בעיה עם ההורים...

[פרפרי אהבה]

אני הייתי מדברת עם ההורים ומבקשת

שיכירו אותו בשלב המתאים (כלומר אחרי שאת תכירי אותו טוב יותר ותדעי איפה אתם עומדים) ורק אז ישפטו. זה שהוא לא למד עדיין לא אומר כלום. לפעמים מתחילים מאוחר, לפעמים עובדים כעצמאים ללא צורך ללמוד. את ילדה גדולה, זאת הבחירה שלך עם מי לצאת.

 

[שמועות]

בחירות

זה מה שניסיתי להסביר להם. שהם עדיין לא מכירים אותו. אבא שלי מכיר אותו ממקום העבודה שלו, אבל לא בתור בן אדם. אמא שלי היא "פולניה" במלוא מובן המילה, אבל עם אבא שלי, שאיתו הקשר שלי חזק, רגשי ועמוק מאוד, קשה לי יותר, כי הוא לא אדם שפוסל אנשים בדרך כלל. אני מרגישה שהקשר שלי עם הבחור מושפע גם מהיחס של ההורים שלי לקשר הזה. זה כאילו אמא שלי יושבת לי בראש ומנקרת - אם את מבינה למה אני מתכוונת.

 

[nate2000]

לא חייבים לרוץ מיד ולספר להורים על כל בחור

חדש שאת מכירה. במיוחד כשעדיין לא ברור איפה אתם עומדים. אגב גם אני שמתי לב שהרבה הורים פוסלים ישר ולא משנה מה מי מו... אז לפני שאת מתחשבנת עם דעתם תכירי לעומק את הבחור המדובר ואז תשקלי האם את מקשיבה להורים שלך או לא. ההורים לרוב רוצים בטובתנו, אבל לא תמיד מביעים את דעתם בצורה הנכונה. חוץ מזה כולנו שיפוטיים בצורה כזאת או אחרת ולפעמים מביעים דעות נחרצות על האדם מבלי להכיר אותו בכלל.

 

[שמועות]

בעיה

נכון מה שאת אומרת, אבל אצלי זו קצת בעייה. אני גרה קרוב להורים שלי והם רגילים מאוד לראות אותי כל יום. אם אני מתכננת משהו אחר, אמא שלי "מתחקרת", כך שלא יכולתי להסתיר יותר מידי זמן את העובדה שאני יוצאת עם מישהו. אני יודעת שהבעיה היא בי, שאני עסוקה כל היום ב"לרצות אותם", אבל אני כל כך אוהבת אותם וקשה לי לראות אותם מתאכזבים כך. אמא שלי חושבת שמגיע לי מינימום ראש ממשלה!

 

[קרן אור של החיים]

אז בעצם את אומרת שתמיד יש יותר סיכוי שהיא

תתאכזב מאשר שהיא תאשר. את לא חושבת שהגיע הזמן לעשות יותר הפרדה?

 

[שמועות]

אכזבה

כנראה שכן. אני לא כ"כ צעירה, והיא כל הזמן "עוקצת" אותי שהגיע הזמן, אבל כשסיפרתי לה על הבחור, היא פסלה, ואמרה שאם אני רוצה, היא תעזור לי להכיר וכו'. בלי להכיר את הבן אדם היא רוצה שאני אעזוב, ואתחיל מחדש. וזה לא שלא ניסיתי, זה פשוט לא כל כך הלך.

 

[קרן אור של החיים]

נשמע,בשטחיות של הדברים,

שהיא היתה רוצה "לנהל" אותך...

 

[שמועות]

בדיוק ככה

 

[קרן אור של החיים]

ואת משתפת פעולה עם זה...כי?

את מפחדת לפגוע בקשר עם ההורים? מפחדת שזה יאמר שאין לך כבוד אליהם? אני חושבת שבלי קשר ועם קשר לעניין הבחור, כדאי לחשוב ברצינות על יותר עצמאות והפרדה, מתוך כבוד אליהם אבל גם אל עצמך.

 

[שמועות]

זה קצת יותר מסובך...

הם הספיקו להתאכזב לפחות משניים מאחיי, ואני לא רוצה להצטרף לרשימה. אני יודעת שהגיע הזמן לעשות הפרדה, אבל כוחו של הרגל...

 

[קרן אור של החיים]

אז את עומדת בצומת בה את צריכה להחליט

לאן פונים חייך. והאם שווה לדבוק בהרגל... לעשות הפרדה זה תמיד מסובך. זה לא אומר שזו לא משימה חשובה בחיים של בני אדם.

