בעיות המדינה

[עוד יוסף פנדריך]

בעיות המדינה

הפתרון לבעיות המדינה הוא ביטול הישות הציונית והקמת מדינה חילונית עם הפרדה מלאה בין דת למדינה. הדת תישאר בבתי הכנסת וגם זה לא בטוח. יש לשקול בכובד ראש הוצאת היהדות מחוץ לחוק כמו שעשה אדריאנוס קיסר. הוא היה מדינאי גדול וראה את הפוטנציאל ההרסני שיש ביהדות. אלמלא למדו את תורת הארס של ר´ עקיבא וחבר מרעיו לא היה פורץ המרד הגדול. ולזמננו- אלמלא הישיבות החרדיות ו/או הציוניות ראש הממשלה לא היה נרצח. אני קורא אם כך לחיסול המדינה בדרכי שלום. תודה על ההקשבה.

 

[אלי ו.]

"ביטול הישות הציונית.."

"הוצאת היהדות מחוץ לחוק" איפה שמעתי את ביטויים כאלה קודם?

 

[כינוי1982]

אני לא יודע על המשפט השני,

אבל את הראשון היה אפשר לשמוע בזמנו גם בפי חרדים, ועדיין אפשר לשמוע בפי זרמים מסויימים בעולם החרדי. זו לא טענה שמיוחדת לאנטישמים ולאומנים ערבים.

 

[אמיר.]

מי אמר לי שלא על כל שטות..

צריך להגיב. ????? תן לו לנבוח השיירה שלנו תמשיך לדהור...

 

[כינוי1982]

לא משכנע

אלמליא תורת הארס של רבי עקביא.... חשבת פעם שאלמליא הכיבוש הרומי כל זה לא היה קורה בכלל? ומה עם הרגשות הלאומיים שהניעו את בר-כוכבא והחשמונאים לשאוף ליישות ריבונית עצמאית? האם גם רגשות לאומיים יש להוציא מחוץ לחוק? אולי גם נוציא מחוץ לחוק את הזכות להתנגד לכיבוש, כי בגללה כידוע טובחים בצ´צ´נים? ובאשר לרצח ראש הממשלה - ואלמליא התנועות הציוניות בארץ בשנות ה-30, לא היה נרצח מנהיג החרדים - הרב יעקב דה-האן. אז? שנוציא את הליכוד ואת העבודה מחוץ לחוק?

 

[עוד יוסף פנדריך]

רצח דה האן

היה מתועב! עוד סיבה לביטול הציונות.

 

[sandchicken]

החשמונאים לא שאפו לריבונות עצמאית

הם שאפו לקידוש השם. יחי ההבדל. אגב, מה פרטי רצח דה האן?

 

[אמיר.]

לא מכון.

החשמונאים החלו בשאיפה להמשך האוטונומיה הדתית של היהודים. כשנוצרה שעת כושר - הם הקימו מדינה ריבונית שהחזיקה מעמד כמה עשרות שנים.

 

[פלסטיק]

היו להם עוד כמה שאיפות

לקחו לעצמם גם את המלוכה וגם את הכהונה. לגיטימי או לא זה עניין לויכוח - אבל זו העובדה.

 

[אמיר.]

כהנים הם כבר היו.

ומלוכה נטל לעצמו רק ינאי (ויורשיו). כך שאי אפשר לדבר על שאיפות מלוכה של ראשוני החשמונאים.

 

[פלסטיק]

הם לא היו כהנים

זה כל הסיפור של הצדוקים מול הפרושים וכמובן שהם לקחו את השילטון כל זה כמובן לא גורע מהעובדה שהם הנהיגו מלחמת עצמאות (תמיד היו פוליטיקאים)

 

[אמיר.]

טעות חמורה בידך.

החשמונאים היו כהנים. וזה קודם לסיפור הצדוקים. הם לאט הנהיגו מלחמת עצמאות. רק שמעון נטל לעצמו כתר ´נשיא´. הרבה אחרי יהודה המקבי. מומלץ לקרוא שוב את ספרי ההיסטוריה.

 

[פלסטיק]

זה מה ששמעתי מפרופסור הר סגור

אולי הזכרון שלי מטעה אותי - אולי שלך אותך... לגבי יהודה המקבי - כל הכבוד על הכתיב הנכון

 

[אמיר.]

לא קראתי כל כתביו..

אבל היסטוריה - זה המקצוע שלי.

 

[אמיר.]

לגבי הכתיב ה´נכון´.

אין כזה. המושג מכבי/מקבי הגיע אלינו מיוונית. אין שום מקור עברי עם השם הזה. הכל השערות.

 

[עוד יוסף פנדריך]

ראשית המרד

נדמה לי שהמרד החל בשחיטה. מתיתיהו שחט כהן של דת אחרת שהקריב קורבן. השחיטה היתה במודיעין. האם זה נכון? ואם התשובה חיובית האם המורשת הזאת ראויה ללימוד ולהערצה.

 

[sandchicken]

בדיוק!

