בעיה עם המטפלת
- פותח הנושא מ י w ה י
- פורסם בתאריך
אז סיימתי את התקשורת איתה
אחרי לילה קשה ובוקר שהתחיל רע מאוד, התקשרתי והשארתי לה הודעה שאני לא חושבת שיש טעם שאגיע לפגישה הבאה אחרי ששתי הפגישות הקודמות גרמו לי להרגיש. היא חזרה אלי כדי להגיד שקיבלה את ההודעה ושהיא רוצה להודות לי שנתתי לה צ'אנס... אני לא כל כך ידעתי איך להגיב ומה להגיד, ובגדול אני מרגישה רע וזה כל כך הזוי - אני לא באמת יודעת מה היה שם בטיפול כי היא פעלה בצורה שדיי שונה מהטיפול הקלאסי ולא הבנתי כל כך את ההסברים שלה למה היא מעדיפה לעבוד ככה, אבל אחרי שהרגשתי שיפור משמעותי... לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בחזרה בתחתית ועוד בגללה ובגלל דברים שהיא אמרה ועשתה שהזינו את הטראומות.
 
אני לא כל כך יודעת מה לעשות עכשיו, אני לא חושבת שאשרוד אינטייק נוסף, התקשרתי למטפלת שהייתי אצלה בעבר ונאלצתי להפסיק להיפגש איתה בגלל קשיים, אבל אני לא יודעת למה לצפות ממנה ובאופן כללי זה כל כך מבלבל - למה זה כל כך מורכב לקבל טיפול?!
אחרי לילה קשה ובוקר שהתחיל רע מאוד, התקשרתי והשארתי לה הודעה שאני לא חושבת שיש טעם שאגיע לפגישה הבאה אחרי ששתי הפגישות הקודמות גרמו לי להרגיש. היא חזרה אלי כדי להגיד שקיבלה את ההודעה ושהיא רוצה להודות לי שנתתי לה צ'אנס... אני לא כל כך ידעתי איך להגיב ומה להגיד, ובגדול אני מרגישה רע וזה כל כך הזוי - אני לא באמת יודעת מה היה שם בטיפול כי היא פעלה בצורה שדיי שונה מהטיפול הקלאסי ולא הבנתי כל כך את ההסברים שלה למה היא מעדיפה לעבוד ככה, אבל אחרי שהרגשתי שיפור משמעותי... לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בחזרה בתחתית ועוד בגללה ובגלל דברים שהיא אמרה ועשתה שהזינו את הטראומות.
 
אני לא כל כך יודעת מה לעשות עכשיו, אני לא חושבת שאשרוד אינטייק נוסף, התקשרתי למטפלת שהייתי אצלה בעבר ונאלצתי להפסיק להיפגש איתה בגלל קשיים, אבל אני לא יודעת למה לצפות ממנה ובאופן כללי זה כל כך מבלבל - למה זה כל כך מורכב לקבל טיפול?!
אני דווקא התרשמתי אחרת
התרשמתי שהיא לא מעוניינת להיות איתי בדיאלוג והיא לא העלתה את האפשרות בכלל של מפגש סיכום, היא אפילו ויתרה על התשלום של הפגישה הקודמת, אמרה שאין צורך שאבוא לשלם...
 
אני מרגישה שכן עשיתי טעות במובן מסוים, ושאולי הייתי צריכה לבוא למפגש ולהגיד לה את זה בפנים ולבצע סיכום מסוים, אבל היות שהרגשתי (ואני עדיין מרגישה) שהיא לא באמת הבינה למה הגעתי אליה ולמה ההתנהלות שלה בשני המפגשים האחרונים הייתה מאוד לא מתאימה ורק הזינה את הטראומות שלי, זה הרגיש לי כמו משהו שיכול ליצור מצב לא נעים ולחזק את התחושה הקשה שלי.
 
ואולי אני פשוט רגילה לאכזבות ממטפלות...
התרשמתי שהיא לא מעוניינת להיות איתי בדיאלוג והיא לא העלתה את האפשרות בכלל של מפגש סיכום, היא אפילו ויתרה על התשלום של הפגישה הקודמת, אמרה שאין צורך שאבוא לשלם...
 
אני מרגישה שכן עשיתי טעות במובן מסוים, ושאולי הייתי צריכה לבוא למפגש ולהגיד לה את זה בפנים ולבצע סיכום מסוים, אבל היות שהרגשתי (ואני עדיין מרגישה) שהיא לא באמת הבינה למה הגעתי אליה ולמה ההתנהלות שלה בשני המפגשים האחרונים הייתה מאוד לא מתאימה ורק הזינה את הטראומות שלי, זה הרגיש לי כמו משהו שיכול ליצור מצב לא נעים ולחזק את התחושה הקשה שלי.
 
