בעיה עם בעלי
שלום לכם, אני שמחה שגיליתי את הפורום הזה(תוך כדי חיפוש באינטרנט על א-מיניות) ומקווה שאולי תוכלו לסייע לי בנושא שכ"כ מציק לי כבר כמה שנים. קצת רקע: נשואה 4 שנים +2 ילדים, דתיה. בעלי ואני הכרנו הרבה זמן(יצאנו כשנתיים עם הפסקות), בגלל שאנחנו דתיים (אמנם פתוחים ובכ"ז) לא נגענו כמעט לפני החתונה וודאי שלא קיימנו יחסי מין. יש מערכת יחסים טובה עם אהבה והערכה אבל בעלי לא מעוניין ביחסי מין. אני נראית טוב מאוד(מתחילים איתי וכו') כך שזו לא הבעיה. כבר בערב החתונה גיליתי להפתעתי שהוא מעדיף לא "לעשות את זה" בליל הכלולות מכל מיני סיבות שהסביר לי, חשבתי שאולי זה נובע מההתרגשות הגדולה של החתונה, שפתאום מותר לקיים יחסים וזה "בום" גדול מדי בבת אחת וניסיתי להבין את זה ובאמת לא קיימנו יחסים באותו הלילה למרות שהוא ידע שאני רוצה. בהמשך, התחלנו לקיים יחסים אבל בתדירות מאוד נמוכה. בהתחלה אחת לשבוע-שבועיים ואח"כ הפערים הלכו וגדלו לחודשים ועכשיו-כבר שנה לא קיימנו יחסים. אני ממש מדוכאת מזה וזה ממש חסר לי. הבעיה היא לא רק התדירות אלא גם היחסים עצמם(כשזה כבר קורה), נראה לי תמיד שהוא לא מבין מה יש לעשות כ"כ הרבה. אין מזמוזים, אין נשיקות על השפתיים(בכלל הוא מעדיף לתת חיבוק חם ואוהב ולא להתנשק ובטח לא בפה), אני לא מרגישה תשוקה, להט, רצון למצות את המין ולהנות ממנו ומבחינתי יש כ"כ הרבה אפשרויות להנות מזה! ניסיתי ללמד אותו, הצעתי להתנשק(מגעיל אותו, שלא לדבר על לשון ורוק), הסברתי לו על חשיבות המשחק המקדים, הצעתי לעשות אמבטיה(לא רוצה כי "אין מקום לשניים וזה לא נוח"), התלבשתי סקסי ועשיתי לו מסאז'. לרוב הוא שיתף פעולה כי הוא ידע שאני רוצה וצריכה את זה אבל הכל כ"כ טכני...אני עצמי לא בנאדם הכי סוער ואנרגטי ביומיום אלא די עדינה ושקטה ובכל-זאת כשזה מגיע לסקס אני מאוד מתלהבת ונהנית למצות את העניין, אני מאוד פתוחה לדברים. והוא כ"כ לא... אנחנו שומרים טהרת המשפחה וגם כשאנחנו לא נוגעים בזמן המחזור זה לא חסר לו, גם כשאני חוזרת מהמקווה אחרי טבילה הוא לא מתלהב מסקס. הוא כן אוהב וחם כלפי, מחבק ותומך אבל לא מרגישים משיכה מינית... שאלתי אותו לגבי משיכה מינית/ מישהי אחרת וכו' והוא ענה שהוא לא בוגד(תכלס אני מאמינה לו) ולא הומו והוא כן נמשך אליי אבל מבחינתו אין לו בעיה לא לקיים יחסים בכלל. אולי פעם בשנתיים משהו כזה...הוא גם לא מאונן אף פעם(ולא בגלל שזה אסור הלכתית אלא כי לא בא לו בכלל...) לקח לנו שנתיים עד שהפכנו להורים(כי מנענו הריון) כך שהיה לנו זמן להיות לבד כזוג ובכ"ז אין שום ניצוצות והתרגשות מבחינת הסקס. אני חייבת להגיד שזה כבר מדכא אותי ואני כבר מרגישה שהמשיכה שלי אליו כבר נמוכה מאוד. אני מאוד אוהבת אותו וסה"כ טוב לנו יחד אבל כבר לא נמשכת אליו כגבר בגלל חוסר שיתוף הפעולה. אין יום שהנושא לא מעסיק אותי למרות שכבר הפסקתי לדבר איתו על זה כי זה לא עוזר ורק גורם למריבות. אני נאלצת לספק את עצמי לבד. אפילו כשאני מאוננת אני לא חושבת עליו אלא רק על גברים אחרים כנראה כי הוא לא מושך אותי מינית כבר. אני לא יודעת מה לעשות, זה ממש מאמלל אותי. אני לא רוצה להתגרש אבל לא יכולה גם בלי סקס. כבר 4 שנים שאני מרגישה כזה פספוס של הנאה שיכולנו למצות יחד ובמקום זה לא קרה כלום. מה שמתסכל זה שהוא תמיד היה כך, מאז שהתחתנו כך שזה לא תוצאה של שיגרה, ילדים, לחץ בעבודה וכו'...ואז מה הסיכוי שזה ניתן לשינוי? הוא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי. הצעתי לו לעשות בדיקות דם הורמונליות לבדוק אם חסר משהו והוא לא רוצה. מבחינתו הוא אדם בריא לחלוטין ואין סיבה שהוא יצטרך טיפול תרופתי וכדומה בגלל משהו כזה. מה עושים במצב כזה? האם לדעתכם הוא א-מיני? יש טיפול לזה? מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לשנינו? אשמח מאוד לעזרתכם....................................... המיואשת
