בנות מקסימות...

בנות מקסימות...

מה שלומכן נשים יקרות? רוצה לשאול אותכן, כשהייתי אצל סוריאנו, עידכנתי אותו גם בכך שיש לי עצירויות נוראיות (למעט בזמן מחזור שיש לי שילשולים) ומשום מה, הוא לא שלח אותי לעשות גם בדיקת גסטרו בין כל הבדיקות שהוא כן נתן לי, כרגע אני נמצאת בתקופה של עצירות מטורפת עד כדי הרגשת עילפון וכלום לא עוזר, כולל נרות, פשוט הכל חסום, לא יודעת לאן הכל הולך כבר יותר מארבעה ימים, האם יכול להיות שיש חסימת מעי בעקבות הידבקויות? האם עליי לפנות למיון? אני מרגישה שהכל, אבל הכל חסום ובנוסף גם זרימת הדם בגופי לא תקינה, לא מרגישה לפעמים את הידיים ואת הרגליים, חולשה מטורפת וכמובן הכאבים המוכרים באגן ובבטן תחתונה צד שמאל, מה עושים? בשבוע הבא יש לי טרום ניתוח בתה"ש, אבל אני מרגישה כאילו משהו בתוכי עומד להתפוצץ, האם מומלץ ללכת למיו בדחיפות? בנות מקסימות, אין לי עוד כוחות, אני ממש כבר לא שולטת בגופי, חוסר אונים ופחד גדול מהעתיד לבוא. אין לי יום ואין לי לילה. אני ממש מרגישה שכאן איתכן, אני יכולה לפרוק, מרגישה בבית הפרטי שלי, כאן אף אחד לא ישפוט ולא יבקר. מה לעשות בנות? עיזרו לי... כל עצה תתקבל בברכה. אוהבת אותכן ..
 

rinat043

New member
היי.. מאוד מוכר לצערי..

העיניין של העצירויות והחולשה הנוראית בגפיים.. אני לא חושבת שזה מצב של חסימת מעי מכיוון שאם באמת הייתה חסימה אז היית מקיאה כל מה שהיית אוכלת... תנסי להירגע הלחץ שלך מאוד לא תורם לעיניין העצירות. אני הייתי "בסרט" הזה לפני יומיים, אני אמנם אחרי ניתוח אבל שבוע לא הייתה לי יציאה ונורא נלחצתי מהמצב, הלכתי למיון בת"הש גם חשבתי שאולי יש לי חסימת מעיים כי בניתוח הייתה מעורבות גדולה של המעי, עשו לי צילום בטן ובאמת אחר כך הכל הסתדר, אני משייכת את זה גם לעיניין שהייתי יותר רגועה נפשית... אז באמת איך שאת מרגישה לדעתי במיון אין להם הרבה מה לעשות חוץ מחוקן..פשוט תנסי להירגע אני יודעת שזה קשה.. אבל 4 ימים זה לא נורא לעצירות.. בינתיים קבלי
 
רינתי

תודה לך רינת, אבל אני לפני ניתוח ומאוד מפחדת מרגע האמת ומימה שיראו ועד שלא אגיע לניתוח, כל דבר פתאום ניראה לי אולי קשור לאנדו. מקווה שאני טועה ובקשר להקאות, יש לי כל הזמן בחילות , אבל אגלה לכן סוד, אני לא יודעת להקיא וכניראה שגם יש לי חרדה מלהקיא ואני פשוט מונעת את זה מעצמי פסיכולוגית... הלוואי ויכולתי להקיא... נשמע מצחיק אני יודעת, אבל זה פשוט ככה. עדיין רוצה לקוות ולהאמין שהכל יעבור בשלום ושאין לי בלאגן אטומי בפנים ואת זאת נדע ממש בקרוב... לילה מקסים לך רינתוש.
 

rinat043

New member
אני מאוד מבינה את החששות שלך

,גם לי היו לא מעט חששות אני עשיתי את הניתוח בתה"ש, סוריאנו ניתח אותי ואני מאוד מרוצה שעשיתי את הצעד הזה כי זה עדיף מלחיות בלי ידיעה ובחששות, ובאמת בניתוח התגלתה מעורבות רצינית ביותר של המעי, והידבקויות קשות, אז תהיי חזקה ואני מחזיקה לך אצבעות.. לגבי ההקאות או הבחילות, גם לי זה היה אני משייכת את זה ללחץ שהפעלתי כדי שתהיה יציאה, אבל שוב אם הייתה חסימת מעיים לדעתי היית מקיאה בכל מקרה.. זה לא היה בשליטתך.. תנסי להיות רגועה.. תשתי הרבה מים.. בסוף זה ייצא..אין דרך אחרת.. לילה טוב...
 