ואולי אני פשוט רגילה לאכזבות ממטפלות...
אני לא חושבת שזה הסיפור
אחרי איך שהיא התווכחה איתי בשתי הפגישות האחרונות, אני כבר לא יודעת מה לחשוב. באופן כללי התחלתי לחשוב שאולי אני פשוט לא יודעת למה לצפות ממטפלים, אני לא חושבת שהציפיות שלי מוגזמות, אבל זה פשוט הזוי איך כל פעם מחדש אני יוצאת במצב הרבה יותר גרוע מניסיונות לקבל טיפול.
אחרי איך שהיא התווכחה איתי בשתי הפגישות האחרונות, אני כבר לא יודעת מה לחשוב. באופן כללי התחלתי לחשוב שאולי אני פשוט לא יודעת למה לצפות ממטפלים, אני לא חושבת שהציפיות שלי מוגזמות, אבל זה פשוט הזוי איך כל פעם מחדש אני יוצאת במצב הרבה יותר גרוע מניסיונות לקבל טיפול.
הבעיה אצלי קצת יותר עמוקה
אני רוויית אכזבות ממטפלות, כולל כאלו שהיו מעבר ללא אמינות - כמו מטפלת שלא עשתה כלום, אבל פשוט כלום מלבד לגבות ממני תשלום, וכל פעם ששאלתי מתי נתחיל כבר בטיפול היא טענה ש"נגיע לזה", עד שנגמר לי הכסף. בשיחת הסיכום איתה העליתי את זה שלא עשינו בעצם שום דבר ושלא היה שום אלמנט טיפולי בפגישות שלנו, והיא טענה שחלק מהעניין זה תמיכה - אבל לא פניתי אליה במטרה לקבל תמיכה...
 
אחרות לא כל כך טרחו להקשיב לי, והמטפלת האחרונה זו עוד דוגמה לא קיצונית יחסית, נתקלתי ביותר גרועות. אני כבר לא יודעת למה לצפות האמת. אני לא ביקשתי טובה מאף אחד, פניתי לנשות מקצוע שלמדו את התחום ושילמתי להן סכומים מכובדים בהחלט בשביל לקבל סיוע. אנשים טועים לפעמים ולא מבינים על ההתחלה, אבל זה כבר מרגיש מוגזם.
 
 
אני רוויית אכזבות ממטפלות, כולל כאלו שהיו מעבר ללא אמינות - כמו מטפלת שלא עשתה כלום, אבל פשוט כלום מלבד לגבות ממני תשלום, וכל פעם ששאלתי מתי נתחיל כבר בטיפול היא טענה ש"נגיע לזה", עד שנגמר לי הכסף. בשיחת הסיכום איתה העליתי את זה שלא עשינו בעצם שום דבר ושלא היה שום אלמנט טיפולי בפגישות שלנו, והיא טענה שחלק מהעניין זה תמיכה - אבל לא פניתי אליה במטרה לקבל תמיכה...
 
אחרות לא כל כך טרחו להקשיב לי, והמטפלת האחרונה זו עוד דוגמה לא קיצונית יחסית, נתקלתי ביותר גרועות. אני כבר לא יודעת למה לצפות האמת. אני לא ביקשתי טובה מאף אחד, פניתי לנשות מקצוע שלמדו את התחום ושילמתי להן סכומים מכובדים בהחלט בשביל לקבל סיוע. אנשים טועים לפעמים ולא מבינים על ההתחלה, אבל זה כבר מרגיש מוגזם.
 
 
אז זהו, שאת מניחה לא נכון 
הטיפול אותו ניסיתי לקבל ואני עדיין מקווה להצליח לקבל אותו הוא טיפול EMDR - שזה הטיפול הכי לא מילולי שיכול להיות, וגם על זה היו "ויכוחים" בעבר. בגלל שזה טיפול לא מילולי בעליל, גם הנזקים אמורים להיות מינימליים עד לא קיימים, אבל היות שאותה מטפלת גם לא טרחה להקשיב לי מסתבר וגם כיוונה לכיוונים לא קשורים, הנזקים נגרמו. עם מטפלת קודמת שניסיתי נוצרו נזקים איומים כי במקום לעבוד על הטראומות היא התעקשה לשאול אותי שוב ושוב ושוב מה אני אוהבת לעשות ומה עושה לי טוב, והיות שאין דברים כאלו לא יכולתי לענות לה וכל הפגישה התבזבזה על שיחה מעגלית במהלכה ניסיתי להסביר לה שהתשובה לא הולכת להשתנות אז לשאול שוב ושוב לא יעזור.
 
בפוסט טראומה זה דבר ידוע שלדבר על מה שהיה זה הדבר הכי לא נכון לעשות ורק יחמיר את המצב, בגלל זה אני כבר כמה שנים מנסה לקבל טיפול ממוקד לפוסט טראומה, ודיי ברור לי שהבעיה העיקרית היא שהטיפולים או שלא התבצעו או שלא התבצעו כמו שצריך, ולא שאין פיתרון. אם ידוע לך על שיטות מומלצות אחרות אני אשמח לשמוע, בינתיים אני מרגישה דיי אבודה, ואני לא יודעת איך אני אהיה מסוגלת שוב להתחיל מחדש עם מטפלת אחרת ולשלם שוב המון המון כסף בלי לדעת מה עושים ומה הכיוון.
 
 
 
הטיפול אותו ניסיתי לקבל ואני עדיין מקווה להצליח לקבל אותו הוא טיפול EMDR - שזה הטיפול הכי לא מילולי שיכול להיות, וגם על זה היו "ויכוחים" בעבר. בגלל שזה טיפול לא מילולי בעליל, גם הנזקים אמורים להיות מינימליים עד לא קיימים, אבל היות שאותה מטפלת גם לא טרחה להקשיב לי מסתבר וגם כיוונה לכיוונים לא קשורים, הנזקים נגרמו. עם מטפלת קודמת שניסיתי נוצרו נזקים איומים כי במקום לעבוד על הטראומות היא התעקשה לשאול אותי שוב ושוב ושוב מה אני אוהבת לעשות ומה עושה לי טוב, והיות שאין דברים כאלו לא יכולתי לענות לה וכל הפגישה התבזבזה על שיחה מעגלית במהלכה ניסיתי להסביר לה שהתשובה לא הולכת להשתנות אז לשאול שוב ושוב לא יעזור.
 
