בנים גידלתי
יש לי בן והוא כבר ממש גבר. מסתכלת עליו ונשטפת אהבה, נחת ובלי צניעות כרגע - גם גאווה
העניין הוא שלאחרונה - במקביל להתבגרותו בקצב מסחרר - אני מוצאת את עצמי תוהה לא מעט: האם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לכפר במעט על חוסר של דמות גברית דומיננטית בחייו. הוא גדל בבית אחד עם אמא ואחות. למי שלא יודע אני אלמנה ולכן אין אבא בכל בתמונה מגיל ארבע וחצי. אני גרה בקרבת מקום להורי ולאחי - כך שיש דמויות גבריות במשפחה. בנוסף למזלי יש לו מחנך כיתה מוערך מאד גל עליו וגם עלי. אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי נצבטת, ברור שהוא גדל עם חסר מסוים. קודם כל חסר של אהבה ענקית. אהבת אב לבנו. אבל את זה לא יכולה לתת לו. אבל בנוסף לחוסר בהורה, יש פה איזשהו חוסר בדמות חיקוי. לא יודעת אם יש מה לעשות, אבל אם יש אפילו קצת, אני אשמח לשמוע. מגברים ומנשים כאחת
.
יש לי בן והוא כבר ממש גבר. מסתכלת עליו ונשטפת אהבה, נחת ובלי צניעות כרגע - גם גאווה
