בעיה במשחק

[Nihau]

אף אחד לא מושלם, תעשו סבב.

 

[0Pandemonium0]

אין צורך בסבב.

ההנאה שלי נפגעה כבר מספר פעמים, והשחקנים כבר קיבלו כמה "צ'אנסים" (כמובן שאלה צ'אנסים גם בשבילי, כי גם אני רוצה לשחק), אבל אני פשוט לא מצליח ליהנות מהמשחק, ועל-כן אני לא מעוניין לשחק יותר. הקבוצה מוזמנת בהחלט למצוא לה מנחה אחר.

 

[אלרוס]

אבל

אולי אתה תהנה יותר בתור שחקן. זו לא הפעם הראשונה שהכל מתפוצץ, לא רק במשחק השאדוראן, אולי אתה צריך להיות שחקן ולתת למשהו אחר להנחות.

 

[Nihau]

אתם כולכם צריכים הנחייה טובה יותר

אבל את היכולת להיות מנחה טוב לוקח לפעמים יותר מ10 שנים לפתח ולמען האמת גם שחקן טוב לא נוצר יש מאין. זה שילוב של ניסיון חיים, רמה רגשית זמינה למשחק, ניסיון משחק ויכולת עבודה בקבוצה. לא פשוט אבל מאוד מצ'פר כשזה עובד. אל תוותרו על המשחק, תמשיכו לנסות ותשתדלו להיות קשובים ככל האפשר למה שאחרים סביבכם רוצים ואוהבים. תפקיד המנחה בקבוצות מתחילות הוא הכי קשה כי יש לו הכי הרבה מה ללמוד, גם מבחינת מכאניקה וגם מבחינת עבודה בקבוצה ועוד להריץ משחק שלכולם יהיה טוב בו. נסו יותר לזרום ופחות לריב או שתקבעו דרך חיצונית למשחק לפתור חילוקי דיעות. בקבוצות הראשונות שלי דרכים כאילה היו מגוונות: ללכת מכות לגלגל קוביה לצעוק חזק יותר ללכת עוד קצת מכות לחפש בספר מי צודק ללכת מכות על מי מחפש בספר להכריז שהמנחה צודק תמיד! עד הפעם הבה שבה הוא מתנגד לרעיון *שלי* החוצפן. לעבוד עם הרפתקאות מוכנות. לעשות סבב מנחים. למצוא מנחה טוב אחד (טוב יחסית למה שהיה לנו עד כה) וללמוד ממנו כמה דברים להתחיל להנחות בחתיכות קטנות ולראות מה יותר טוב ומה מסתדר. ללמוד להבדיל בין סגנונות ולהתאים אותם ללמוד לצחוק יותר על ריבים ופחות על דברים בתוך המשחק שמוציאים אותך מהריכוז... אתם רואים? זה תהליך. תמיד אפשר לחזור לשלב 1 (ללכת מכות) זה מוציא אנרגיה, משפר קואורדינצית עין יד, יכול לפעמים להכריע וויכוח, מקנה לכם כישורים להשרדות ברחוב, משפר את הבנתכם בלחימה ביד ריקה במשחק, משפר את הריכוז (בנקודות הכואבות עד חלוף הכאב אבל לפחות זה עושה קצת שקט)... וכשנרגעתם אפשר לחזור לשחק מ"ת.

 

[Soul Cake Duck]

../images/Emo6.gif ../images/Emo45.gif

 

[DDN]

למה לשחק בכלל משחקי תפקידים?

אפשר ישר ללכת מכות

 

[DDN]

דעתי אחרי שקראתי את כל הפתיל.

ואני ארכז אותה בנקודות: הנקודה הכי חשובה: נפגשים ביחד לשחק משחקי תפקידים כדי להנות. דברו על הבעיות שלכם. הערות הציניות מפריעות? מוציאות לOFFPLAY? לקזז במינון שלהן. אם השחקן אינו יכול להתרכז ולהישאר במשחק - הוא אשם. אם כל השחקנים לא מצליחים להתרכז במשחק - כנראה המנחה עושה משהו לא כמו שצריך. וכחנות - לא זמן המשחק. אף פעם לא. הדבר המעצבן אותי (וזה קורה גם אצלי בקבוצה) ששחקנים מתחילים להתווכח איתי שדברים לא הגיוניים. מי קובע מה הגיוני ומה לא? וכחנות סתם פוגמת במשחק, ברצף שלו, בריכוז, ומשאירה מטענים אחריה. ענישה - נגד. מה זה להעניש? אנחנו ילדים בבית ספר יסודי? אם צריך להעניש שחקן, צריך לדבר איתו. אם זה ממשיך, ומפריע גם לשאר הקבוצה, לדעתי צריך להוציא אותו מהקבוצה. הפריעו לי באמצע, אז איבדתי את רצף הדברים שרציתי לכתוב. אז זהו לבינתיים.