בעיה בנישואים....
שלום! במקרה הגעתי לפורום זה בעיקבות שיש לי בעיה בנישואים ורציתי לשתף לדעות נוספות אז ככה: אני בת 35 נשואה +2 בעלי כל הזמן בעבודה יוצא מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בלילה כך שאין לי עזרה לא בבית, לא עם הילדים שיעורים, חוגים, חברים..., ואפילו לא מתקשר הביתה מרוב שהוא עסוק. בקיצור הוא לא ראה את הילדים ואותי ממטר ולזה יש עוד בעיות כמו מבחינה מינית , נפשית שלי אין עם מי לדבר כי הוא גם לא ענה לי לטלפונים מרוב שהיה עסוק בעבודה שלו, ואני יודעת שאין לו מישהי אחרת אבל גם אם היה לא היה אכפת לי כלל בנוסף פעילויות איתי כמו ללכת לחנות או לשוק לא הסכים, המון ריבים וקושי להגיע להסכמה ולהבנה, תמיד דיברתי שישמע אותי ושישתנה עזר ליום יומיים שבוע חודש חודשיים וחוזר למצב הרגיל או שאמר לי בסדר בסדר ולא עזר כלום, עד שנמאס לי מבחינה ריגשית אני נעשיתי אטומה לא מרגישה כלום. בקיצור החלטתי להתגרש כי זה הכי נורא לחיות בזוגיות אבל למעשה את חיה לבד, הוא היה בשוק,התחיל לבכות ורצה ללכת לייעוץ מה שבעבר לא הסכים לשמוע על זה כרגע אנחנו בתהליך. אני לא מרגישה רגשות כלפיו, אחרי מה שעברתי קשה לי להאמין שאני אוכל להרגיש שוב כי כרגע אני מסתכלת עליו ולא מוכנה אפילו לחבק אותו, מרוב שאני נזכרת בכל מה שעשה לי. מאז הוא מאוד השתנה מגיע מוקדם מעבודה, עוזר בבית עם הילדים מבחינתי מרצה אותי אבל אני עדין לא מרגישה כלום. גם לא מאמינה שאדם שלא עשה כלום בבית או עם הילדים ישתנה 180 מעלות ולתמיד אבל מה עושים אנילא מרגישה אהבה כלפיו ולא מצליחה גם במחשב להתקרב פיזית אליו? האם לחיות ככה בנישואים ללא רגשות? הרי מחר ואני אתגרש אף אחד לא מבטיח לי שהכל יהיה מושלם עם גבר אחר. אשמח לתגובה תודה ..... ל
שלום! במקרה הגעתי לפורום זה בעיקבות שיש לי בעיה בנישואים ורציתי לשתף לדעות נוספות אז ככה: אני בת 35 נשואה +2 בעלי כל הזמן בעבודה יוצא מוקדם בבוקר וחוזר מאוחר בלילה כך שאין לי עזרה לא בבית, לא עם הילדים שיעורים, חוגים, חברים..., ואפילו לא מתקשר הביתה מרוב שהוא עסוק. בקיצור הוא לא ראה את הילדים ואותי ממטר ולזה יש עוד בעיות כמו מבחינה מינית , נפשית שלי אין עם מי לדבר כי הוא גם לא ענה לי לטלפונים מרוב שהיה עסוק בעבודה שלו, ואני יודעת שאין לו מישהי אחרת אבל גם אם היה לא היה אכפת לי כלל בנוסף פעילויות איתי כמו ללכת לחנות או לשוק לא הסכים, המון ריבים וקושי להגיע להסכמה ולהבנה, תמיד דיברתי שישמע אותי ושישתנה עזר ליום יומיים שבוע חודש חודשיים וחוזר למצב הרגיל או שאמר לי בסדר בסדר ולא עזר כלום, עד שנמאס לי מבחינה ריגשית אני נעשיתי אטומה לא מרגישה כלום. בקיצור החלטתי להתגרש כי זה הכי נורא לחיות בזוגיות אבל למעשה את חיה לבד, הוא היה בשוק,התחיל לבכות ורצה ללכת לייעוץ מה שבעבר לא הסכים לשמוע על זה כרגע אנחנו בתהליך. אני לא מרגישה רגשות כלפיו, אחרי מה שעברתי קשה לי להאמין שאני אוכל להרגיש שוב כי כרגע אני מסתכלת עליו ולא מוכנה אפילו לחבק אותו, מרוב שאני נזכרת בכל מה שעשה לי. מאז הוא מאוד השתנה מגיע מוקדם מעבודה, עוזר בבית עם הילדים מבחינתי מרצה אותי אבל אני עדין לא מרגישה כלום. גם לא מאמינה שאדם שלא עשה כלום בבית או עם הילדים ישתנה 180 מעלות ולתמיד אבל מה עושים אנילא מרגישה אהבה כלפיו ולא מצליחה גם במחשב להתקרב פיזית אליו? האם לחיות ככה בנישואים ללא רגשות? הרי מחר ואני אתגרש אף אחד לא מבטיח לי שהכל יהיה מושלם עם גבר אחר. אשמח לתגובה תודה ..... ל
