בנתיבי האתמול

[יערית 1]

בנתיבי האתמול

מהלכת בנתיבי האתמול, נהדפת אל יום המחר, מחפשת תשובות בין רסיסי שמשות. שולחת יד, נאחזת בכמיהות, נוגעת באותן ציפיות, פורשת אדוות נושנות, מתערטלת בידיים אוהבות.

 

[שמים1]

כמיהות כמוסות

אני פורשת לפניך כמיהות כמוסות מתוככי נפשי מגישה אותם לך , עם פניני טל מליבי. ובהיותי לכודה בך מרטיט גופי ומתנפץ אליך באדוות של כסיפה. חיוך עוטף את שפתותי המבקשות לשיר לך אהבה.