'בנקים' ו'ארכיב'

RonenYi

New member
'בנקים' ו'ארכיב'

שוב שלום לכם. בשבוע שעבר השתתפתי בתכנית טלוויזיה שתשודר בערוץ 10 בתחילת 2012, ובה השתתפתי בסימולציית דייט מול דייטולוגית (תכנית על גברים ונשים בת כמה פרקים). כבר בתחילת הדייט שמו לב להקפדה שלי לדבר בעברית נכונה, התפתח דיון על כך, האם זה עלול להרתיע או לאו את המין השני, אבל זה לא לנושא הפורום הזה, ורציתי לברר את הדברים הבאים: 1. 'בנקים' - זו מילה לועזית, לכן, האם הטעם במלרע? אני הגיתי זאת במלרע, כי נדמה לי שהמילה עוברתה. 2. 'ארכיב' - הגיתי זאת בכ"ף רפה, ורון קופמן (אחד ממנחי התכנית), "תיקן" אותי שאומרים 'ארכּיב'. מתוך התרגשות אישרתי את דבריו, אך אחר-כך נזכרתי שבדקתי זאת במילון, ועל-פי 'ארכיון', הכ"ף רפה. אשמח אם תעשו לי סדר בדברים. תודה רבה.
 
לגבי ארכיב - מילון אבן שושן אכן כותב בכ"ף רפה

והוא גם מפנה ל'ארכיון', שכן שניהם נובעים מהמילה הלטינית archivum. הכ"ף שבראש ההברה רפה בכל זאת, בגלל מקור המילה שאינו עברי (וכן אנו אומרים ארכֿי, ארכֿיאולוגיה, ארכֿיטקטורה וכדומה. בכולן הכ"ף רפה).
 

RonenYi

New member
תודה רבה

רון קופמן החכמולוג. "תיקן" אותי, ומכיוון שהתרגשתי, אישרתי את דבריו.
 

daviduuu

New member
שאלות מעניינות דווקא... ../images/Emo8.gif

לומר בנקים במלרע, לדעתי, נשמע במשלב גבוה יותר מאשר בנקים במלעיל. בשפה האנגלית זה קצת מסובך לקבוע מסמרות, למרות שיש נטייה לחשוב שהמילה bank באנגלית היא מלעילית, על כל פנים היא בת הברה אחת וכנראה היא מלעילית. שאלתך זו נכונה גם לגבי המילה טנק/טנקים. בכל מקרה, ההברה האנגלית אינה בהכרח קובעת למילים שהתעברתו, ומילים מעוברתות מנסות 'להסתתר' בין סבך המילים העברית, כמובן שהן מתאימות את עצמן לסביבה ולובשות את ההברות של חברותיהן. וכשאני מסתכל בספר 'דקדוקי אביעה' עמוד 25 אני רואה שהוא כותב שם כמה כללים ואחד מהם (כלל 4): "כל סיומת של Xים - מלרע" (לא כ"כ הצלחתי להבין מה המקור לכלל זה). כאן יש להוציא מן הכלל את המילה טלפון, שנהגית מלעיל. ומי שמתעקש להשמע צרפתי יכול לומר אותה מלרע
בכל מקרה, ייתכן שהיא נאמרת במלעיל כי יש הרבה מילים מלעליות המסתיימות בצורן סופי זה, משא"כ בסיומת Xים, והמילה בנקים במלרע מתבקשת במקרה הזה. לגבי ארכיב, למרות שמקור המילה הוא מיוונית ושם הוא נהגה ברפיון, לכאורה הצדק הוא עם האומרים ארכיב- בכ"ף מודגשת, האות כ"ף באה אחר שו"א נח ודינה להדגש. כמו משבר, מספר, מרכז, ועוד. אני דווקא מאוד הייתי שמח אם היה נערך כאן דיון "אם הקפדה על דקדוק עלול להרתיע את המין השני", בכל מקרה לפי דעתי התשובה ברורה ברוב ככל המקרים. כן. אני בהחלט מבין שאת החרדה/הפחד שאוחז את בת הזוג כשהיא שומעת מישהו מדבר במשלב גבוה מאוד, ובצדק, הלב שלה פשוט רחוק מהמילים התקניות, וממילא גם מהאישיות של האדם (וכן להיפך). ככלל, בזמנינו, בדרך כלל, הסלנג והדיבור המוטעה - ממלא רגש בלבבות. בעוד שפעם (ובקצת מקרים גם היום) השפה העשירה המדוייקת היא זו שעשתה את זה. אמר לי פעם חבר חכם ושנון: זה מוזר להיות המוזר בעיני המוזרים.
 
במילה "מרכאות", השוא שתחת הרי"ש הוא שוא נע.

במילה "מרכאות" השוא שתחת הרי"ש הוא שוא נע, אף על פי שבהגייה הישראלית הרווחת היום אין מניעים אותו (כמו שואים נעים רבים שאין מניעים אותם בהגייה הישראלית). מכיון שהשוא נע הכ"ף שאחריו רפויה.
 
בוודאי שכן

שים לב שיש תנועה גדולה תחת המ"ם במילה "מרכאות" (צירה), ואכן השוא שתחת הרי"ש הוא נע. המילה שרביט היא אכן יוצאת דופן בגלל דרך הווצרותה הייחודית. בכל מקרה, דגש לאחר שוא נע אינו אפשרי. [וארה, אין לי וויכוח אתך על כך שאת המילה ארכיון אין צורך לנקד בכ"ף דגושה].
 
מבוטא כשוא נח כמובן.

אלא שכפי שאתה יודע, מן הסתם, אין דגש אחרי שוא שמקורו בתנועה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
המילה "טלפון" כמו גם "בנק" אינה יוצאת מן הכלל

מי שמקפיד לדבר לפי כלל העברית (כיום אלה בעיקר קרייני חדשות ופרסומות ואבשלום קור...
) אכן הוגה "טלפון" במלרע, וכל סיומת ריבוי גם כן. לפיכך בפרסומות תוכל לשמוע "מבצע לכל לקוחות הבנקים" וכדומה. מובן שבדיבור הרגיל (ויש מי שיאמרו שבכל דיבור שהוא...) ההגיות האלה נשמעות מוזרות לאוזן ואף מגוחכות (אלא אם אתה דן כנר...) אבל הן התקינות.
 

RonenYi

New member
למרות שהן מילים לועזיות? ../images/Emo13.gif

האם כל מילה לועזית שמשתמשים בה בעברית נוהגת כך, או רק אלה ש"עוברתו"?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נכון. המילים לועזיות, אבל צורן הריבוי עברי.

למה הכוונה במילים לועזיות ש"עוברתו"?
 
יש להעיר

יש להעיר ולהפנות לדיון שהיה כאן בעבר עם רונית גדיש מהאקדמיה ללשון על אודות דגש קל במילים השאולות משפות לעז.
 
למעלה