בפוסט טראומה זה דבר ידוע שלדבר על מה שהיה זה הדבר הכי לא נכון לעשות ורק יחמיר את המצב, בגלל זה אני כבר כמה שנים מנסה לקבל טיפול ממוקד לפוסט טראומה, ודיי ברור לי שהבעיה העיקרית היא שהטיפולים או שלא התבצעו או שלא התבצעו כמו שצריך, ולא שאין פיתרון. אם ידוע לך על שיטות מומלצות אחרות אני אשמח לשמוע, בינתיים אני מרגישה דיי אבודה, ואני לא יודעת איך אני אהיה מסוגלת שוב להתחיל מחדש עם מטפלת אחרת ולשלם שוב המון המון כסף בלי לדעת מה עושים ומה הכיוון.
 
 
 
אני מאוד מודה לך על ההשקעה בתגובות
אני מאוד מעריכה את זה, אבל נראה שלקחת את הדברים ששיתפתי בהם למקום אחר. מהדברים שכתבת נראה שאת דיי רחוקה מלהבין מה באמת הסיפור, ומה שאת כותבת על הרגיעה רק מחזק את זה. עדיין אין שום קשר בין טיפול בטראומה לבין רגיעה, וגם לא בין רכישת ביטחון קיומי מול אנשים ומול העולם (אני מתקשה לחשוב על משהו יותר רחוק מהסיבה שהובילה אותי לפנות לטיפול מאשר הטענה הזאת).
 
אם העלית את זה, האמת שניסיתי בעבר טיפול בשיטת גרינברג, זו עוד טראומה שאני מנסה למצוא לה מזור (ולא, אני לא מגזימה, התוצאה של הניסיון הזה זו חוויה טראומתית של ממש).
אני מאוד מעריכה את זה, אבל נראה שלקחת את הדברים ששיתפתי בהם למקום אחר. מהדברים שכתבת נראה שאת דיי רחוקה מלהבין מה באמת הסיפור, ומה שאת כותבת על הרגיעה רק מחזק את זה. עדיין אין שום קשר בין טיפול בטראומה לבין רגיעה, וגם לא בין רכישת ביטחון קיומי מול אנשים ומול העולם (אני מתקשה לחשוב על משהו יותר רחוק מהסיבה שהובילה אותי לפנות לטיפול מאשר הטענה הזאת).
 
