בעיה קצת OFF...

[Netta79]

בעיה קצת OFF...

סיימתי את הלימודים ... אני כבר שנה בבית , ומשכורת המשיכה להגיע לי מהלימודים - עד החודש... בנתיים הייתי עם הקטנצ'יק והבחור - עובד כרגיל אין לנו בעיה כלכלית א-ב-ל.... אני לא רוצה להישאר בבית כל החיים מצד אחד ולא רוצה להשאיר את הקטן במעון/ מטפלת עד שתהיה לו האפשרות להסביר איך עבר יומו ולהגיד אם משהו מציק לו ... התחלתי לחפש עבודה ,אבל אני דוחה כל הצעה (מחשבת שכר בייביסיטר +עוגמת נפש של להשאיר עם מישהי זרה ומבטלת את הרעיון לצאת) זה מאוד לא "אני" , תמיד עבדתי בכל עבודה ואני לא סובלת בטלנים (מצד שני עדיין קמה בלילות ומשקיעה 100% בקטן) מה עושים??? לחכות עוד קצת ? לצאת ולראות מה ההרגשה "אחרי" חייבת להוסיף שבן הזוג נותן לי את חופש הבחירה ולא "מתערב" בהחלטה...(מה שעבור בחורה קשת החלטה כמוני מהווה יותר בעיה ...) מה דעתכן ? מה אתן הייתן עושות במקומי?

 

[maybesure]

מוצאת משרה חלקית

ואם בתחום שלך זה בלתי אפשרי - הייתי נשארת איתו עד שיתאים לי במאה אחוז לצאת. ואכן כך עשיתי, נשארתי אתם למעלה משנתיים בבית, עם כל אחד מהם בנפרד ( 6 שנים הפרש) וגם כשיצאתי לעבוד עבדתי רוב הזמן משרה חלקית. במיוחד כשאין לחץ כלכלי. אבל זו אני. ממליצה לך לקרוא את ספרה של ליהיא לפיד "אשת חיל". לפחות לא תרגישי לבד בהתלבטות. אגב, חבל שאת תופשת "לטפל בתינוק" כ"בטלנות". אני בטוחה שלא חסרה לך עבודה סביבו וסביב הבית.

 

[יעל 55]

../images/Emo45.gifמצטרפת להמלצה, ספר מעולה

 

[גברת גורה]

מאז שקראתי אותו אני לא רוצה ילדים

חחחח אהבתי אותו אבל היה בו משהו קצת מרגיז- אולי סגנון הכתיבה שלה שהוא מאוד רדוד בעיני, מפריע לי. אבל הספר עצמו ממש נחמד והעלילה מעניינת.

 

[Netta79]

תודה !

לחמותי יש את הספר , אני אבקש אותו ממנה

ולהיות בבית זו ממש לא בטלנות גם לדעתי , פשוט עבדתי כל כך קשה להגיע בתחום שלי למה שהגעתי ... קצת חבל לי לא להמשיך , במיוחד שלפני ההריון היו לי שאיפות מכאן ועד להודעה חדשה , מה שממש לא מסתדר לי עם היותי אמא ... כי כדי להצליח ממש בתחום, צריך לתת יותר מידי שעות ... ככה השתנו לי פתאום התוכניות

 

[יעל 55]

הייתי מחכה עוד קצת

כל החיים בטוח לא תישארי בבית כי כמו שאמרת את לא בטלנית ויש לך כוונה להכניס למעון ברגע שהוא יגדל עוד קצת. אם בכל זאת את כבר מתה לצאת אולי תתחילי לחפש מטפלת עם המלצות ממישהי קרובה (כמו אחות או חברה ממש טובה) ואז תוכלי לסמוך עליה. דרך אגב, בן כמה הבן שלך?

 

[גברת גורה]

הייתי יוצאת לעבודה ולא משנה מה.

כי לדעתי כל יום שעובר ואת יושבת בבית מקטין את הסיכויים שלך לחזור למעגל העבודה.

כי אני לא מסוגלת להישאר בבית, בלי לצאת, להתאוורר, (כן, גם זה סוג של התאווררות בעיני), בלי שיהיו לי אתגרים ודברים חדשים לספר עליהם ובלי פגישות עם אנשים (הייתי עכשיו בחו"ל 7 חודשים בבית והבנתי כמה שזה לא אני...)

כי זה לא נכון לחשב כמה כסף מהמשכורת שלך ילך על מטפלת. תחשבי שיש שתי משכורות, ומכל משכורת יורד רק חצי מהשכר של המטפלת, כי גם בעלך צריך לשלם למטפלת.

כי לדעתי האישית לילד ממש לא משנה אם להיות בבית או לא וזה לא שהוא יעריך את זה יותר כשיגדל, והאמת היא שלדעתי ממש לא רע לילד להיות עם מטפלת.

כי גם אם אין בעיות כלכליות, עצם המחשבה שאני אשאר בבית עם הילדים כעקרת בית/מטפלת, פשוט גורמת לי חלחלה. אני יודעת שזה נשמע נורא קיצוני אבל זאת רק אני, זה מאוד אישי לדעתי... ככה אני מרגישה. אני בטוחה שיש הרבה שלא מרגישות כמוני.

 

[elena20]

אני גם כמוך ../images/Emo13.gif

וגם חבל שזו הדילמה רק של האישה ב99% ולא של הגבר ושל הזוג ביחד.

