בעיות.... שוב ../images/Emo4.gif
אהלן כולם, אני לא מאמינה ששוב אני חוזרת לכאן עם אותה בעיה, אני יודעת שאתם בטח לא זוכרים כי העלתי את הבעיה פעם אחרונה ממש מזמן, אז הנה אני מספרת שוב: אנחנו קבוצת חברות, 8 בנות. 4 מאיתנו באותה וכיתה ועוד 4 חברות בכיתה אחרת, אבל כולנו חברות ממש טובות. כמובן שכל 4 בנות זו חבורה יותר קרובה, כי אנחנו לומדות ביחד, ויש לנו חוויות משותפות והכל. העניין הוא כזה, שבפורים הקרוב 3 החברות שלי שאיתן אני מדברת על הכל, ואותן אני משתפת בבעיות ובלבטים שלי הולכות לישון אצל אחת מהן. הן ישנו אצלה מיום חמישי וביום שישי בבוקר יקומו ואחת תאפר את כולן, ואז הן יבואו יחד לבית ספר. יש לציין שאחת מהן, שנקרא לה ב', היא החברה הכי קרובה אליי מכולם. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לה חברה הכי טובה כי אחרי הכל היא פוגעת בי לא במודע הרבה פעמים, ותיכף תבינו למה. זו שהן ישנו אצלה נקרא לה ל'. גם בשנה שעברה כולן הלכו לישון אצלה (לא כל ה-8 רק שלושת החברות שלומדות איתי באותה כיתה) ואותי לא הזמינו. התופעה חוזרת על עצמה גם השנה. אמרתי בשנה שעברה לב' שנפגעתי שאותי משאירים בצד, והיא לא עשתה עם זה הרבה. למען האמת אני לא ממש יודעת מה היא יכלה לעשות, אני לא מצפה שהיא תבטל את הפגישה או משהו, אבל רציתי שתדע שזה מעליב שכל פעם אני נשארת בצד, וזו לא הפעם הראשונה. בקיצור... זה לא הקטע של ללכת לישון אצל ל' זה הקטע שאני נשארת לבד בצד. חשבתי אולי ללכת אליה בבוקר ואז שהיא תאפר אותי ואני אלך איתן לבית ספר, אבל אז החלטתי שלא. אמא שלי משקיעה לי מאוד בתחפושת, ואני לא אלך לל' כדי שתאפר אותי ואז אתן לה מעין הרגשה כזו כאילו אני לא יכולתי בלעדיה. אני יודעת שזה נשמע קצת קטנוני, אבל פשוט ממש כואב לי היחס הלא הוגן הזה. אז אני נשארת בבית, ואמא שלי תכין אותי לפורים, ואני אצא הכי יפה ומושקעת גם בלי עזרתן. העניין הוא, שמה אני אמורה לעשות? להגיד גם השנה לב' שנפגעתי? אני כל הזמן מרגישה בצד, אבל רק מ-2 החברות האלה-ל' ועוד מישהי שנקרא לה י'. יש את שאר החברות שאיתן כיף ואני מאוד אוהבת והן לעולם לא גורמות לי להרגיש רע. אז מה לעשות? האם אני נפדעת בצדק? ל' עוברת דירה בקרוב, וכמובן שהיא רוצה שנבוא לעזור לה לסדר את החדר החדש. בהתחלה ממש שמחתי, אבל עכשיו כבר לא בא לי לעזור לה בכלום, אני במילא תמיד הכי פחות רצויה, אז למה בכלל לטרוח? מה אתם אומרים? אני לא יכולה לתאר כמה כואב לי הלב כשאני חושבת על זה שהן יקומו ביום שישי במצב רוח טוב ויצחקו ויהנו, בזמן שאני אקום לבד עם צביטה בלב. מצטערת על אורך ההודעה ואני באמת מקווה שאני לא נשמעת ילדותית מידי, פשוט אני כבר לא יודעת מה לעשות, התופעה הזו של כל הזמן להרגיש בחוץ, מנותקת מהן. אני יודעת מה ב' תגיד אם אני אגיד לה שנפגעתי, שבטח ל' לא התכוונה, ושגם אותה היא רק הזמינה בגלל שהיא הזמינה את החברה הנוספת, אבל אחרי הכל, היא תלך ותעשה חיים בזמן שאני אשב לי לבד בבית עצובה.
