בעיה קטנה...
אוקיי. קודם כל אני אציג את עצמי, כי הפורום שלכם נורא נורא נחמד ובזכותו הבנתי הרבה על נושא המאגיה (למרות שאני עדיין לא יודעת כלום=). קוראים לי שירה, אני בת 15 ונראה לי שזה כל מה שיש להגיד. מקווה להשתלב. לאחרונה, התחלתי לעסוק מחדש במדיטציות ובדמיון מודרך, אבל לטרה אחרת מסתם להרגע. החלטתי לתת יד ל"אני הפנימי" שלי ולתרגל את הדברים האלו. אני לא יודעת עד כמה זה קשור לפורום, אבל מעיון במדור המאמרים קראתי כמה מאמרים על הנושאים האלו והחלטתי לשאול אתכם. בהתחלה, ניסיתי להשתמש בטלקינזיס, ללא הצלחה מרובה כמובן, לא שזנ מפריע לי, כי תמיד אפשר לנסות שוב. אין לי בעיה עם מדיטציה, תוך כמה דקות אני מצליחה להכנס לריכוז עמוק, גם ויזואליזציה מצליחה לי טוב מאוד. הבעיה היא בנושא אחר, מאז שאני מתרגלת את הדברים האלו (חודש רצוף, תרגלתי גם לפני אבל לא ברצף), אני מאבדת כל קשר עם העולם. זה קורה במעשים הכי יומיומיים, בבית הספר, באוטובוס או סתם בישיבה בבית. המחשבות שלי מתחילות לרחף, ואני מתרכזת חזק מאוד באחד החפצים שמסביבי ולא מצליחה להסיר ממנו את העיניים שלי או להפסיק לחשוב עליו (וזה לא נחמד לחשוב שעה על כרית=\). בנוסף, כשרון (לא יודעת אם זה כשרון...) התלפטיה, שתמיד היה בי קצת, התחזק משמעותית (ואני מתכוונת למשמעותית שאני אומרת את זה...) אני יודעת שזה לא רע, אבל אני לא מצליחה לנתב את עצמי בכיוון שאני מעוניינת. אני מרגישה כאילו אבדה לי השליטה בעצמי. רציתי לדעת אם זה טבעי, אם זה בסדר ואני לא צריכה לחשוש כי זה נורא מפריע לי בזמן האחרון. מקווה שתוכלו לעזור ושלא גזלתי מזמנכם לחינם.
אוקיי. קודם כל אני אציג את עצמי, כי הפורום שלכם נורא נורא נחמד ובזכותו הבנתי הרבה על נושא המאגיה (למרות שאני עדיין לא יודעת כלום=). קוראים לי שירה, אני בת 15 ונראה לי שזה כל מה שיש להגיד. מקווה להשתלב. לאחרונה, התחלתי לעסוק מחדש במדיטציות ובדמיון מודרך, אבל לטרה אחרת מסתם להרגע. החלטתי לתת יד ל"אני הפנימי" שלי ולתרגל את הדברים האלו. אני לא יודעת עד כמה זה קשור לפורום, אבל מעיון במדור המאמרים קראתי כמה מאמרים על הנושאים האלו והחלטתי לשאול אתכם. בהתחלה, ניסיתי להשתמש בטלקינזיס, ללא הצלחה מרובה כמובן, לא שזנ מפריע לי, כי תמיד אפשר לנסות שוב. אין לי בעיה עם מדיטציה, תוך כמה דקות אני מצליחה להכנס לריכוז עמוק, גם ויזואליזציה מצליחה לי טוב מאוד. הבעיה היא בנושא אחר, מאז שאני מתרגלת את הדברים האלו (חודש רצוף, תרגלתי גם לפני אבל לא ברצף), אני מאבדת כל קשר עם העולם. זה קורה במעשים הכי יומיומיים, בבית הספר, באוטובוס או סתם בישיבה בבית. המחשבות שלי מתחילות לרחף, ואני מתרכזת חזק מאוד באחד החפצים שמסביבי ולא מצליחה להסיר ממנו את העיניים שלי או להפסיק לחשוב עליו (וזה לא נחמד לחשוב שעה על כרית=\). בנוסף, כשרון (לא יודעת אם זה כשרון...) התלפטיה, שתמיד היה בי קצת, התחזק משמעותית (ואני מתכוונת למשמעותית שאני אומרת את זה...) אני יודעת שזה לא רע, אבל אני לא מצליחה לנתב את עצמי בכיוון שאני מעוניינת. אני מרגישה כאילו אבדה לי השליטה בעצמי. רציתי לדעת אם זה טבעי, אם זה בסדר ואני לא צריכה לחשוש כי זה נורא מפריע לי בזמן האחרון. מקווה שתוכלו לעזור ושלא גזלתי מזמנכם לחינם.