בעיה ../images/Emo4.gif
אהלן לכולם אני חושבת שכתבתי כאן פעם מזמן מאוד בכל אופן הבעיה שלי היא כזו: אנחנו חבורה של חברות. החבורה מחולקת ל-2: 4 בנות ועוד 4 בנות. כל 4 בכיתה אחרת. אבל בכל זאת אנחנו חברות טובות כל ה-8 ואני מאוד אוהבת אותן ונהנית לבלות איתן הבעיה היא עם ילדה אחת מסויימת. נקרא לה נ' פעם היא הייתה חברה הכי טובה שלי. הייתי כל כך מאושרת איתה, וחשבתי שסוף סוף מצאתי חברה אמיתית שלא תבגוד בי כמו שאר הבנות שהכרתי. אחרי בערך חצי שנה של חברות, מאיזו סיבה לא ידועה היא כנראה החליטה שלא נאה לה להיות חברה שלי. היא התחילה להתייחס אליי מגעיל. ולצעוק עליי ממש ממש בלי סיבה. התרחקתי ממנה, והכרתי חברות אחרות. העניין הוא, שהחברות האחרות האלה הן חברות קרובות גם שלה. ככה שנאלצתי להישאר בקירבה וידידות איתה. אחרי הרבה זמן שכעסתי עליה, החלטתי לסלוח ולחזור להיות חברה שלה. אומנם לא כמו פעם, אבל חברה טובה. עברה שנה. התגבשנו בתור קבוצה, ולמרות שאני אוהבת את כולן, יש לי את החברה האחת שהיא החברה הכי טובה שלי, מישהי אחרת. נקרא לה ב'. ב' חברה מאוד טובה של נ'. הן חברות טובות כמוני וכמו ב'. אין ל-ב' חברה אחת, ואני לא רוצה שזה ישמע כאילו שזה מפריע לי. כי זה לא. התרגלתי למצב. העניין הוא, שתמיד אני מרגישה כאילו נ' מנסה להוציא אותי מהחבורה הזו. לא בהתנהגות גלוייה, אלא יותר באופן פאסימי. אבל תמיד באירועים ואפילו ביום יום אני תמיד עם הרגשה בלב שאני לא רצוייה מבחינתה. שאני לא קשורה לאותה חבורת בנות. יש לציין שנ' היא ילדה עם הרבה כסף, לאחרונה הרבה בנים מתעניינים בה, אז נהיה לה בטחון עצמי. היא סנובית, מסתכלת על המון אנשים אחרים מלמעלה, ולדעתי האישית היא בן אדם אנוכי, מפונק ואינטרסנט, למרות שזה לא בדיוק הוכח עדיין. בקיצור, אחרי שנה וחצי שאני מבליגה ומבליגה על השטויות שלה, ועל הבכי המתמיד שלה על דברים שאם תשמעו תדהמו היום נגמרה לי הסבלנות. היא שמה לב שהתפרצתי וכעסתי ונוצר מעין חצי ויכוח במהלכו היא שאלה אותי למה אני מוציאה עלייה את העצבים. (אולי בגלל שהיא הגורם לעצבים שלי?!) ביקשתי ממנה להתפשר לגביי איזו פרוייקט שיש לנו לעשות ביחד, והיא לא רצתה, וזה מה ששבר אותי. הבעיה הכי גדולה היא, שאם אני אתרחק ממנה זה אומר שאני אתרחק מכל החברות שלי, ובמיוחד מהחברה הכי טובה הזו. כולן כל כך אוהבות אותה, ואני פשוט לא מבינה למה?! אני לא חושבת שהיא בן אדם רע. אני פשוט חושבת שאותי היא לא סובלת ותעשה הרבה בשביל להעיף אותי. מה עושים
אני ממש בחרא של מצב רוח. ב' התקשרה אליי ואמרתי לה הכל. אמרתי לה שנמאס לי להפגע כבר שנה וחצי, ולהרגיש לא רצוייה ולא קשורה. ב' בן אדם מאוד טוב שלא רב עם אף אחד. היא לא רואה צדדים רעים באנשים, והיא נשארת ניטרלית. מה שגם מטריף אותי, כי אני נפגעת והיא לא עושה כלום בעניין. כל מה שהיה לה להגיד זה שהיא לא רוצה שזה ישפיע על החברות בינינו. אבל תכלס, איך זה יכול שלא? הרי אם אני לא אבלה איתן, אני אתרחק מהן... אז מה אני יכולה לעשות?!?! אשמח לשמוע כל עצה וסליחה על האורך של ההודעה!