אהלן כולם, אני לא מאמינה ששוב אני חוזרת לכאן עם אותה בעיה, אני יודעת שאתם בטח לא זוכרים כי העלתי את הבעיה פעם אחרונה ממש מזמן, אז הנה אני מספרת שוב: אנחנו קבוצת חברות, 8 בנות. 4 מאיתנו באותה וכיתה ועוד 4 חברות בכיתה אחרת, אבל כולנו חברות ממש טובות. כמובן שכל 4 בנות זו חבורה יותר קרובה, כי אנחנו לומדות ביחד, ויש לנו חוויות משותפות והכל. העניין הוא כזה, שבפורים הקרוב 3 החברות שלי שאיתן אני מדברת על הכל, ואותן אני משתפת בבעיות ובלבטים שלי הולכות לישון אצל אחת מהן. הן ישנו אצלה מיום חמישי וביום שישי בבוקר יקומו ואחת תאפר את כולן, ואז הן יבואו יחד לבית ספר. יש לציין שאחת מהן, שנקרא לה ב', היא החברה הכי קרובה אליי מכולם. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לה חברה הכי טובה כי אחרי הכל היא פוגעת בי לא במודע הרבה פעמים, ותיכף תבינו למה. זו שהן ישנו אצלה נקרא לה ל'. גם בשנה שעברה כולן הלכו לישון אצלה (לא כל ה-8 רק שלושת החברות שלומדות איתי באותה כיתה) ואותי לא הזמינו. התופעה חוזרת על עצמה גם השנה. אמרתי בשנה שעברה לב' שנפגעתי שאותי משאירים בצד, והיא לא עשתה עם זה הרבה. למען האמת אני לא ממש יודעת מה היא יכלה לעשות, אני לא מצפה שהיא תבטל את הפגישה או משהו, אבל רציתי שתדע שזה מעליב שכל פעם אני נשארת בצד, וזו לא הפעם הראשונה. בקיצור... זה לא הקטע של ללכת לישון אצל ל' זה הקטע שאני נשארת לבד בצד. חשבתי אולי ללכת אליה בבוקר ואז שהיא תאפר אותי ואני אלך איתן לבית ספר, אבל אז החלטתי שלא. אמא שלי משקיעה לי מאוד בתחפושת, ואני לא אלך לל' כדי שתאפר אותי ואז אתן לה מעין הרגשה כזו כאילו אני לא יכולתי בלעדיה. אני יודעת שזה נשמע קצת קטנוני, אבל פשוט ממש כואב לי היחס הלא הוגן הזה. אז אני נשארת בבית, ואמא שלי תכין אותי לפורים, ואני אצא הכי יפה ומושקעת גם בלי עזרתן. העניין הוא, שמה אני אמורה לעשות? להגיד גם השנה לב' שנפגעתי? אני כל הזמן מרגישה בצד, אבל רק מ-2 החברות האלה-ל' ועוד מישהי שנקרא לה י'. יש את שאר החברות שאיתן כיף ואני מאוד אוהבת והן לעולם לא גורמות לי להרגיש רע. אז מה לעשות? האם אני נפדעת בצדק? ל' עוברת דירה בקרוב, וכמובן שהיא רוצה שנבוא לעזור לה לסדר את החדר החדש. בהתחלה ממש שמחתי, אבל עכשיו כבר לא בא לי לעזור לה בכלום, אני במילא תמיד הכי פחות רצויה, אז למה בכלל לטרוח? מה אתם אומרים? אני לא יכולה לתאר כמה כואב לי הלב כשאני חושבת על זה שהן יקומו ביום שישי במצב רוח טוב ויצחקו ויהנו, בזמן שאני אקום לבד עם צביטה בלב. מצטערת על אורך ההודעה ואני באמת מקווה שאני לא נשמעת ילדותית מידי, פשוט אני כבר לא יודעת מה לעשות, התופעה הזו של כל הזמן להרגיש בחוץ, מנותקת מהן. אני יודעת מה ב' תגיד אם אני אגיד לה שנפגעתי, שבטח ל' לא התכוונה, ושגם אותה היא רק הזמינה בגלל שהיא הזמינה את החברה הנוספת, אבל אחרי הכל, היא תלך ותעשה חיים בזמן שאני אשב לי לבד בבית עצובה.