זואילי

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

חלק מהסימפטומים הידועים של אנדו הם עצירויות, ובזמן מחזור שילשולים. אני סבלתי מעצירות כרונית 8 שנים. עצירות אצלי הייתה של 6,7 ימים ואז איזה יציאונת קטנה וחוזר חלילה. לזה לוו שלל תופעות. לא חסכתי בתיאורים כשסיפרתי לסוריאנו על הבעייה. היה לי 3 חודשים לפני הניתוח מספיק זמן כדי לבצע גם בדיקות גסטרו כדי לתת אינדיקציה ברורה קצת יותר - לא בשבילי, רק בשביל הניתוח. אינני יודעת לאילו בדיקות הוא שלח אותך, אבל אם בשבוע הבא את בטרום ניתוח, אז אני מבינה כי תאריך הניתוח קרוב, ובניתוח עצמו יוכלו כבר לראות הכל. אני לא יודעת אם להגיד לך כן או לא. אני יודעת שבפעמים שאני נבהלתי, אז הלכתי למיון. אם את מרגישה רע מאוד, עם כאבים חזקים אז כדאי לפנות למיון נשים בתה"ש. לא לשום בי"ח אחר. אין לי ולך מושג מי יבדוק אותך ומה יוצע לך אבל אם זה ירגיע אותך להיבדק שם ע"י רופא, אז תעשי את זה. תרגישי טוב, ועדכני אותנו
 
היי זואילי

אני עוקבת אחר תגובותייך בפורום, כמעט לכל אחת ואני נפעמת כל פעם מחדש על היחס והדאגה והתשובות שתמיד מספקות בעיניי, את פשוט מדהימה. גם אני סובלת מזה כבר כמה שנים טובות מעצירויות כרוניות והייתי באינספור בדיקות חוקן וחוקן באריום למיניהם ורק היום אני אולי מתחילה להבין מה לא בסדר ולמה עד היום לא פתרו לי את הבעייה, אולי זה מהאנדו שלא ידעתי בכלל על קיומו עד שגיליתי את המרכז בתה"ש... מקווה באמת לטוב. קצת חוששת מימה שיגלו בניתוח, אולי בגלל הסיפורים האישיים שאני קוראת כאן, מצד שני רוצה כבר להבין ולדעת הכל. אני דחוף צריכה מדיטציה שתרגיע קצת את המערכות בגוף, לא יזיק. לחץ לא תורם לשום דבר, יצאתי עכשיו מאמבטיה חמה, תרופה נהדרת, גם לכאב וגם לנפש.... מומלץ לכן אהובותיי בחום רב. זואילי.. תודה לך על מי שאת ועל כך שאת כ"כ משתדלת לענות לכל אחת... פשוט מקסימה.
 

