מבלי
להיכנס לכל פרטי המקרה, יש דבר אחד בסיסי שקיים. "אהבה" נוצרת אך ורק ע"י נתינה, ע"י השקעה יום יומית, ע"י שחיים ביחד אחד את השני. וככל שהדברים הנ"ל יותר קיימים כך "אהבה" יותר קיימת.. אהבה היא רגש, וכמו כל רגש, הוא דבר שהוא בר חלוף, (עובדה שיש נישואין שניים בתורה..) הוא דבר שככל שפחות מתעסקים עמו הוא נמוג ונעלם.. לגופו של עניין, עצם העובדה שאהבת את בעלך הנוכחי, שהגעת למצב שיכולת לאהוב מישהו אחר, שהרגשת שלבך כולו של השני. זה לבד הוכחה שמה שלא תגידי על גדלותה של "אהבה ראשונה" עדיין זה אפשרי להמשיך הלאה ולבנות אהבה חדשה. אני לא יודע מה גרם לך פתאום להזכר בראשון, ומה גרם לך להחזיר את כל הרגשות, אבל ברור שזה לא בא פתאומי.. (מניח) לכך, ראשית תנסי להבין מה הסיבה האמיתית שגורמת לך להרגיש יותר את הראשון מאשר את השני. שנית, אם תגשי לכל הנושא הזה במושכל הנ"ל, יהיה לך הרבה יותר קל להוריד את רגשותייך מהראשון ולשוב ולאהוב את השני. כשתרצי שזה באמת יקרה, זה יקרה, רק תחליטי בהחלטה פנימית גמורה, שזהו, זה. מה שהיה, היה, תצאי מכל הרחמים העצמיים שלך,, מכל התסכולים שלך.. תפתחי דף חדש.. ותתחילי להשקיע בבעלך הנוכחי... ברור שבתחילה זה יהיה לך קשה.. אבל לאט, לאט.. ככל שיותר תתני לבעלך..תשקיעי בו ובכם... תשקיעי את מחשבותייך בהווה ובמה שקיים.. הרגש ההוא יתפוגג ויעלם.. בהצלחה.