אהלן לכולם אני חושבת שכתבתי כאן פעם מזמן מאוד בכל אופן הבעיה שלי היא כזו: אנחנו חבורה של חברות. החבורה מחולקת ל-2: 4 בנות ועוד 4 בנות. כל 4 בכיתה אחרת. אבל בכל זאת אנחנו חברות טובות כל ה-8 ואני מאוד אוהבת אותן ונהנית לבלות איתן הבעיה היא עם ילדה אחת מסויימת. נקרא לה נ' פעם היא הייתה חברה הכי טובה שלי. הייתי כל כך מאושרת איתה, וחשבתי שסוף סוף מצאתי חברה אמיתית שלא תבגוד בי כמו שאר הבנות שהכרתי. אחרי בערך חצי שנה של חברות, מאיזו סיבה לא ידועה היא כנראה החליטה שלא נאה לה להיות חברה שלי. היא התחילה להתייחס אליי מגעיל. ולצעוק עליי ממש ממש בלי סיבה. התרחקתי ממנה, והכרתי חברות אחרות. העניין הוא, שהחברות האחרות האלה הן חברות קרובות גם שלה. ככה שנאלצתי להישאר בקירבה וידידות איתה. אחרי הרבה זמן שכעסתי עליה, החלטתי לסלוח ולחזור להיות חברה שלה. אומנם לא כמו פעם, אבל חברה טובה. עברה שנה. התגבשנו בתור קבוצה, ולמרות שאני אוהבת את כולן, יש לי את החברה האחת שהיא החברה הכי טובה שלי, מישהי אחרת. נקרא לה ב'. ב' חברה מאוד טובה של נ'. הן חברות טובות כמוני וכמו ב'. אין ל-ב' חברה אחת, ואני לא רוצה שזה ישמע כאילו שזה מפריע לי. כי זה לא. התרגלתי למצב. העניין הוא, שתמיד אני מרגישה כאילו נ' מנסה להוציא אותי מהחבורה הזו. לא בהתנהגות גלוייה, אלא יותר באופן פאסימי. אבל תמיד באירועים ואפילו ביום יום אני תמיד עם הרגשה בלב שאני לא רצוייה מבחינתה. שאני לא קשורה לאותה חבורת בנות. יש לציין שנ' היא ילדה עם הרבה כסף, לאחרונה הרבה בנים מתעניינים בה, אז נהיה לה בטחון עצמי. היא סנובית, מסתכלת על המון אנשים אחרים מלמעלה, ולדעתי האישית היא בן אדם אנוכי, מפונק ואינטרסנט, למרות שזה לא בדיוק הוכח עדיין. בקיצור, אחרי שנה וחצי שאני מבליגה ומבליגה על השטויות שלה, ועל הבכי המתמיד שלה על דברים שאם תשמעו תדהמו היום נגמרה לי הסבלנות. היא שמה לב שהתפרצתי וכעסתי ונוצר מעין חצי ויכוח במהלכו היא שאלה אותי למה אני מוציאה עלייה את העצבים. (אולי בגלל שהיא הגורם לעצבים שלי?!) ביקשתי ממנה להתפשר לגביי איזו פרוייקט שיש לנו לעשות ביחד, והיא לא רצתה, וזה מה ששבר אותי. הבעיה הכי גדולה היא, שאם אני אתרחק ממנה זה אומר שאני אתרחק מכל החברות שלי, ובמיוחד מהחברה הכי טובה הזו. כולן כל כך אוהבות אותה, ואני פשוט לא מבינה למה?! אני לא חושבת שהיא בן אדם רע. אני פשוט חושבת שאותי היא לא סובלת ותעשה הרבה בשביל להעיף אותי. מה עושים