלסמוך עלייך ועל השיפוט שלך בעתיד, ומכיוון שזה במקום לחזק אותו רק יפגע בו(וכבר ראיתי דברים כאלה קורים). אני חלילה לא מתכוון שאתה כזה(ההודעה שלך מראה בדיוק את ההיפך, שאיכפת לך ואתה רוצה להשקיע בחניך שלך). שנית, כאשר הוא טועה לשאול אותו ראשית האם הוא מודע לכך שעשה טעות.... אם כן , מה היא? ואם לא תסביר לו אותה. נקודה נוספת חשובה, זה לתת בסיום משוב מאוזן...תחזק ותחמיא לו על הנקודות החזקות שהוא הפגין בנסיעה ורק לאחר מכן את הנקודות הדורשות תשומת לב שלו. שלישית, באם הטעויות שלו חוזרות על עצמן, תבדוק אם הוא בכלל מבין מה הוא עושה(אני כבר לא מדבר על נכון או לא נכון, אלא על התיאוריה מאחורי זה), יכול להיות שהוא חושש לשאול עקב העובדה שגם ככה הוא לא מרגיש חזק מדיי בחומר. רביעית, לומר לו שבזמן שהוא עושה פעולה(כגון הנחת משולש), יאמר בקול רם מה הוא עושה, שלב אחר שלב את סדר הדברים שהוא עושה(כאילו לחולה) וככה הוא משיג שני דברים, האחד העובדה שהוא "יריץ" את התיאוריה בע"פ יכולה להזכיר לו כל מיני דברים שאחרת הוא היה שוכח, ושנית, אתה בתור חונך יכול לראות תוך כדי עבודה, על איזה נקודות בעבודה הוא מדלג, או שיש לו חורים בזיכרון לגביהם, ובכך לטפל בבעיה שלו בצורה יסודית יותר. ואפרופו זיכרון, בדרך למקרה כשיש לכם פרטים ראשונים, לשאול אותו שאלות מקצועיות על הנושא הנ"ל(לדוגמא כאבים בחזה, קוצר נשימה וכו'), מעין "מקרים ותגובות" ככה שכשאתם מגיעים למקום, הוא מרגיש שהוא נכנס לאירוע איתכם מעמדת ידע ולא רק כניספח שבקושי מקבל יחס. , נקודה אחרונה שעולה בראשי כרגע, היא לתת לו את התחושה ולומר לו כל משמרת שלא יחשוש לשאול שאלות, לומר לך(בתור בחונך שלו), אם הוא לא יודע או מבין ובעיקר שיידע שכל שאלה שהוא ישאל תקבל תשובה רצינית, עניינית ולא פוגעת.... מה שאני תמיד אומר לחבר'ה חדשים שנוסעים איתי, זה שאין שאלות מטופשות...רק תשובות מטופשות.... ומכיוון שאני אחראי על התשובות, לא צריכה להיות להם סיבה שלא לשאול שאלות. מקווה שזה עזר, באם יש לך שאלות נוספות, אשמח לסייע. בברכה, נעם פאראמדיק/מדריך אזור "שרון" סטודנט לרפואה
 
../images/Emo104.gif שאלה והערה:

1. אתה מנתניה או מחדרה? 2. אני לא בטוחה שמותר לשים כאן תמונה כמו זאת שהעלית, לתשומת ליבך...
 
