הי בטנוני!
אני חושבת ששתינו הגענו לפורום הזה פחות או יותר באותו זמן, וכל הזמן עקבתי אחרי התחושות שלך, כי גם אצלי השליש הראשון עובר בלי לפסוח כמעט על אף סימפטום.. ממש תענוג..
בכל אופן, אני עכשיו מתחילה שבוע ארבע עשרה. אני יכולה לומר לך שכבר שבוע שעבר התחלתי להרגיש שאני מסוגלת קצת יותר לתפקד, אם עד עכשיו לא יכולתי לזוז מהמיטה בקושי בגלל בחילות, חולשה ולא יודעת מה - בימים האחרונים אני אשכרה הולכת, יושבת, אפילו הצלחתי לחזור קצת לעבודה, ואפילו הלכתי כבר פעמיים לקניון!
עם זאת, אמנם יש שיפור, אבל להגיד שאני מרגישה מעולה- זה עוד רחוק מזה... עדין כל כמה ימים פתאום אני מקיאה. למשל הבוקר, או לפני יומיים.. כשחשבתי שכבר עברתי את ההקאות האלה..
אני מחכה עוד שבוע, אולי שבועיים, בתקווה שיקרה לי התחושה הזאת שהרבה בנות מתארות: בוקר אחד להתעורר ולהרגיש חדשה! ואפילו שלא יקרה בוקר אחד, אלא בהדרגה, העיקר שיחזרו לי הכוחות באמת, ולא כמו עכשיו שהם סתם עובדים עליי..
אבל מה שהיה לי חשוב להבהיר, זה שאפילו שעדיין אני מקיאה ומרגישה מגעיל, אם אלוהים מתכנן איכשהו שאני אעבור ככה את כל ההריון - זה כבר ממש ממש נסבל, אני ממש מסוגלת. כי בכל זאת אני בסך הכל מרגישה סביר. אם לעומת זאת היו אומרים לי שכל ההריון אני צריכה להיות כמו שהייתי לפני שבועיים, שלושה, ויותר - לא יודעת אם הייתי מסוגלת.. זה היה נורא...
אז השורה התחתונה לפחות במקרה שלי, בינתיים, זה שיש שיפור בשבוע 13-14, אמנם לא מושלם אבל בהחלט שיפור משמעותי.
אז אני ממש מקווה שגם את תוכלי לעדכן כאן על שיפור בתחושות! אני יודעת שאני מאד אשמח לשמוע עדכון כזה ממך! ובינתיים תהיי חזקה, ואני מחזיקה לך אצבעות שיעבור במהרה!!