 

[שמועות]

משום מה יש לי הרגשה

שאת הגב לא אפנה למי שגידל אותי וקשור אליי כמעט 30 שנה, ולא למי שרק עכשיו הכרתי...

 

[קרן אור של החיים]

הבעיה מתחילה מזה שאת חושבת על זה במונחים

של הפניית הגב. לא מדובר על הפניית גב אלא על היפרדות, "ספרציה ואינדיבידואציה"- תהליך בו האדם מוצא את הכל האישי שלו והופך לאדם עם מערכת אמונות וקבלת החלטות עצמאית. שווה לנסות לחפש על התהליך הזה קצת חומר. זה תהליך שמדובר עליו בהמון מקומות.

 

[exterior]

../images/Emo45.gif

 

[nate2000]

גם אם היא מתחקרת את לא חייבת לענות

גם אמא שלי כזאת. אם היא הייתה עובדת בשב"כ נראה לי שכל המחבלים היו נשברים ומודים בהכל אחרי 10 דקות שיחה איתה... ועדיין עם כל זה שהיא חפרה לי ורצתה לדעת על כל צעד שאני עושה, אני מצידי עשיתי הפרדה. לא סיפרתי לה הכל והרבה פעמים העמדתי אותה במקום כי היא ממש נסחפה לעיתים. אז כן את צריכה להעמיד להורים שלך גבולות. נכון הם רוצים בטובתך, אבל מתישהו את צריכה גם לטעות כדי ללמוד את הלקח ולהמשיך הלאה. כמו שכבר אמרו לך, מי שחיי עם הבחירה שלך זאת את!! ורק את. לכן המילה האחרונה צריכה להיות שלך.

 

[נiשקת לשקט]

זה שהוא לא למד כלום

זו בחירה שלך לעתיד.. אבל בנוגע להורים הם בטח רוצים בטובתך ופסלו אותו על זה שהוא למד מין הסתם.. לכן זה נתון לשיקולך. אם זה לא חשוב ל-ך שהוא לא למד אז תלכי על זה. . בלי קשר להורים.

 

[צומיש]

בתור

אחת שלמדה תואר ראשון מה שלמדת ולא התחלתי תואר שני הכסף לא נוזל מהידיים אבל זה לא האישיו. אם טוב לך איתו תיהי איתו מה יודע אולי עוד כמה שנים יסים תואר שני ויהפוך לחביב הקהל <דהיינו אמך>, אחרי הכל את חיה איתו לא אמא, ואתם רק בתחילת הקשר אזלמה לחשוב כ"כ רחוק...

 

[אבי האחד1]

../images/Emo45.gif../images/Emo127.gif

 

[בובה קטנה ושבירה]

תקשיבי,

זה נראה עם כל הכבוד שההורים שלך מאוד מאוד שיטחיים, ופה אפילו יורד להם קצת הכבוד. מילא אם היו פוגשים אותו, היו רואים למה בכלל הוא מצא חן בעיינך, אולי הוא שווה משהו? ולפי מה שכתבת בשרשור הזה, אמא שלך לא תהיה מרוצה אף פעם מכל בחירה שתעשי, כי אם הוא יהיה מליין אז בטעות הוא גם יהיה עיראקי, ואם הוא יהיה אשכנזי אז בטעות הוא נמוך והוא לא אקדמאי. את צריכה להבין שלא אמא שלך היא זו שיוצאת עם הבחור אלא את, והיא ואת צריכות להתבגר, את צריכה להבין שאת החיים שלך את מנהלת לבד, בלי העזרה שלה אלא עם עצות או התייעצות אבל את רשאית לעשות מה שבא לך. והיא צריכה להפנים שהיא יכולה לומר את דעתה, אבל היא חייבת לכבד כל החלטה שאת תעשי בהמשך דרכך.

 

[sugar lips16]

לא מבינה מה הבעיה

הכרת מישהו שמוצא חן בעינייך.. למה שלא תצאי איתו ותראי איך זה מסתדר? למה את רצה לספר להורים שלך את זה בכלל? אם אתם עוד רק בשלב ההכרות? נשמע לי קצת מוזר.. אני לא חושבת שלהורים צריכה להיות דעה כ"כ חזקה ועמוקה בקשר שלך עם מישהו.. את מחליטה עם מי להיות, ורק את.. זאת דעתי בכל אופן.