שלום לכם, אני שמחה שגיליתי את הפורום הזה(תוך כדי חיפוש באינטרנט על א-מיניות) ומקווה שאולי תוכלו לסייע לי בנושא שכ"כ מציק לי כבר כמה שנים. קצת רקע: נשואה 4 שנים +2 ילדים, דתיה. בעלי ואני הכרנו הרבה זמן(יצאנו כשנתיים עם הפסקות), בגלל שאנחנו דתיים (אמנם פתוחים ובכ"ז) לא נגענו כמעט לפני החתונה וודאי שלא קיימנו יחסי מין. יש מערכת יחסים טובה עם אהבה והערכה אבל בעלי לא מעוניין ביחסי מין. אני נראית טוב מאוד(מתחילים איתי וכו') כך שזו לא הבעיה. כבר בערב החתונה גיליתי להפתעתי שהוא מעדיף לא "לעשות את זה" בליל הכלולות מכל מיני סיבות שהסביר לי, חשבתי שאולי זה נובע מההתרגשות הגדולה של החתונה, שפתאום מותר לקיים יחסים וזה "בום" גדול מדי בבת אחת וניסיתי להבין את זה ובאמת לא קיימנו יחסים באותו הלילה למרות שהוא ידע שאני רוצה. בהמשך, התחלנו לקיים יחסים אבל בתדירות מאוד נמוכה. בהתחלה אחת לשבוע-שבועיים ואח"כ הפערים הלכו וגדלו לחודשים ועכשיו-כבר שנה לא קיימנו יחסים. אני ממש מדוכאת מזה וזה ממש חסר לי. הבעיה היא לא רק התדירות אלא גם היחסים עצמם(כשזה כבר קורה), נראה לי תמיד שהוא לא מבין מה יש לעשות כ"כ הרבה. אין מזמוזים, אין נשיקות על השפתיים(בכלל הוא מעדיף לתת חיבוק חם ואוהב ולא להתנשק ובטח לא בפה), אני לא מרגישה תשוקה, להט, רצון למצות את המין ולהנות ממנו ומבחינתי יש כ"כ הרבה אפשרויות להנות מזה! ניסיתי ללמד אותו, הצעתי להתנשק(מגעיל אותו, שלא לדבר על לשון ורוק), הסברתי לו על חשיבות המשחק המקדים, הצעתי לעשות אמבטיה(לא רוצה כי "אין מקום לשניים וזה לא נוח"), התלבשתי סקסי ועשיתי לו מסאז'. לרוב הוא שיתף פעולה כי הוא ידע שאני רוצה וצריכה את זה אבל הכל כ"כ טכני...אני עצמי לא בנאדם הכי סוער ואנרגטי ביומיום אלא די עדינה ושקטה ובכל-זאת כשזה מגיע לסקס אני מאוד מתלהבת ונהנית למצות את העניין, אני מאוד פתוחה לדברים. והוא כ"כ לא... אנחנו שומרים טהרת המשפחה וגם כשאנחנו לא נוגעים בזמן המחזור זה לא חסר לו, גם כשאני חוזרת מהמקווה אחרי טבילה הוא לא מתלהב מסקס. הוא כן אוהב וחם כלפי, מחבק ותומך אבל לא מרגישים משיכה מינית... שאלתי אותו לגבי משיכה מינית/ מישהי אחרת וכו' והוא ענה שהוא לא בוגד(תכלס אני מאמינה לו) ולא הומו והוא כן נמשך אליי אבל מבחינתו אין לו בעיה לא לקיים יחסים בכלל. אולי פעם בשנתיים משהו כזה...הוא גם לא מאונן אף פעם(ולא בגלל שזה אסור הלכתית אלא כי לא בא לו בכלל...) לקח לנו שנתיים עד שהפכנו להורים(כי מנענו הריון) כך שהיה לנו זמן להיות לבד כזוג ובכ"ז אין שום ניצוצות והתרגשות מבחינת הסקס. אני חייבת להגיד שזה כבר מדכא אותי ואני כבר מרגישה שהמשיכה שלי אליו כבר נמוכה מאוד. אני מאוד אוהבת אותו וסה"כ טוב לנו יחד אבל כבר לא נמשכת אליו כגבר בגלל חוסר שיתוף הפעולה. אין יום שהנושא לא מעסיק אותי למרות שכבר הפסקתי לדבר איתו על זה כי זה לא עוזר ורק גורם למריבות. אני נאלצת לספק את עצמי לבד. אפילו כשאני מאוננת אני לא חושבת עליו אלא רק על גברים אחרים כנראה כי הוא לא מושך אותי מינית כבר. אני לא יודעת מה לעשות, זה ממש מאמלל אותי. אני לא רוצה להתגרש אבל לא יכולה גם בלי סקס. כבר 4 שנים שאני מרגישה כזה פספוס של הנאה שיכולנו למצות יחד ובמקום זה לא קרה כלום. מה שמתסכל זה שהוא תמיד היה כך, מאז שהתחתנו כך שזה לא תוצאה של שיגרה, ילדים, לחץ בעבודה וכו'...ואז מה הסיכוי שזה ניתן לשינוי? הוא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי. הצעתי לו לעשות בדיקות דם הורמונליות לבדוק אם חסר משהו והוא לא רוצה. מבחינתו הוא אדם בריא לחלוטין ואין סיבה שהוא יצטרך טיפול תרופתי וכדומה בגלל משהו כזה. מה עושים במצב כזה? האם לדעתכם הוא א-מיני? יש טיפול לזה? מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לשנינו? אשמח מאוד לעזרתכם....................................... המיואשת