 

[האשה של רנואר]

../images/Emo45.gif

 

[ק א סי]

כל מה שאת כותבת נכון למי שאת עכשיו

רק אל תשכחי שילד משנה אותנו בצורה מהותית. מה שהיום גורם לך חלחלה יכול בעתיד לגרום לך אושר (או שלא).

 

[Netta79]

ממש כך!

 

[Netta79]

תודה גורונת

ההערה האחרונה שלך הזכירה לי את עצמי במדוייק לפני הלידה

גם אני לא חשבתי לרגע שאני אתלבט בכלל והיה לי ברור שאחפש עבודה מאתגרת , פשוט השתנו לי ההעדפות בנתיים ... ולמזלי , בתחום שלי , אני אמצא עבודה כשאחפש באמת (יש המון דרישה והמון הצעות , אולי אני שאננה , אבל ממש לא דואגת ).

 

[morli4]

גם אני הייתי ככה לפי הלידה ../images/Emo13.gif

במהלך ההריון אמרתי לבעלי שמיד בתום חופשת הלידה בתשלום (14 שבועות), אני אחזור לעבודה והתינוקת תהיה אצל מטפלת/מעון. לא יכולתי לחשוב על להישאר בבית ולא לצאת לעבוד. עכשיו התינוקת שלי בת 6 חודשים ועדיין לא מיציתי את החלק של להישאר איתה בבית. לא ציפיתי בכלל שאני אהנה כל כך מלהיות בבית איתה. כמובן שזה לא מתאים לכל אחת- יש לי חברה שרק חיכתה לחזור לעבודה.

 

[פץ ולולי]

את מצטטת אותי מילה במילה לפני הלידה

וכשהיגע רגע האמת ממש לא יכולתי להשאיר את הפצפון הזה עם אף אחד על בסיס קבוע (אפילו לא עם הסבא שהציע והוא בהחלט מישהו שאני סומכת עליו וגם הילד מת עליו)- כי אין כמו אמא. אולי אם בעלי היה רוצה להתפטר ושאני אצא לעבוד במקומו הייתי שוקלת שנית. אבל כמובן שיש גם לא מעט נשים שבתום חופשת הלידה או קצת אחרי כבר משתוקקות לחזור לעבודה, וזה כמובן עניין אישי לחלוטין.

 

[עולם ו מלואו]

מסכימה איתך בכל מילה

לא יכולתי לכתוב ברור יותר ממך !!!

 

[שוקולד סגול]

עפ"י ניסיוני, קשה לשחרר ילד להיות

בגן עד גן חובה אפילו. השנה כשחזרנו מחופשה קיץ ארוכה בארץ של חודשיים ושמתי את הילד בן השלוש וחצי שלי בגן עדיין השבוע הראשון היה מאוד קשה. בחרתי גן שמאוד נראה לי וגננת שמאוד נראתה לי אבל הוא בכה כשהלכתי כאילו רוצחים אותו. וזה ילד שהיה במשפחתון מגיל 4 חודשים. אני חושבת שאת צריכה לקחת בחשבון שחלק מהילדים לא מדברים מוקדם וגם כשמדברים לא כולם מספרים לך מה קורה בגן. את הילדים שלי אני עדיין צריכה לחלוב לגבי מה הם עשו בגן - הם בני רבע ל 4 ו 6... אבל את רואה על הילד שהוא מרוצה בגן כשאת באה לקחת אותו והוא לא רוצה ללכת למשל או סימנים אחרים. מה שאני הייתי עושה במקומך זה מתבייתת עכשיו על חיפוש משפחתון או מטפלת. (אגב, אני לא לקחתי מטפלת אף פעם, לא נוח לי עם זה). את יכולה לחפש משפחתון כבר עכשיו ומכיון שיש לך המון זמן תוכלי לחפש עד שתמצאי מקום שתרגישי איתו הכי טוב שאפשר. כשתמצאי משהו שנראה לך תוכלי להחליט מתי להכניס אותו, תוכלי לדחות את זה אבל תדעי שיש לך מקום.

 

[Netta79]

אוי...

אוי , קשה לי אפילו לדמיין אותו בוכה ככה............... תודה

 

[פרפרי אהבה]

מה דעתך על טיפול בתינוק נוסף לקטנצ'יק?

זאת אופציה טובה של גם להישאר איתו וגם להרוויח ולצאת קצת מהבית ביחד עם הקטנצ'יק. והיתכן שעוד לא קיבלתי תמונה של האדון הצעיר??! דורשת תיקון ומיד במסר

.

 

[Netta79]

חשבתי על זה

אבל נראה לי לא הוגן כלפי שני הילדים ... שלי , שיתחלק איתי עם תינוק "זר" והשני , שתהיה לו מטפלת שבפירוש אוהבת את הילד השני יותר מאשר אותו ... נראה לי לא הוגן בעליל... חברה טובה שלי ממש התחננה שאני אטפל בבת המדהימה שלה , אני חושבת על זה , שאם שניהם יצטרכו אותי יחד באותו רגע ... אני פשוט אקרע ... אבל עכשיו , שהם כמעט בני שנה , אולי זה יותר הגיוני מאשר בהתחלה , שני תינוקות בני 3 חודשים .... ולגבי תמונה , אני אשלח לך במסר - הוא מתוק אמיתי (ברור לך שלא משנה איפה הגן שלך , כשהוא יגיע לגיל - הוא אצלך !!!)

 

[פרפרי אהבה]

אל תאיימי ../images/Emo3.gif

ומבינה את השיקולים שלך, זה לא קל בכלל.