זואילי

New member
../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif

תודה על המחמאות
. מאז שאובחנתי והתגלתה הקטסטרופה הפרטית שלי, חשוב לי מאוד, אפילו רואה בזה איזה סוג של שליחות, לספר מנסיוני כדי לחסוך עד כמה שאפשר מחברותיי לסירה שבים הסוער הזה, להגיע למצב שאליו הגעתי. בדיוק כמוך עשיתי המוני בדיקות פעם (כאילו היום אני לא עושה...), מלא רופאים, כמה בתי"ח, הוצאתי כספים על כל מיני תרופות חדשות ודמיינתי איך יום אחד אני אגיע לאותו רופא גסטרו שאיבחן לי מעי רגיז ובזה הסתיימו אז חיפושיי למזור לבעייה, ואזרוק לו על השולחן את התיקים שלי מכל המחלקות בהן הייתי בתה"ש כדי שיעשה אחד פלוס אחד ויבין שהאבחנה שלו עלתה לי במוקד שכבר חדר כ"כ עמוק למעיים, שברור לי שמתישהוא יהיה לי ניתוח של כריתת אותו איזור פגוע. האמיני לי שכל יום שאני מרגישה טוב, וזה בא לי בתקופות - אני מאושרת וכ"כ שמחה שאני יודעת מה יש לי ושהכל בקונטרול. שאני יותר חזקה מהאנדו. כל הזמן אני עם היד על הדופק (המואץ, יש לומר), אבל באמת באמת שאני נלחמת, גם עם דמיון מודרך וגם עם אופטימיות, וגם לא לוותר על דברים שאני רוצה לעשות ודברים שעושים לי טוב, כדי לשרוד את המחלה המגעילה הזאת. נכון, מפחיד לחשוב על מה יתגלה בניתוח, ולפעמים (וזה קורה וקרה לרבות מאיתנו) אנחנו אפילו תוהות אם באמת המצב שיתגלה יצדיק את כל החרא שאנחנו עוברות, או שמא למרבה הפאדיחה לא ימצאו כלום... אבל ברגע שיש את האבחנה, וזה קורה רק בניתוח - הכל משתנה כי אז יש סיבה. כי יש לזה שם. וכשאת יודעת מה יש לך אז את גם תדעי איך לטפל ומה יקל עלייך כדי לחיות עם ולצד האנדו. תחזיקי מעמד, תעשי מדיטציות ואמבטיות חמות (או קרות), והעיקר, תרגישי טוב
 

galim29

New member
כמה מוכר לצערי../images/Emo10.gif

אני לא חושבת שיש לך חסימת מעי אבל אם את מרגישה שאת לא מסוגלת יותר אל תשחקי עם הבריאות... רק שתרגישי שאת באותה סירה: אצלי עצירות של 4 ימים זה בשגרה... אחרי שבוע אני מתחילה לחשוב מה לעשות אחרת אלד בו במקום... אני שנתיים אחרי לפרוסקופיה ומרגישה יחסית טוב מאוד רק שהבעיות במעיים הם חלק קבוע מהחיים שלי. משתדלת לשמור על תזונה יחסית בריאה למעיים - בלי לחם לבן, יותר סיבים,כמה שפחות משקאות מוגזים, בלחי מטוגנים.. וכמה שפחות מתח בחיים שגם מוסיף אצלי... רגילה ל: או שלשולים או עצירויות וכזה תקין אני מרגישה ממש ביום חג...
אני מבינה שאת לא לוקחת כלום? אולי תתקשרי להתייעץ עם סוריאנו מה לקחת. אני מתארת לעצמי שאת לחוצה ומפחדת וזה בטח לא תורם לעניינים לצאת ברוגע.... אחרי הניתוח תוכלי לפנות לדיאטנית נעמי קידר בתל השומר שתתאים לך תזונה נכונה ולאט לאט תקחי שליטה על החיים בחזרה. בינתיים תראי מה קורה ואם ממשיך ההיתי בכל זאת שוקלת להתקשר לסוריאנו להתייעץ.
 
גלי יקרה

אני שיניתי תזונה מאז שהתחלתי לעשות דיקור סיני וגם אני לא אוכלת קמח לבן, מטוגנים, דברי חלב ודברים בעלי חומציות גבוהה, כגון: עגבנייה, לימון וכד', לא שותה קופאין, לא אוכלת כרוב, כל האויבים של הקיבה שלי, ובאמת הייתה הטבה מסוימת... אבל פתאום הכל נעצר ובנוסף לכל הצרות יש לי גם אלרגיה קשה מאוד שאני סובלת ממנה בכל בוקר לכמה שעות טובות... לא קל ואני מנסה הרבה דברים ושום כלום לא עוזר. גם בשבילי ארבעה ימים זה שיגרתי, אבל אולי הפעם פשוט החשש שיש מעורבות מעי, מגבירה את הלחץ והכאב כתוצאה מהעצירות וגם כשכבר יש יציאה, אני צריכה להחזיק את הבטן מכאבים. יום ד' הזה אני אצל סוריאנו המשיח שלנו ומקווה לבשורות טובות לכולנו.... ובקשר לשליטה בחזרה בחיי, ניראה לי שזה יקרה רק לאחר הניתוח שממנו אני כ"כ חוששת. תודה לך יקירתי..
 

