בעיה...
טוב, כמו שסיפרתי התחלתי עבודה חדשה, מההתחלה היה לי נורא קשה... אבל חשבתי שזה ישתפר עם הזמן. אבל זה לא... מילא שהעבודה נורא קשה, אבל היחס אליי היה פשוט מזעזע! אולי זה גם סוגשל אשמתי, כי לא הגבתי אלא רק חייכתי ואמרתי שאני אנסה להשתפר
אבל זה הלך והצתבר, עד שלא יכלתי לסבול את זה יותר!! כל שניה הם היו מאיימים שהם ייפטרו אותי אם אני לא אעבוד יותר מהר ועוד המון ירידות ועקיצות. כשבאתי הם אפילו לא אמרו לי בוקר טוב שלא לדבר על לשאול מה שלומי... בחום שהיה הם לא הציעו לי לשתות מים קרים או לשתות קפה ביחד בבוקר... יכול להיות שציפיתי ליותר מידי?! חשבתי שבמקום כזה קטן חייבת להיות אוירה "משפחתית" או לפחות שאני אקבל יחס נורמלי. קיצר... ביום ו' הם החליטו שאני צריכה לבוא לעבודה למרות שאמרתי להם שאני לא רוצה לעבוד בשישי! מה גם שהם לא נתנו לי את המשכורת ביום חמישי למרות שכבר היה ה11 לחודש... אז ביום שישי התעוררתי ב8:20 כשהעבודה מתחילה ב9 מה שאומר שאין סיכוי שאני אגיע בזמן, לרגע התלבטתי אם כדאי לי להתארגן כמה שיותר מהר ולהגיע באיחור של 20 ד' (ולחטוף עוד איומים וירידות) בסוף החחלטתי פשוט להמשיך לישון, עשיתי את הטלפון "שקט" כדי לא לשמוע כשהם יתקשרו אליי, ועד עכשיו לא שמעתי את ההודעה שהם השאירו לי. אני יודעת שהייתי ממש לא בסדר
ואני מרגישה ממש רע אם עצמי, כי אם אני רוצה לקבל את הכסף שלי אני אהיה חייבת ללכת לשם שוב, ואני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם זה, אני כל כך מאוכזבת מעצמי כי הייתי בטוחה שהשתניתי ושכשהם יתקשרו אני אוכל להגיד להם את כל מה שאני חושבת עליהם ולדרוש לקבל את המשכורת שלי, אבל עכשיו אני בכלל לא מצליחה לדמיין את עצמי מתקרבת לשכונה הזאת אפילו, ואני רק מקווה שמישהו אחר יוכל לעשות את זה במקומי (זה לא אפשרי באמת...) וכבר שמרתי את המספרים שלהם בטלפון בתור "לא לענות!!" ... <שלח>
טוב, כמו שסיפרתי התחלתי עבודה חדשה, מההתחלה היה לי נורא קשה... אבל חשבתי שזה ישתפר עם הזמן. אבל זה לא... מילא שהעבודה נורא קשה, אבל היחס אליי היה פשוט מזעזע! אולי זה גם סוגשל אשמתי, כי לא הגבתי אלא רק חייכתי ואמרתי שאני אנסה להשתפר