אם העלית את זה, האמת שניסיתי בעבר טיפול בשיטת גרינברג, זו עוד טראומה שאני מנסה למצוא לה מזור (ולא, אני לא מגזימה, התוצאה של הניסיון הזה זו חוויה טראומתית של ממש).
בעיה עם המטפלת
התחלתי טיפול לפני כחודשיים, היו לי ספקות במהלך ההליך, אבל היות שהתקשיתי מאוד להתחיל טיפול ולמצוא מטפלת שתבצע את הטיפול ולא רק תיקח כסף נתתי צ'אנס, ובמקביל לספקות הרגשתי לאט לאט שדברים כן זזים ומשתנים. דיברתי עם המטפלת לגבי הספקות שלי ולגבי הדברים שלא היו ברורים לי והיא הסבירה מה שיכלה, ובסוף החלטתי כן להמשיך כי כאמור, הרגשתי שדברים כן זזים ומשתנים. לצד זאת, הפגישה האחרונה כללה כמה דברים שהפכו אותי ממש:
זה התחיל עם זה שבאתי עם תכנון מוגדר לפגישה (המטפלת לא הסכימה לבנות תכנית טיפול למרות כל הבקשות שלי והתעקשה שהכי טוב "לזרום"). באתי ואמרתי לה מה מפריע לי ועל מה אני רוצה לעבוד, והיא אמרה שהיא חשבה לעבוד על משהו אחר - על ליל הסדר, מסתבר שהיא החליטה שיש לי טראומה מליל הסדר הקודם ושאני נורא חוששת מליל הסדר הקרוב - זה משהו שאין לי מושג מאיפה היא הביאה אותו ואמרתי לה את זה בצורה הכי ברורה שיש, אבל זה לא עזר לי כי היא התעקשה לחפור על זה עד שהתחננתי בפניה שלא נבזבז את הזמן של הפגישה על משהו שלא קיים, בזמן שיש לי כל כך הרבה טראומות עמוקות שדורשות טיפול. בהמשך ניסיתי להסביר לה על מה רציתי לעבוד וזה לא כל כך הלך כי היא לקחה את מה שאמרתי למקום אחר לגמרי והציגה את זה כדבר שונה לחלוטין ממה שזה היה, וכשניסיתי להסביר לה היא לא זרמה איתי והאשימה אותי שאני מגיבה "לא טוב" (אפשר להבין שאני לא אהיה הכי נינוחה בעולם כשאני מדברת על טראומה שעברתי, ועל אחת כמה וכמה כשהצד השני מתעקש לעוות את הרקע. זו הייתה פגישה ממש לא ברורה שרק גרמה לי להרגיש רגרסיה, והיא אפילו חתמה אותה בבוסט חזק לרגרסיה, כששיתפתי אותה במסגרת התנדבותית שהצטרפתי אליה, היא טענה שזה מאוד לא טוב ושאני בעצם לוקחת על עצמי צרות של אחרים, וכשניסיתי להסביר לה למה זה לא נכון ולמה להתנדב זה דבר חיובי ולא שלילי היא הפגינה כמה היא לא מסכימה איתי ונראה שהשלב הבא שלה הוא לנסות לשכנע אותי לרדת מזה (סוף סוף הצלחתי להזיז את עצמי לעשות משהו מחוץ לבית, להרחיב אופקים ולהכיר אנשים חדשים... והיא קוטלת את זה).
עוד דבר קשה שהיא אמרה זה שיש לי בעיה עם אנשים, שזה דבר שיכול להגיד רק מי שממש לא מכיר אותי ושלא יודע מה הולך בחיים שלי - אני ידועה כאדם מאוד חברותי, המטפלת הקודמת שלי ניסתה לשכנע אותי שבעצם טוב לי בחיים כי יש לי הרבה חברים שאכפת להם ממני, ועכשיו אני אצל מטפלת שטוענת שיש לי בעיה עם אנשים... אני כבר לא יודעת מה לחשוב עליה ועל הטיפול, עד לפני הפגישה הזאת חשבתי שאני מתקרבת לסוף הטיפול, ועכשיו אני מרגישה שהכל מתמוטט בחזרה, כשנוספה הזנה של הכשלונות הקודמים שלי לקבל טיפול, כי היא התנהלה בצורה אפילו יותר גרועה מחלק מהמטפלות שניסיתי לקבל מהן סיוע ולא הצלחתי.
התחלתי טיפול לפני כחודשיים, היו לי ספקות במהלך ההליך, אבל היות שהתקשיתי מאוד להתחיל טיפול ולמצוא מטפלת שתבצע את הטיפול ולא רק תיקח כסף נתתי צ'אנס, ובמקביל לספקות הרגשתי לאט לאט שדברים כן זזים ומשתנים. דיברתי עם המטפלת לגבי הספקות שלי ולגבי הדברים שלא היו ברורים לי והיא הסבירה מה שיכלה, ובסוף החלטתי כן להמשיך כי כאמור, הרגשתי שדברים כן זזים ומשתנים. לצד זאת, הפגישה האחרונה כללה כמה דברים שהפכו אותי ממש:
זה התחיל עם זה שבאתי עם תכנון מוגדר לפגישה (המטפלת לא הסכימה לבנות תכנית טיפול למרות כל הבקשות שלי והתעקשה שהכי טוב "לזרום"). באתי ואמרתי לה מה מפריע לי ועל מה אני רוצה לעבוד, והיא אמרה שהיא חשבה לעבוד על משהו אחר - על ליל הסדר, מסתבר שהיא החליטה שיש לי טראומה מליל הסדר הקודם ושאני נורא חוששת מליל הסדר הקרוב - זה משהו שאין לי מושג מאיפה היא הביאה אותו ואמרתי לה את זה בצורה הכי ברורה שיש, אבל זה לא עזר לי כי היא התעקשה לחפור על זה עד שהתחננתי בפניה שלא נבזבז את הזמן של הפגישה על משהו שלא קיים, בזמן שיש לי כל כך הרבה טראומות עמוקות שדורשות טיפול. בהמשך ניסיתי להסביר לה על מה רציתי לעבוד וזה לא כל כך הלך כי היא לקחה את מה שאמרתי למקום אחר לגמרי והציגה את זה כדבר שונה לחלוטין ממה שזה היה, וכשניסיתי להסביר לה היא לא זרמה איתי והאשימה אותי שאני מגיבה "לא טוב" (אפשר להבין שאני לא אהיה הכי נינוחה בעולם כשאני מדברת על טראומה שעברתי, ועל אחת כמה וכמה כשהצד השני מתעקש לעוות את הרקע. זו הייתה פגישה ממש לא ברורה שרק גרמה לי להרגיש רגרסיה, והיא אפילו חתמה אותה בבוסט חזק לרגרסיה, כששיתפתי אותה במסגרת התנדבותית שהצטרפתי אליה, היא טענה שזה מאוד לא טוב ושאני בעצם לוקחת על עצמי צרות של אחרים, וכשניסיתי להסביר לה למה זה לא נכון ולמה להתנדב זה דבר חיובי ולא שלילי היא הפגינה כמה היא לא מסכימה איתי ונראה שהשלב הבא שלה הוא לנסות לשכנע אותי לרדת מזה (סוף סוף הצלחתי להזיז את עצמי לעשות משהו מחוץ לבית, להרחיב אופקים ולהכיר אנשים חדשים... והיא קוטלת את זה).
עוד דבר קשה שהיא אמרה זה שיש לי בעיה עם אנשים, שזה דבר שיכול להגיד רק מי שממש לא מכיר אותי ושלא יודע מה הולך בחיים שלי - אני ידועה כאדם מאוד חברותי, המטפלת הקודמת שלי ניסתה לשכנע אותי שבעצם טוב לי בחיים כי יש לי הרבה חברים שאכפת להם ממני, ועכשיו אני אצל מטפלת שטוענת שיש לי בעיה עם אנשים... אני כבר לא יודעת מה לחשוב עליה ועל הטיפול, עד לפני הפגישה הזאת חשבתי שאני מתקרבת לסוף הטיפול, ועכשיו אני מרגישה שהכל מתמוטט בחזרה, כשנוספה הזנה של הכשלונות הקודמים שלי לקבל טיפול, כי היא התנהלה בצורה אפילו יותר גרועה מחלק מהמטפלות שניסיתי לקבל מהן סיוע ולא הצלחתי.
להעלות את הדברים עם המטפלת
למ י w ה י שלום רב,
ראשית, אני שמח שהצלחת למצוא מטפלת שבטיפול שלה דברים מתחילים לזוז.
אני זוכר שבסוף דצמבר כתבת על קשיים עם מטפלים,
כשחיפשת מטפל בטראומה שיעבוד אתך בטיפול ממוקד.
הטיפול כבר נמשך חודשיים ויכולת בתחילתו לדבר עם המטפלת על הספקות שלך,
והיא נענתה לדיון בנושא, והגיבה כך שהחלטת להמשיך איתה.
את מתארת שמהפגישה האחרונה יצאת עם תחושות לא נוחות,
שהרגשת שהמטפלת לא הקשיבה לך ולנושאים שאת רצית לדבר עליהם.
לדעתי חשוב שתפתחי את הנושא עם המטפלת -
היתה לכן התנסות מוצלחת של דיבור על הטיפול ועל התנהלות הטיפול בשלב הראשון.
אם במשך חודשיים עבדתן יפה יחד, ודברים התחילו לזוז,
אפשר לתת לה קרדיט ולנסות להבהיר דברים, לתאם ציפיות, ולישר את ההדורים.
מקווה שהדברים יסתדרו.
למ י w ה י שלום רב,
ראשית, אני שמח שהצלחת למצוא מטפלת שבטיפול שלה דברים מתחילים לזוז.
אני זוכר שבסוף דצמבר כתבת על קשיים עם מטפלים,
כשחיפשת מטפל בטראומה שיעבוד אתך בטיפול ממוקד.
הטיפול כבר נמשך חודשיים ויכולת בתחילתו לדבר עם המטפלת על הספקות שלך,
והיא נענתה לדיון בנושא, והגיבה כך שהחלטת להמשיך איתה.
את מתארת שמהפגישה האחרונה יצאת עם תחושות לא נוחות,
שהרגשת שהמטפלת לא הקשיבה לך ולנושאים שאת רצית לדבר עליהם.
לדעתי חשוב שתפתחי את הנושא עם המטפלת -
היתה לכן התנסות מוצלחת של דיבור על הטיפול ועל התנהלות הטיפול בשלב הראשון.
אם במשך חודשיים עבדתן יפה יחד, ודברים התחילו לזוז,
אפשר לתת לה קרדיט ולנסות להבהיר דברים, לתאם ציפיות, ולישר את ההדורים.
מקווה שהדברים יסתדרו.
תראי
אם היא חושבת שעברתי טראומה מסוימת שלא עברתי במציאות, ושלא אמרתי שום דבר שממנו היא הייתה יכולה להעיד דבר כזה, אז קשה לי להבין איך אפשר להניח מכך שהיא צודקת, ושהדבר הנכון הוא לעבוד על אותו משהו שאני לא מכירה במקום על הטראומות שבאמת עברתי ומטרידות אותי. אני לא פוסלת אגב אפשרות שהיא בלבלה ביני לבין מטופלת אחרת שלה, אבל כן ציפיתי ממנה ליותר הבנה והקשבה כשניסיתי להסביר לה שמה שהיא מדברת עליו לא קיים אצלי.
 
