בעיה אישית
יש לי בן זוג קבוע שנתיים, שנינו באיזור גיל 30 וגרים יחד. יחסי המין מעולם לא היו בתדירות גבוהה ובעיקר יוזמה שלי. בחצי השנה הראשונה לקשר אף הלכנו לטיפיל זוגי שהפסקנו לאחר 4 מפגשים כי הרגשנו שהוא בזבוז זמן וכסף. המטפלת בקשה לתרגל מגע פיזי ללא חדירה כדי להנות מהדרך, בעוד שמעולם לא היתה לנו בעיה של לרוץ ישר לפסגה. בכל אופן לאחר טיפול הזה נפרדנו לתקופה קצרה וחזרנו בענק לפני שנה כולל מגורים משותפים. לאחרונה אני מהרהרת בנישואין. הוא החבר הכי טוב שלי ואהבת חיי, אתמול תוך כדי שיחה שיזמתי שמטרתה היתה להגיע לנושא הנל יצא שחזרנו לדבר על הבעיה ביננו ועל כמה שאני רוצה יותר בעוד הוא לא מוטרד מהתדירות, פרצתי בבכי ואמרתי שהוא גורם לי להיות אפאטית לכך ושלא אוכל לחיות ככה חיים שלמים כי מי שעושה זאת מסתכנת במעידות שאני לא מוכנה לשמוע עליהן אפילו. חזרנו לדבר על ה"בעיה" מאז. הוא אומר שהוא מרגיש שמאכזב אותי כשלא נענה לי מה שגורם לו להלחץ כל פעם שאני חותרת לכיוון ולהשיג תוצאה הפוכה. לבקשתו ננסה שוב את הרעיון של מגע ללא חדירה בשבוע הזה כדי לא ליצור את הלחץ הזה שהוא נתון בו באם הוא יודע שאני מחכה לדבר האמיתי. מבחינתי בכייף,יותר פורליי יותר מבורך
. כשדיברנו התחילה לגבור לי החרדה מה יקרה באם לא נצליח, כששאלתי הוא אמר שננסה ושנקווה שילך ואם לא אז... אין דבר שאני יותר חרדה ממנו יותר מאשר פרידה מאהבת חיי. ולחשוב שאני חשבתי לקדם את השיחה לחתונה ואילו יצא שלקחנו ממש צעד אחורה. היו הרבה דמעות אמש. וגם היום בבוקר. אנחנו שנינו אוהבים מאוד ועברנו מספיק בשביל להבין שזה זה. מה אני יכולה לעשות בנקודה זו? מיותר לציין שחיפשתי לקדם את הבטחון בקשר ומה שקרה יצר את ההפך ואני מתוסכלת ועצובה..
יש לי בן זוג קבוע שנתיים, שנינו באיזור גיל 30 וגרים יחד. יחסי המין מעולם לא היו בתדירות גבוהה ובעיקר יוזמה שלי. בחצי השנה הראשונה לקשר אף הלכנו לטיפיל זוגי שהפסקנו לאחר 4 מפגשים כי הרגשנו שהוא בזבוז זמן וכסף. המטפלת בקשה לתרגל מגע פיזי ללא חדירה כדי להנות מהדרך, בעוד שמעולם לא היתה לנו בעיה של לרוץ ישר לפסגה. בכל אופן לאחר טיפול הזה נפרדנו לתקופה קצרה וחזרנו בענק לפני שנה כולל מגורים משותפים. לאחרונה אני מהרהרת בנישואין. הוא החבר הכי טוב שלי ואהבת חיי, אתמול תוך כדי שיחה שיזמתי שמטרתה היתה להגיע לנושא הנל יצא שחזרנו לדבר על הבעיה ביננו ועל כמה שאני רוצה יותר בעוד הוא לא מוטרד מהתדירות, פרצתי בבכי ואמרתי שהוא גורם לי להיות אפאטית לכך ושלא אוכל לחיות ככה חיים שלמים כי מי שעושה זאת מסתכנת במעידות שאני לא מוכנה לשמוע עליהן אפילו. חזרנו לדבר על ה"בעיה" מאז. הוא אומר שהוא מרגיש שמאכזב אותי כשלא נענה לי מה שגורם לו להלחץ כל פעם שאני חותרת לכיוון ולהשיג תוצאה הפוכה. לבקשתו ננסה שוב את הרעיון של מגע ללא חדירה בשבוע הזה כדי לא ליצור את הלחץ הזה שהוא נתון בו באם הוא יודע שאני מחכה לדבר האמיתי. מבחינתי בכייף,יותר פורליי יותר מבורך