גם על זה נאמר
המהירות מן השטן. לא נתת לו לחכות שהתבשיל יהיה מוכן, להריח את הריח הנפלא, לצפות, לפנטז, פשוט דחפת לו את האוכל לפה בכח ובמהירות בלי לתת לו אפילו אפשרות להתענג על הטעם... עוד לא הספקתם להכיר אחד את השני, להתגעגע, לחכות לפגישות, לחזר אחרייך להתבשל באיטיות, וכבר עברת לגור אצלו ולמרות שהיה לו קשה עם האינטנסיביות לא הרפית, הוא נלחץ מהמהירות ואת בשלך, לא נתת לו הזדמנות בכלל לעצור ולחשוב מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה ממך, ממנו ומהקשר שטס על הכביש כמו מכונית ללא בלמים. עכשיו הוא לוקח אויר, עוצר וחושב מה הלאה? מה באמת הוא רוצה ומרגיש? ואת, שוב רצה מהר וכבר רוצה להודיע לו שאת חותכת ולהעלם כאילו הכל היה חלום ולחזור שוב על אותה הטעות. את לא צריכה לחתוך ולא להיעלם, רק לחזור למצב נורמלי של זוג בתחילת הדרך, שכל אחד גר בבית שלו, שהפגישות לא צפופות, שהכל קורה בקצב הנכון ונותן מקום לרגש להתפתח לאט לאט.
המהירות מן השטן. לא נתת לו לחכות שהתבשיל יהיה מוכן, להריח את הריח הנפלא, לצפות, לפנטז, פשוט דחפת לו את האוכל לפה בכח ובמהירות בלי לתת לו אפילו אפשרות להתענג על הטעם... עוד לא הספקתם להכיר אחד את השני, להתגעגע, לחכות לפגישות, לחזר אחרייך להתבשל באיטיות, וכבר עברת לגור אצלו ולמרות שהיה לו קשה עם האינטנסיביות לא הרפית, הוא נלחץ מהמהירות ואת בשלך, לא נתת לו הזדמנות בכלל לעצור ולחשוב מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה ממך, ממנו ומהקשר שטס על הכביש כמו מכונית ללא בלמים. עכשיו הוא לוקח אויר, עוצר וחושב מה הלאה? מה באמת הוא רוצה ומרגיש? ואת, שוב רצה מהר וכבר רוצה להודיע לו שאת חותכת ולהעלם כאילו הכל היה חלום ולחזור שוב על אותה הטעות. את לא צריכה לחתוך ולא להיעלם, רק לחזור למצב נורמלי של זוג בתחילת הדרך, שכל אחד גר בבית שלו, שהפגישות לא צפופות, שהכל קורה בקצב הנכון ונותן מקום לרגש להתפתח לאט לאט.