חונכות

לפני הכל אציין שאני מסכימה עם נועם בנקודה של בדרך למקרה, להכניס חניך ל"אווירה" ולשאול כל מיני שאלות לרענון הראש בעניין.. מעבר לזה, אפילו כשיושבים "סתם" בתחנה יש מקום ללמוד ולהתפתח מבחינה מקצועית. לכן את הזמן הזה אפשרי לנצל להתקדמות ולביסוס הקיים. ז"א, במקום לשבת להתפדלע בתחנה, תמיד אפשר לראות מה החניך זוכר מעשית (לדעתי רצוי שמדריים יעשו את זה) ולהוציא ציוד מחדר הדרכה ולהתחיל לתרגל... לרענן פרטם קטנים שנוטים לשכוח אחרי הקורס.. מלבד לתרגל תמיד אפשר ליצור אצל החניך את הרצון ללמוד ולדעת עוד.. להתחיל משאלות קטנות של הבנה על החומר שלמדו ומשם להתקדם ולעבור הלאה. בכלל, בחניכה אני מאמינה שהדרך הטובה ביותר ללמוד, היא מהטעויות של עצמך. מה שאומר, שאני בתור חונכת הייתי בד"כ יושבת ומביטה מהצד ונותנת לחניך לעשות את כל העבודה. החל מטפסים, טיפולים ולקיחת אנמנזה. להשתדל להתערב מה שפחות, להביא את החניך למצב שהוא מודע לטעויות שלו ויפיק לקחים מהם לפעמים הבאות (תוך כדי שאת המסקות הוא מסיק לבד). הרבה חונכים "פוחדים" לתת לחניכים שלהם להתקדם, שמא יתפסו את מקומם בצוות. לכם רובם גם יסתפקו בטפסים, יפחדו לדבר עם החולה, ו"טיפול" אצלהם לרוב יסתכם בסחיבת הכיסא. לכן, כל עוד החניך סגור על התיאוריה, הוא יהיה סגור על המעשי (או לפחות בתאוריה). וכאן בא התפקיד שלנו בתור חונכים, לתת לו את הביטחון הזה שהוא צריך על מנת שיוכל להתקדם. כל עוד החניך לא מבצע טעויות פאטאליות, אין שום סיבה שנבוא ונתערב. טח לא להתחיל לגעור בו לפני צוות אחר או לפני החולה. האפקט היחיד שזה ישיג, יהיה הפלת הביטחון של החניך.
 

MD669

New member
לצנופקינית...

שלום לך! לשאלה הראשונה שלך, התשובה היא נתניה, על אף שאת רוב ההשתלמויות שלי עשיתי בחדרה. לשאלה השנייה, אני מאמין שניתן לפרסם את זה מכיוון שזו תמונה שהתפרסמה במעריב לפניי כשנתיים, כך שלא צריכה להיות בעיה עם זה(אלא אם פיספסתי את כוונתך, ובמקרה שכזה אשמח ל"הארה" ממך בעניין). בברכה, נעם
 

MD669

New member
לצנופקינית.....

שלום לך! ממש אין בעיה, אני שמח לקבל ביקורת בונה כאשר זה נדרש, הרי גם זו דרך טובה ללמוד דברים חדשים שלא היו ידועים.... השאלה הייתה בהחלט במקום(בעניין התמונה). לידע כללי, כל התמונות אשר אני מצרף או שפורסמו בידיעות, מעריב ואתרים רשמיים אחרים און ליין, או שהן מגיעות מאתרים רפואיים... בברכה, נעם
 

שוטר82

New member
נעם קראתי מה שכתבת

אני לא מתנדב מד"א אבל לדעתי בזמן של אירוע או נסיעה- אין זה להסביר לאותו מתנדב מה היו הטעויות שלו- אלה לטפל בו להעלות אותו על האמבולנס ולפנות...
 

MD669

New member
"בלוז לכחולי המדים"....לשוטר 82....

שלום לך! כוונתי הייתה שיש איזה 5 דקות עד ההגעה לאירוע, ובזמן זה ניתן לעשות את הדיון הקצר ב"מקרים ותגובות" שיכולים לבנות את הביטחון של החניך עד ההגעה למקום. בעניין הערות למיניהן, ברור שאין לעשות זאת מול המשפחה או החולה, וכמו שציינתי, יש לעשות זאת 1 על 1 לאחר הנסיעה, אלא אם מדובר בטעות שמסכנת את החולה או הצוות(וגם דברים כאלה קרו לי עם חניך או שניים בעבר), במקרים כאלה אין מנוס אלא לעצור את החניך מלעשות משהו מסוכן. דוגמא לכך הייתה לי עם חניך חדש שהחונך שלו לא ממש היה עירני מה הוא עושה. הגענו להחייאה בבית, ובמהלך העבודה החניך רצה לפתוח את החמצן הנייד ולחבר אותו לאמבו(אחלה רעיון, בד"כ!) אלא מה, הוא פתח את החלק שמחבר בין המיכל לבין הווסת(במקום בין הווסת לבין הצינור חמצן, מה שהיה משחרר את כל החמצן במיכל תוך כמה שניות), ויותר מכך הוא עשה את זה ליד מקור אש גלוי(נרות שבת שדלקו ליד), למותר לציין שנאלצתי לשאוג עליו שלא יעשה את זה.... ואין מה לעשות היה צורך לעשות את זה מול אישתו של החולה.... לאחר מכן לקחתי אותו הצידה והיסברתי לו למה עשיתי את זה, ואת העובדה שלא מדובר במשהו אישי נגדו, אלא בעניין בטיחותי שיכול היה להרוג את כולנו(טוב לא את כולנו, ההחייאה נגמרה בקביעת EX ככה שלא כולם היו נהרגים מייד, אחד כבר היה מת...). הוא הבין את זה, ועשיתי שיחה יחד עם המתנדב שנוסף שהיה עימנו וזה נגמר בצורה טובה. בברכה, נעם
 
