../images/Emo4.gifמה זאת "רוחניות של יהודי"?
אני דווקא אדם די רוחני ולמדתי מהרבה מקורות, הודיים בעיקר. בעולם רוחני אמיתי לא קיימים הבדלים קטנוניים כמו שייכות לדת או לגזע מסוים. אני מאמין בגלגול הנשמות ובכך שהנשמה מתגלגלת לגוף מסוים ולעם מסוים על מנת ללמוד לקחים מסוימים ובהתאם למעשים שלה בעבר. מי שפעם היה יהודי, יכול להיוולד בתור בן עם אחר, בתנאי שלמד את הלקחים שלו מהעבר. בקיצור, להיוולד בתוך עם מסוים או דת מסוימת זה כמו ללמוד בכיתה מסוימת בב"ס. אם היית תלמיד טוב - אתה עובר לכיתה גבוהה יותר. אנו רואים שיש עמים מתקדמים יותר, כמו עמי המערב, ועמים נחשלים יותר, כמו עמי העולם השלישי.רק אצל היהודים קיים הפתגם הטיפשי: פעם יהודי - תמיד יהודי. להגיע לרוחניות דרך היהדות מעולם לא משך אותי. גם הרבה חבר'ה נוסעים דווקא להודו לחפש את הרוחניות. לסיום, על מנת לעזור לך להכיר טוב יותר את היהדות, אני ממליץ לך לעיין בחיבורי הקלסי: הפרדוקס היהודי. "יש משהו מוזר, פרדוקסאלי, בתמיכה של יהודים, אפילו החילוניים שבהם, באמונה מוזרה שיש להם ברית דמיונית ובלעדית עם בורא העולם. לכן, הם בזים ומתנשאים מעל לעמים אחרים, אשר נחשבים לנחותים בעיניהם ואף משולים לבהמות, ובהתאם לכך הם מתנהגים זה מאות בשנים, כולל בזמן הזה, באזורינו. בגלל זה הם היו שנואים, נרדפו וסבלו בשל כך, אך הם מעדיפים, באופן תמוה, כל זאת: להתבדל, להסתגר, להיות שנואים, לסבול ואף למות על "קידוש השם", רק לא לשנות, ולו במקצת, את אמונתם ואת דרכם." . הדת האורתודוקסית היא עתיקה מדי ומאובנת, אין לה קשר וחיבור למציאות מודרנית, היא לא נותנת לנו להתקדם ומושכת אותנו לאחור. ציונות - זו כניעה לדת, סיבוב של גלגלי היסטוריה לאחור: לחזור לאזור נחשל ומיובש זה הייתה טעות היסטורית ואנו משלמים ועוד נשלם על כך ביוקר. הכול מתרחש בעולם הזה על פי חוקי הטבע, כל דבר גשמי הוא גם חולף: מיצור קטן ביותר, דרך בני אדם, עמים ודתות וכלה בגרמי השמיים וגלקסיות שלמות: הכול נולד, מתקיים פרק זמן מסוים ובא לקצו, על מנת לפנות את מקום לצורות חיים חדשות יותר. יהדות משום מה שוללת את חוקי הטבע, היא לא מאמינה באבולוציה אלא ב"נצח ישראל" וברית בין הבתרים הדמיונית. תתארו לכם מה היה קורה לו בני אדם לא היו מתים והיינו נאלצים לחיות עם הזקנים חולי אלצהיימר ופרקינסון לנצח? כך גם עם עמים שלמים: כל עם עתיק ממצה את עצמו תוך זמן מסוים וחייב לפנות את מקומו על במת העולם לעם חדש, צעיר ורענן יותר- המשחק חייב להמשך. כמו אדם בן מאה, אשר אינו שולט על סוגריו, מתחיל להימאס על הקרובים שלו, כך אנו מתחילים להימאס על עצמנו ועל עמים אחרים. אנו האיש החולה של העולם. איפה שאנו נמצאים-שם יש מתח ופורענות. בגלל דתנו הגזענית והמתנשאת אנו לא מסוגלים להסתדר בשום מקום בעולם, לחיות ולתת לחיות. והרי הדת היא מילה נרדפת למוסר, רק שבמקום לנסות ולהשפיע על מוסריותו של המאמין לטובה, הדת שלנו נוטעת בנו שנאה, חשדנות ופחד מפני ה"גויים", בעלי הפרעה נפשית דמיונית שנקראת אנטישמיות בפי היהודים. כל ביקורת, ולו הקטנה ביותר כלפיהם, מיד מתורגמת ל"אנטישמיות". הדת הזאת יודעת טוב מאוד איך לסכסך, לתקוע תריס בין מאמיניה ושאר אומות העולם, להביא למצוקה נפשית וכלכלית (עידוד הילודה והימנעות מעבודה יצרנית), על מנת שנזדקק, נהיה תלויים בלעדית במוסדותיה ונפרנס את רבניה, שוחטיה, משגיחי הכשרות שלה . בטענתה היומרנית שרק אנו בעלי הברית הבלעדית עם ה', "עם נבחר, סגולה וקדוש", היא מעמידה אותנו בקונפליקט נצחי עם העולם. ואם כבר הקמנו כאן את המדינה מחדש, למה אי אפשר היה להקים מדינה מתוקנת?