אפשר בהחלט גם לראות זאת כך, אך זה פשוט יותר
כפי שאמרתי, מכיוון שמדובר בהתנגשות אלסטית לחלוטין וללא חיכוך. ווקטור הכח המופעל על כל כל אחד מהכדורים ברגע הפגיעה הוא בניצב לפני השטח (או העיגול במקרה הדו מימדי)ועובר במרכזי המסות וזאת יודע אפילו כל שחקן ביליארד מתחיל. אין גם שום כח משיק הפועל בניצב לקו המחבר את מרכזי המסה ונקודת הפגיעה, שהוא תמיד קו ישר. חישוב דוגמה פשוטה במישור היא התנגשות של 2 כדורים בעלי אותה מסה כאשר כדור אחד נח והפגיעה אינה במרכז כלומר לווא דווקא התנגשות מצח. במקרה כזה מקבלים תמיד שהזוית שבין כיווני תנועת הכדורים לאחר הפגיעה תהיה 90 מעלות. לא צריך ניתוח כוחות פנימיים למרות שהגישה שלך היא בהחלט נכונה ויפה להסבר ולהבנה הפיסיקלית ונכונה במציאות. המקרה הכללי הוא רק יותר מסובך גיאומטרית לחישוב, זה כל ההבדל. כל ניתוח אחר של הסתברות זויות פיזור מבלבל עם אלמנטים של התנגשות פלסטית שזה אכן נכון אם מנתחים התנגשות בעולם האמיתי אך זה כלל לא הדיון. אפשר למצוא ולהוריד תוכנות של סימולציות של מקרים שונים של התנגשויות אלסטית כולל המקרה הכללי באינטרנט, כולל גם דרך החישוב (יש אפילו תכנות למקרים של מקדמי אלסטיות שונים) מחיפוש מהיר שעשיתי ואף דרך לכתיבת תכנת מחשב לסימולציה. כל זאת כאשר נתונים נתוני ההתחלה הנדרשים שצינתי, כולל מיקום יחסי של מרכזי המסה והגיאומטריה של הכדורים. לא נדרש יותר מזה והפתרונות חד ערכיים. כל הפתרונות הללו מתבססים על הקביעות שהזכרתי לגבי כיווני הכוחות. אפילו דרך הוויקיפדיה באנגלית ניתן להגיע ללינקים שמראים את שיטת הפתרון.