הגבתי לך במסר לגבי מה שאני חושב

לנכון שמע מבחינתי זה עדין שלב של חיים -כל דקה חשובה
 

MD669

New member
היי רועי......./images/Emo13.gif

היי רועי! אם אני מבין נכון את מה שאתה אומר, אזי אתה חושב שזה (התידרוך לפני הגעה לאירוע) בא על חשבון הזמן שייקח לנו להגיע. אם זה המצב אז לא ממש הבנת את כוונתי.... לוקח לניידת בממוצע 6-8 דקות להגיע למקום האירוע, אלה 6-8 דקות שאנחנו לא עושים יותר מדיי, פרט ללקבל מידע מהמוקד ולומר מראש מי לוקח מה מבחינת ציוד(כל זה לקח אולי דקה), אני חושב שאפשר להשתמש בזמן שנותר לעשות מעין "חזרה על ראשי פרקים" של הבעיות מהם סובל החולה/נפגע המיועד שלנו.... זה מכין אותנו מקצועית כמו גם נפשית לתיפקוד טוב יותר באירוע. שוב זו דעתי, ואם לא הבנתי נכון את כוונתך, אשמח שתפרט מעט יותר בעניין. בברכה, נעם
 

tani101

New member
עצה טובה!!!../images/Emo41.gif

קודם כל שלום לך... גם אני חונכת כמוך ולא תמיד החניכים שלך והידע שלהם לא הכי מזהירים בעולם... אז נכון העברת מליון השתלמויות והסברת כל דבר אפשרי אפילו איך לסובב את הכסא הכתום וכ'ו אבל תתפלא גם אני התפלאתי כמוך יש חניכים שכמה שתסביר כלום לא יכנס למוחם... לכן מצאתי פתרון מקורי בהחלט...קוראים לזה מבחן מעשי.. לקחתי כל חניך ושמתי אותו באמבולנס אמרתי לו תפתח כך וכך, תעשה בדיקת אמבו משלימה, כל הבדיקות של הסקשיין, תיק חובש וכ'ו שיסביר לי מה עושים עם כל דבר ולמה הוא משמש.. אחר כך לקחתי את החוברת "קורס עזרה ראשונה" (חוברת עזר לחניך בצבע כחול) יש בה שאלות על מדדים, מחלות, סימנים בחולה...ובסוף החוברת ישנו מעיין מבחן קורס 60 שיש בו שאלות מצוינות ברמת קורס 60. אני ממליצה להשתמש בה....וחוץ מזה בכל הזדמנות אפשרית לרענן חומר. שלא יהו פשלות במקרים.. בקשר לחניך הגרוע אני מציעה לתפוס איתו שיחה לשאול אותו אם ההתנדבות במד"א מענינית אותו אם הוא מתחבר לעניין של לעזור ולטפל, בכל זאת לא כולם בנוים לזה יש הרבה מתנדבים גם בתחנה שלי שנגעלים מספונגט'ה נקייה. יש אנשים שלא בנוים תסביר לו/לה שההתנדבות במד"א היא לא חובה ואם לא מתאים לו הוא יכול לעזוב ואם בכל זאת להישאר אז תציע לו עזרה בכל מה שיצטרך אחת מהאפשרויות הוא יצטרך לבחור מתישהו... המשך חונכות נעימה ואם תצטרך עצות נוספות אני אשמח לעזור...
 
למעלה