גם לגבי הדברים האחרים אין לי ספק שהיא טועה, כי מדובר כאן בעובדות פשוטות - כמו שהיא לא יכולה לשנות לי את צבע השיער או את מקום המגורים, היא לא יכולה להמציא דברים שכביכול קרו בעבר שלי ושכביכול אני חוששת מהם. זה לא קטע של לחשוב לגמרי אחרת, זה לשנות את המציאות ולטעון שהיא יודעת יותר טוב ממני מה קורה בחיים שלי ואיך אני מרגישה.
אם היא חושבת שעברתי טראומה מסוימת שלא עברתי במציאות, ושלא אמרתי שום דבר שממנו היא הייתה יכולה להעיד דבר כזה, אז קשה לי להבין איך אפשר להניח מכך שהיא צודקת, ושהדבר הנכון הוא לעבוד על אותו משהו שאני לא מכירה במקום על הטראומות שבאמת עברתי ומטרידות אותי. אני לא פוסלת אגב אפשרות שהיא בלבלה ביני לבין מטופלת אחרת שלה, אבל כן ציפיתי ממנה ליותר הבנה והקשבה כשניסיתי להסביר לה שמה שהיא מדברת עליו לא קיים אצלי.
 
גם לגבי הדברים האחרים אין לי ספק שהיא טועה, כי מדובר כאן בעובדות פשוטות - כמו שהיא לא יכולה לשנות לי את צבע השיער או את מקום המגורים, היא לא יכולה להמציא דברים שכביכול קרו בעבר שלי ושכביכול אני חוששת מהם. זה לא קטע של לחשוב לגמרי אחרת, זה לשנות את המציאות ולטעון שהיא יודעת יותר טוב ממני מה קורה בחיים שלי ואיך אני מרגישה.
אני מזמינה אותך לקרוא שוב את מה שכתבתי
כתבתי לא מעט ככה אז אני מבינה איך ייתכן שלא הבנת...
 
"חילוקי הדעות" היו שהיא רצתה שנעבוד על ליל הסדר, כי טענה שיש לי טראומה מליל הסדר הקודם ושאני חוששת מליל הסדר הקרוב (זה שהיה אתמול), שזה משהו שאני באמת לא יודעת מאיפה הגיע ומאיפה היא הביאה את זה (התרחיש ההגיוני היחיד שעולה לי זה שהיא התבלבלה עם מישהי אחרת, אין לי הסבר אחר), וכשניסיתי להעלות את הטראומה שעליה רציתי שנעבוד, היא הפכה את המקרה לגמרי והציגה אותו כמשהו שונה לחלוטין - זה לא יכול להיות חילוקי דעות, כי אם עברתי משהו מסוים היא לא יכולה לטעון שזה היה אחרת ממה שאני זוכרת (אלא אם היא הייתה שם וזה לא הסיפור).
 
גם זה שהיא טענה שיש לי בעיה עם אנשים זה לא חילוקי דעות, זה פשוט משהו לא נכון שלא קשור לשום דבר וגם לא לטראומות שלי. באופן כללי גם הצורה שהיא דיברה והתנהלה יצרה אצלי רגרסיה, כי גם אם היה מדובר בחילוקי דעות, יש דרך להביע אותן, ולא זו הדרך (ובתור אחת שיודעת להתנהל עם אנשים, אני יודעת איך מתנהלים במצב של חילוקי דעות
)
 
שאני אגיד לך יותר מזה? לפני כמה פגישות היא שאלה אותי על היחסים שלי עם אבא שלי בתקופה הנוכחית. אבא שלי לא בחיים, וזה משהו שיידעתי אותה לגביו בפגישה הראשונה שלנו, וכשאמרתי את זה שוב אחרי ששאלה היא נורא התנצלה ואמרה שבאמת אמרתי לה את זה, אבל עצם זה שהיא שכחה פרט כל כך משמעותי בחיים שלי גרם לי כבר אז לתחושה לא נעימה.
כתבתי לא מעט ככה אז אני מבינה איך ייתכן שלא הבנת...
 
"חילוקי הדעות" היו שהיא רצתה שנעבוד על ליל הסדר, כי טענה שיש לי טראומה מליל הסדר הקודם ושאני חוששת מליל הסדר הקרוב (זה שהיה אתמול), שזה משהו שאני באמת לא יודעת מאיפה הגיע ומאיפה היא הביאה את זה (התרחיש ההגיוני היחיד שעולה לי זה שהיא התבלבלה עם מישהי אחרת, אין לי הסבר אחר), וכשניסיתי להעלות את הטראומה שעליה רציתי שנעבוד, היא הפכה את המקרה לגמרי והציגה אותו כמשהו שונה לחלוטין - זה לא יכול להיות חילוקי דעות, כי אם עברתי משהו מסוים היא לא יכולה לטעון שזה היה אחרת ממה שאני זוכרת (אלא אם היא הייתה שם וזה לא הסיפור).
 
גם זה שהיא טענה שיש לי בעיה עם אנשים זה לא חילוקי דעות, זה פשוט משהו לא נכון שלא קשור לשום דבר וגם לא לטראומות שלי. באופן כללי גם הצורה שהיא דיברה והתנהלה יצרה אצלי רגרסיה, כי גם אם היה מדובר בחילוקי דעות, יש דרך להביע אותן, ולא זו הדרך (ובתור אחת שיודעת להתנהל עם אנשים, אני יודעת איך מתנהלים במצב של חילוקי דעות
 
שאני אגיד לך יותר מזה? לפני כמה פגישות היא שאלה אותי על היחסים שלי עם אבא שלי בתקופה הנוכחית. אבא שלי לא בחיים, וזה משהו שיידעתי אותה לגביו בפגישה הראשונה שלנו, וכשאמרתי את זה שוב אחרי ששאלה היא נורא התנצלה ואמרה שבאמת אמרתי לה את זה, אבל עצם זה שהיא שכחה פרט כל כך משמעותי בחיים שלי גרם לי כבר אז לתחושה לא נעימה.
אלומת האור
New member
נשמע הזוי ברמות. לא הייתי ממשיכה איתה.
אז נפגשנו שוב ודיברנו על זה
שלחתי לה מייל לפני כן והיא לא קראה אותו בכלל ואמרה שנדבר בפגישה. זה משהו שלעצמו חיזק את התחושה הלא טובה, כי זה צורם לי שמבחינתה לא אמורה להיות לנו שום תקשורת מחוץ לפגישות המסודרות - התחושה היא של "שירות יבש", ואני מרגישה שאנחנו מבזבזות זמן יקר של פגישות על דברים מיותרים, שזה גם מה שקרה בפגישה הקודמת שבוזבזה לחלוטין (זה לא רק הכסף הרב שהפגישה עולה, זה גם הזמן שעובר שדוחה את סיום הטיפול).
 