זואילי

New member
../images/Emo18.gif טוב, אני חייבת...../images/Emo3.gif

פשוט כתבת על "כזה תקין" שמרגיש ביום חג....
קקי - פלא
מכירות? זה כשיוצא, ואיך שנוחת בקרקעית עושה "בלופ" והופ קופץ למעלה וצף....ומשאיר אחריו טוסיקון נקי... הו, ההנאות הקטנות... טוב, חוזרת לא לדבר יותר על הנושא. סליחה ולילה טוב לכולנו
 
ואלו הם...

רגעים קטנים ובודדים של אושר שלמענם פשוט שווה לחיות... הרגע של "הבלופ", פשוט נפלא... טוסיקון ריק, היש דבר יותר נפלא מזה? לילה טוב ושקט לכן...
 
בוקר טוב

עם עצירות לא מתעסקים יותר מידי....אני הייתי עם שבוע עצירות ו"זכיתי" לסטומה....... פני למוקד הקופה......במידה ועדיין לא יצא כלום.....שם יעשו לך את הבדיקות שצריך ואם צריך יפנו למיון.... לא לחכות.... נכון שעצירות זה חלק מחלק מאיתנו אבל לא משחקים איתה יותר מידי ימים........
 

lee E

New member
אני חושבת שצריך לשנות את שם הפורום:

והשם הנבחר הוא
טה טאם טה טאם טה טאם THE BLUP!...מתוכנן גם סרט ראשון וכמובן גם סרט המשך....
 

galim29

New member
אנחנו מתואמות עם הבלופ ליהוש../images/Emo24.gif

GREAT MINDS THINK ALIKE ...
ואת הבליפה דווקא לא ראיתי... את הבלופ חווה יום יום
 

ha1231

New member
שאלה כמעט באותו הנושא,

היי בנות יקרות, מבוהלת מבינה לליבך אך זוהי לא חסימת מעיים, כפי שכבר נאמר לך אם זהו הייתה חסימה היית מקיאה ולזה עדיין לא הגעת, תשקלי ללכת לכירורג ולראות מה ניתן לעשות, ממליצה לך על דיקור סיני עוזר מאוד בפעולות מעיים. שאלה לי אליכן, אני סובלת כבר יותר משבוע מכאבים מאוד מאוד חזקים בפי הטבעת יחד עם דימומים, הייתי אצל כירורג והתברר שיש לי פיסורה, דבר אשר שינה לי את איכות החיים בשבועות האחרונים. ורציתי לברר האם זהו מצב מוכר בקרב חולות אנד'ו, אנני סובלת מעצירויות יש לי יציאות נורמליות לחלוטין מידי יום ולפעמים פעמים ביום, אני לא במחזור לוקחת גלולות ברצף כבר כמה חודשים, וזה יצא לו פתאום ללא שום הכנה מוקדמת. אודה לכן אם תוכלו לייעץ לי מה לעשות, אני עם אמבטיות של מים חמים וכן משחה אך אם אתן יודעות על דבר נוסף אשמח לעשות הכל רק לא לסבול.
 
היי בנות

טוב... אז ביום שישי בלילה הייתי בחדר מיון בתה"ש ונשללה אפשרות של חסימת מעי כמו שרובכן חשבתן כאן, הגעתי לשם עם חום 37.8 ובשיא הכאבים וכמובן גם חולשה. אבל אני בכל זאת הייתי מבוהלת מהמצב והכאב ועל כן גם הלכתי... עשו לי חוקן, זריקת וולטרן לכאבי אגן+בטן תחתונה+רגל (וולטרן לא עזר), בדיקות דם למיניהן שיצאו תקינות ולאחר מכן במיון נשים, בדיקה וגינלית שהראתה נוזלים באגן (לא מפתיע) וכששאלתי מה זה אומר נוזלים באגן קיבלתי תשובות די לא ברורות (גם לא מפתיע)... בכל מקרה מחכה ליום ד' לטרום ניתוח ורוצה כבר לדעת תשובות מדוייקות על מצבי לאחר לפה'. תודה לכולכן ולך ז'ק, תודה מיוחדת על היחס, הדאגה הכנה, האיכפתיות וההתעניינות. שלכן.. אני.
 
למעלה