ראשית המרד הייתה בתור התקוממות דתית כנגד המתיוונים, ולא כפי שטועים רבים (התקוממות לאומית כנגד היוונים). כמובן שהמורשת הזאת ראויה ללימוד והערצה.

 

[sandchicken]

אתה טועה, לדעתי

מרד החשמונאים החל כהתקוממות כנגד המתיוונים, זה שהיוונים היו מספיק טיפשים כדי לעזור להם... זו בעייה שלהם - מלחמת החשמונאים נמשכה עשרים שנה מתוכם רק שלוש (או ארבע, אינני זוכר) שנים היו כנגד היוונים, שאר המלחמה הייתה כנגד המתיוונים. דווקא בחופש יש מאמר נחמד של שניאור על חנוכה ומשמעותו (לא מאמר מעמיק במיוחד, אבל בהחלט נותן פרספקטיבה אחבה וטובה), אני מעתיק לך קטע משם (שמועתק מ"תמול שלשום" למעשה): "אמר מלכוב כשעשה הפרופסור בוריס שץ את הבצלאל שלו פגע בו חנוכה, חג קדוש זה שהתחילו קוראים לו חג המכבים. הלכו ועשאוהו נשף חשק. העמידו פסל של מתתיהו כהן גדול, כשהוא אוחז חרב בידו לדקור את הפריץ שהקריב חזיר על גבי המזבח שעשו לשם אנטיוכוס הרשע. עשו כל הלילה בהוללות ובזוללות. למחרת כתב בן יהודה על עיתונו דברים של חיבה על הנשף, אלא שדעתו לא היתה נוחה בשל אותו פסל שהעמידו באולם, שהרי מתתיהו זה קנאי לדתו היה, לדתו ולא לארצו, שהרי כל הזמן שפשטו היוונים על ארצנו וגזלו וחמסו ורצחו והרגו והחריבו ערים וכפרים יש לו מתתיהו ובניו במודיעין עירם ולא נקפו אצבע, אלא משהתחילו היוונים לפגוע בדת, כמו שאמור בתפילה, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, קפץ כארי הוא ובניו הגיבורים וכו´ וקבעו לכבוד המאורע חג שמונה ימים. ועתה, אומר בן יהודה במאמרו, ועתה אין אני מסופק שבשעה שנאספנו אמש לכבודו, אילו היו נופחים רוח חיים בפסל, או אילו היה הוא עצמו חי, כלום לא היה דוקר אותנו כולנו כאחד בחרב שבידו, כלום לא היה מעלה אותנו על גבי המזבח. כל אותה השעה ישב ברנר בעיניים עצומות, כאילו דרך כך רואה הוא את הדברים שסיפר עליהם מלכוב. לאחר שסיים מלכוב את דבריו נפקחו עיניו של ברנר ונפרצו שפתיו והתחיל מתנדנד מרוב צחוק".

 

[עוד יוסף פנדריך]

דה האן

יעקב דה האן היה יהודי משכיל שהתחרד. הוא היה הולנדי. הוא עלה לארץ וחי בירושלים בשנות העשרים של המאה הקודמת. הוא היה ד"ר למשפטים ופעל רבות נגד הציונות. הוא שירת את העדה החרדית והיה לצנינים בעיני הציונים. איש לא האשים אותו בשקרים. הוא נרדף בגלל שדיבר בגנות הציונות והשמיע בקורת כנה ונוקבת. ההגנה רצחה אותו. השמועה היא שהנשיא לשעבר יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית היו מעורבים באופן פעיל ברצח. הוא נרצח ביריות ליד בית החולים הישן "שערי צדק" ברח´ יפו בירושלים. לאחר הרצח הופצו שמועות בדבר נטיותיו ההומו סקסואליות, כדי להאבק בסערה שקמה בישוב.

 

[כינוי1982]

כמה תיקונים -

דה-האן היה סוציאליסט פרו-ציוני, ומחשובי השירה העברית-ציונית בתחילת המאה. ההומוסקסואליות שלו לא הייתה שמועה שהופצה בידי הציונים, אלא חלק מאורח חייו, ויש לו כמה שירים בהם הוא מדבר בגלוי על יחסים הומוסקסואלים (ואף כתב ספר הומוסקסואלי שעורר סערה). הפצת השמועות על נטייתו המינית הייתה חלק מנסיון הציונים לערער את תדמיתו, כשלפעמים אף הדגישו: ´למען הסר כל ספק: כל אותם נערים איתם התהולל הרב דה-האן - עבאד, חסן וסעיד - הם ערבים, האוייב המשוקץ!´. הוא נרדף בעיקר בגלל שהיה מקורב לממשל הבריטי והיה לו מעמד בעיניו, וכמו כן היה פרו-ערבי במוצהר והיה חשש ביישוב הציוני שהוא יסכן את המפעל הציוני כולו. למיטב ידיעתי, לאחר הרצח טענתו שלושת הזרמים הפוליטים העיקריים באותה התקופה (ההגנה, האצ"ל והלח"י) לרצח, מעין התפארות בו. עם זאת, אני חושב שהיום כבר הוכח שלא ההגנה רצחה אותו, אלא הלח"י.