השורה התחתונה - היא טענה שהייתי צריכה להגיד לה במקום את הדברים שכתבתי במייל, ניסיתי להסביר לה שאמרתי אותם והרגשתי שהיא מתווכחת איתי ולא מאפשרת לי להעביר את המסר, בזמן שהיא התעקשה לנווט לכיוון שהיה מאוד לא מתאים מבחינתי. לגבי הטענות שלה על ההתנדבות היא התנצלה וטענה שלא הייתה לה כוונה ושהיא לא הבינה אותי ושוב - שהייתי צריכה להסביר... אבל הסברתי! את פשוט לא הקשבת לי
וגם את זה אמרתי ואמרתי שזה היווה הזנה של טראומות מהעבר שכללו ניסיון לקבל טיפול כשהייתי אצל מטפלות שלא טרחו להקשיב לי. התגובה שלה הייתה שזה לא טוב להסתכל על העבר (הלו?! באתי אלייך לטיפול לפוסט טראומה?! אני מודעת לזה שלא טוב לחיות את העבר וזה בדיוק מה שאני מנסה לפתור?!)
 
לגבי ליל הסדר, היא טענה שזו מדיניות כללית שלה כי אין מטופל שליל הסדר לא מעלה לו אסוסיאציות בעייתיות והיא שואלת את כולם. זה לא כל כך נראה לי במיוחד כי אני באתי אליה לטיפול ספציפי מאוד (EMDR) ועד עכשיו חשבתי שנתתי לה את כל הרקע, והייתי מצפה גם שאם היא שואלת באופן כללי, שתבין שאם אני אומרת לה שליל הסדר הוא דבר חסר משמעות מבחינתי ואני מבקשת שנעבוד על נושא אחר שמאוד מטריד אותי ביומיום, להמשיך לחפור על ליל הסדר ולהתעקש זו לא הדרך. היא טענה שחלק מהטיפול הוא "לגלות דברים", ואני ניסיתי בפעם הלא יודעת כמה להזכיר לה שאני לא צריכה לצערי הרב לגלות מהן הטראומות שלי, הן איתי כל יום וכל רגע. הסבר למה היא טענה שיש לי בעיות עם אנשים היא לא נתנה, ורק חזרה על זה שהייתי צריכה להגיד לה את זה בזמן אמת (אבל אמרתי!!! ואת התווכחת איתי!!!).
 
עוד דבר מאוד צורם היה ששיתפתי אותה שהגעתי לפגישה הקודמת מוכנה עם נושא ועם תחושה טובה בגדול אחרי שהרגשתי שדברים זזים ומשתפרים ואני כבר לקראת הסוף, והאופן בו התנהלה הפגישה הקודמת יצרה אצלי רגרסיה איומה. היא בחרה להתמקד במשהו שממש ממש צרם לי: היא אמרה שהיא לא רוצה לאכזב אותי, אבל טיפול הוא הליך ארוך ואיך מצב שאני מתקרבת לסוף. אני מזכירה שמדובר בטיפול EMDR, טיפול שאמור להיות קצר טווח, כשגם אם היא המטפלת היחידה שמאמינה שטיפול כזה אמור להימשך שנים ולא חודשים, אני חושבת שלהתווכח איתי על איך שאני מרגישה זה מאוד לא נכון, ואם אני מרגישה שדברים זזים ומשתפרים אז היא אמורה לשמוח שהיא עשתה עבודה טובה (עד הפגישה האחרונה...) ולא לנסות לשכנע אותי שזה נדמה לי ובעצם יש לי עוד דרך ארוכה, שזה דבר שלדעתי את רוב האנשים יוביל לייאוש. אמרתי לה גם שלפי הדברים שהיא אמרה בפגישה הקודמת הרושם שקיבלתי זה שהיא לא הבינה מה הביא אותי אליה, ואני עדיין חושבת ככה, אבל אני לא יודעת כבר איך להמשיך עם זה, כי נראה לי פשוט מגוחך לשלם 400 ש"ח על לשבת ולהסביר - לא בשביל זה פניתי לטיפול.
 
גם הפגישה האחרונה לפיכך הייתה מבוזבזת, כי היא כללה שיחת הסברים וכשהיא שאלה על מה אני רוצה לעבוד אמרתי לה שאני כבר לא יודעת כי היא בלבלה אותי (לפחות הפעם היא לא שאלה אותי אם כשאני אומרת שנוצר אצלי בלבול הכוונה לבלבול בזהות המינית, עוד דבר הזוי שהיא עשתה בעבר), ושוב היא שאלה אותי כל מיני שאלות שביקשתי ממנה כמה וכמה פעמים שלא תשאל, כמו איפה בגוף אני מרגישה את הטראומה (זו שאלה שאין לי מושג איך לענות עליה אז ביקשתי ממנה על ההתחלה שלא תשאל כי תשובה היא לא תקבל).
 