ליצור עם חדש, ישראלי, לפי שם המדינה, ללא אזכור המילה הלא פופולארית, בעלת קונוטציות שליליות בעולם הרחב - "יהודי" (בשפת האם שלי, לדוגמה, היא מהווה מילה נרדפת לניצול, בוגדנות, חמדנות ותאוות הבצע), מורכב מכל תושבי הארץ, ללא הבדלי של הדת והגזע, בעלי זכויות וחובות שווים, מדינה לכל אזרחיה, כמקובל בכל העולם? תחת זאת הקמנו כאן מדינה דתית- גזענית, מהסוג שכבר לא קיים בעולם, ליהודים בלבד, עם אדוני הארץ, ש"חזר" למולדתו ההיסטורית, תוך נפנוף סהרורי בתנ"ך, ליבוי שנאה הבין עדתית, אתנית ודתית, נישול, דיכוי ואף גירוש של עם אחר, אפליה ואפרטהייד, איום טוטלי על שלום העולם כולו. ולמרות כל הקרבנות האלה אנו מרגישים כאן הרבה פחות בטוחים, והרבה יותר שנואים מאשר אלה מהיהודים שהיה להם השכל והמזל להגר בזמנו לארצות האנגלו-סקסיות, למשל. אז שלא נבכה: מי שזורע רוח-קוצר סערה. לנצח נאכל חרב. כמה שאני לומד יותר על היהדות כך אני משתכנע יותר ויותר שזה אוסף אקראי של מושגים פרימיטיביים, דמיוניים ופשטניים על העולם (קיים פחות מ-6000 שנה, קיום ברית בלעדית עם ה' וכו'), מנהגים קשוחים וברבריים (ברית מילה והעלאת הקורבנות), אך הכי גרוע זה התנשאות ובוז כלפי בני אדם אחרים, "גויים", אשר משולים ביהדות לבהמות או לתתי- אדם וכך הם מתייחסים אליהם - בהתאם לתורת הגזענות העתיקה ביותר בעולם. כתוצאה מכך אנחנו סבלנו מאנטישמיות ופוגרומים משך מאות בשנים ואשר שיאם היה בשואה האחרונה. האם למדנו לקח שהדת שלנו היא מקור הפורענות? אני חושב שלא ועובדה: הדת לא מופרדת כאן מהמדינה, שולטת בכיפה וביד רמה וכופה על כולנו אח חוקיה האנכרוניסטיים והאבסורדיים, שאבד עליהם הכלח מזמן ואשר גורמים עוול ואפליה להרבה מאזרחי המדינה. האם עבור הדת הלא סימפטית הזאת, בלשון המעטה, היה צריך לסבול כל כך הרבה, למסור ולחרף את נפשותינו ולמות על "קידוש השם"? לפני כמה ימים יצאתי בהודעה "שיעור בהיסטוריה", בה שיבחתי את המלך הפורטוגזי מנואלו על שמצא ב- 1497 פתרון יצירתי והומאני לבעיה שלנו וניתק אותנו בכוח מהדת שהביאה לנו רק צרות ומרורים. הצטערתי שלא עשו כך בכל אירופה. יכולנו להיות חלק אינטגראלי של כל מדינה ומדינה בה חיו אבותינו ולחסוך הרבה צרות ורדיפות, כולל שואה. אך מה לעשות: יש בתוכנו גרעין קשה של קנאים דתיים שגורר את כולנו אל פי התהום, מסכסך בינינו, בין עצמנו ובין כל העולם. הם מלאי שנאה ובוז כלפי העולם והם רוצים שישנאו אותנו עד סוף כל הדורות. מה שקורה בימים האחרונים, כשאנו רואים את חובשי הכיפות מובילים את המאבק נגד ההתנתקות, זוממים לפגוע בהר הבית, מתגרים ומציקים לערבים בשטחים הכבושים וכורתים להם את עצי הזית, רק מאשש את התזה שלי. ובל נשכח שרוצח ראש הממשלה, ויחד איתו את כל השלום, היה חובש כיפה.
