בעיה עם אחי
שלום גרא, יש לי אח בן 29, אחי האמצעי, ונראה שהוא בדיכאון קליני. גובהו 195 ס"מ ושוקל 67 ק"ג, לא אוכל סדיר, לא יוצא לבלות, לא מנהל חיי חברה, ושקוע במשחקי רשת במחשב. הוא עובד בגן ילדים של אמא שלנו, לעיתים לא מתעורר לעבודה, גר בבית, ומעשן באופן קבוע. בקיצור מצבו ממש לא טוב. אני האח הקטן, בן 21, ודואג לו מאוד, תמיד חשבתי שהוא צריך יעוץ אך הוא לעולם לא הסכים, והוא לעולם לא רצה. הדבר הכי טוב שהוא עושה זה ללמוד רפואה אלטרנטיבית (פסיכוטרפיה וכד'.). זהו צעד משמעותי מכיוון שהוא לעולם לא למד, והוא דיסלקט ודיסגראף. היום הוא התקשר אלי באמצע שיעור ופרץ בבכי וסיפר לי שנודע לו לא מזמן מההורים שבגיל 3 הוא חטף מכות רצח מאמא שלנו, שהייתה בשלב קשה בחיים לאחר שניצחה את הסרטן, והוציאו לה את בלוטת התריס, היא טוענת שהייתה בתהליך הורמונלי קשה, ולכן הכתה אותו. הוא לא זוכר דבר, אך כנראה בשיעור היה משהו שעורר אצלו את המחשבות על השיחה שעשה עם ההורים. הוא נורא מחובר למשפחה, נורא אוהב את ההורים, אך גם מתווכח איתם לא מעט. הוא רואה באחינו הבכור כדמות "אלוהית" ואליי מתייחס כ"האח הכי מוצלח במשפחה" בגלל עבודות ויוזמות שלקחתי והם אכן היו גדולים לגילי. בשיחה הסברתי לו שאני אוהב אותו מאוד, ומעריך אותו וחושב שמעטים האנשים שהיו מגיעים לאן שהוא הגיע בהתחשב במצבו הנפשי, והדברים שחווה. בגיל 3 ההורים, ואחי הבכור מספרים שהוא מרח את החיתול שלו המלא בצואה על השטיחים והרהיטים. הוא מאוכזב מכך שאימנו שידעה מה הדבר מסמן בשלבי התפתחות הילד, מכיוון שלמדה זאת, בכל זאת החליטה לכעוס ולהכות. הוא סיפר לי שנהג לגנוב כסף מההורים והם בתגובה רתחו עליו, ולא ניסו לעבוד איתו על בעיותיו. הוא גם סיפר לי היום משהו שזיעזע אותי מאוד, על כך שלא מעט חשב על המוות, אלו דברים שאני קראתי בתור מפקד על קיצד לזהות דיכאון קליני, ואני חושב שהוא במצב מתקדם מאוד. אני רוצה לעזור לו לנהל חיי חברה, לעזור לו להצליח ולצאת מהדיכאון הנוראי הזה. מה לדעתך צריך לעשות?
שלום גרא, יש לי אח בן 29, אחי האמצעי, ונראה שהוא בדיכאון קליני. גובהו 195 ס"מ ושוקל 67 ק"ג, לא אוכל סדיר, לא יוצא לבלות, לא מנהל חיי חברה, ושקוע במשחקי רשת במחשב. הוא עובד בגן ילדים של אמא שלנו, לעיתים לא מתעורר לעבודה, גר בבית, ומעשן באופן קבוע. בקיצור מצבו ממש לא טוב. אני האח הקטן, בן 21, ודואג לו מאוד, תמיד חשבתי שהוא צריך יעוץ אך הוא לעולם לא הסכים, והוא לעולם לא רצה. הדבר הכי טוב שהוא עושה זה ללמוד רפואה אלטרנטיבית (פסיכוטרפיה וכד'.). זהו צעד משמעותי מכיוון שהוא לעולם לא למד, והוא דיסלקט ודיסגראף. היום הוא התקשר אלי באמצע שיעור ופרץ בבכי וסיפר לי שנודע לו לא מזמן מההורים שבגיל 3 הוא חטף מכות רצח מאמא שלנו, שהייתה בשלב קשה בחיים לאחר שניצחה את הסרטן, והוציאו לה את בלוטת התריס, היא טוענת שהייתה בתהליך הורמונלי קשה, ולכן הכתה אותו. הוא לא זוכר דבר, אך כנראה בשיעור היה משהו שעורר אצלו את המחשבות על השיחה שעשה עם ההורים. הוא נורא מחובר למשפחה, נורא אוהב את ההורים, אך גם מתווכח איתם לא מעט. הוא רואה באחינו הבכור כדמות "אלוהית" ואליי מתייחס כ"האח הכי מוצלח במשפחה" בגלל עבודות ויוזמות שלקחתי והם אכן היו גדולים לגילי. בשיחה הסברתי לו שאני אוהב אותו מאוד, ומעריך אותו וחושב שמעטים האנשים שהיו מגיעים לאן שהוא הגיע בהתחשב במצבו הנפשי, והדברים שחווה. בגיל 3 ההורים, ואחי הבכור מספרים שהוא מרח את החיתול שלו המלא בצואה על השטיחים והרהיטים. הוא מאוכזב מכך שאימנו שידעה מה הדבר מסמן בשלבי התפתחות הילד, מכיוון שלמדה זאת, בכל זאת החליטה לכעוס ולהכות. הוא סיפר לי שנהג לגנוב כסף מההורים והם בתגובה רתחו עליו, ולא ניסו לעבוד איתו על בעיותיו. הוא גם סיפר לי היום משהו שזיעזע אותי מאוד, על כך שלא מעט חשב על המוות, אלו דברים שאני קראתי בתור מפקד על קיצד לזהות דיכאון קליני, ואני חושב שהוא במצב מתקדם מאוד. אני רוצה לעזור לו לנהל חיי חברה, לעזור לו להצליח ולצאת מהדיכאון הנוראי הזה. מה לדעתך צריך לעשות?