אני כבר לא יודעת מה לחשוב, להתחיל טיפול מחדש עם כל האינטייק וכל מה שכרוך אני לא חושבת שאני מסוגלת, וזה נראה לי גם מגוחך אחרי שדברים השתפרו אצלי, אבל בינתיים אני רק מרגישה שהיא יוצרת אצלי רגרסיות.
שלחתי לה מייל לפני כן והיא לא קראה אותו בכלל ואמרה שנדבר בפגישה. זה משהו שלעצמו חיזק את התחושה הלא טובה, כי זה צורם לי שמבחינתה לא אמורה להיות לנו שום תקשורת מחוץ לפגישות המסודרות - התחושה היא של "שירות יבש", ואני מרגישה שאנחנו מבזבזות זמן יקר של פגישות על דברים מיותרים, שזה גם מה שקרה בפגישה הקודמת שבוזבזה לחלוטין (זה לא רק הכסף הרב שהפגישה עולה, זה גם הזמן שעובר שדוחה את סיום הטיפול).
 
השורה התחתונה - היא טענה שהייתי צריכה להגיד לה במקום את הדברים שכתבתי במייל, ניסיתי להסביר לה שאמרתי אותם והרגשתי שהיא מתווכחת איתי ולא מאפשרת לי להעביר את המסר, בזמן שהיא התעקשה לנווט לכיוון שהיה מאוד לא מתאים מבחינתי. לגבי הטענות שלה על ההתנדבות היא התנצלה וטענה שלא הייתה לה כוונה ושהיא לא הבינה אותי ושוב - שהייתי צריכה להסביר... אבל הסברתי! את פשוט לא הקשבת לי
 
לגבי ליל הסדר, היא טענה שזו מדיניות כללית שלה כי אין מטופל שליל הסדר לא מעלה לו אסוסיאציות בעייתיות והיא שואלת את כולם. זה לא כל כך נראה לי במיוחד כי אני באתי אליה לטיפול ספציפי מאוד (EMDR) ועד עכשיו חשבתי שנתתי לה את כל הרקע, והייתי מצפה גם שאם היא שואלת באופן כללי, שתבין שאם אני אומרת לה שליל הסדר הוא דבר חסר משמעות מבחינתי ואני מבקשת שנעבוד על נושא אחר שמאוד מטריד אותי ביומיום, להמשיך לחפור על ליל הסדר ולהתעקש זו לא הדרך. היא טענה שחלק מהטיפול הוא "לגלות דברים", ואני ניסיתי בפעם הלא יודעת כמה להזכיר לה שאני לא צריכה לצערי הרב לגלות מהן הטראומות שלי, הן איתי כל יום וכל רגע. הסבר למה היא טענה שיש לי בעיות עם אנשים היא לא נתנה, ורק חזרה על זה שהייתי צריכה להגיד לה את זה בזמן אמת (אבל אמרתי!!! ואת התווכחת איתי!!!).
 
עוד דבר מאוד צורם היה ששיתפתי אותה שהגעתי לפגישה הקודמת מוכנה עם נושא ועם תחושה טובה בגדול אחרי שהרגשתי שדברים זזים ומשתפרים ואני כבר לקראת הסוף, והאופן בו התנהלה הפגישה הקודמת יצרה אצלי רגרסיה איומה. היא בחרה להתמקד במשהו שממש ממש צרם לי: היא אמרה שהיא לא רוצה לאכזב אותי, אבל טיפול הוא הליך ארוך ואיך מצב שאני מתקרבת לסוף. אני מזכירה שמדובר בטיפול EMDR, טיפול שאמור להיות קצר טווח, כשגם אם היא המטפלת היחידה שמאמינה שטיפול כזה אמור להימשך שנים ולא חודשים, אני חושבת שלהתווכח איתי על איך שאני מרגישה זה מאוד לא נכון, ואם אני מרגישה שדברים זזים ומשתפרים אז היא אמורה לשמוח שהיא עשתה עבודה טובה (עד הפגישה האחרונה...) ולא לנסות לשכנע אותי שזה נדמה לי ובעצם יש לי עוד דרך ארוכה, שזה דבר שלדעתי את רוב האנשים יוביל לייאוש. אמרתי לה גם שלפי הדברים שהיא אמרה בפגישה הקודמת הרושם שקיבלתי זה שהיא לא הבינה מה הביא אותי אליה, ואני עדיין חושבת ככה, אבל אני לא יודעת כבר איך להמשיך עם זה, כי נראה לי פשוט מגוחך לשלם 400 ש"ח על לשבת ולהסביר - לא בשביל זה פניתי לטיפול.
 
גם הפגישה האחרונה לפיכך הייתה מבוזבזת, כי היא כללה שיחת הסברים וכשהיא שאלה על מה אני רוצה לעבוד אמרתי לה שאני כבר לא יודעת כי היא בלבלה אותי (לפחות הפעם היא לא שאלה אותי אם כשאני אומרת שנוצר אצלי בלבול הכוונה לבלבול בזהות המינית, עוד דבר הזוי שהיא עשתה בעבר), ושוב היא שאלה אותי כל מיני שאלות שביקשתי ממנה כמה וכמה פעמים שלא תשאל, כמו איפה בגוף אני מרגישה את הטראומה (זו שאלה שאין לי מושג איך לענות עליה אז ביקשתי ממנה על ההתחלה שלא תשאל כי תשובה היא לא תקבל).
 
אני כבר לא יודעת מה לחשוב, להתחיל טיפול מחדש עם כל האינטייק וכל מה שכרוך אני לא חושבת שאני מסוגלת, וזה נראה לי גם מגוחך אחרי שדברים השתפרו אצלי, אבל בינתיים אני רק מרגישה שהיא יוצרת אצלי רגרסיות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.