בן...

HataVeani

New member
בן...

היי חברים, מה התפקיד התחבירי של המילה "בן" כשהיא סמוכה לשם משפחה? לדוגמה משפחת "בן דוד". אני רוצה לדון על כתיבת השם בן ולא יודע איך להגדיר את זה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
היי HataVeani, ברוך הבא לפורום!

המילה "בן" היא שם עצם, זה חלק הדיבר שלה והוא לא משתנה. "תפקיד תחבירי", לעומת זאת, יכול להשתנות לפי המשפט. מכיוון ש"בן דוד" אינו משפט, אין כאן שאלה תחבירית. "בן דוד" הוא צירוף סמיכות, וכמו בכל צירוף סמיכות, המילה הראשונה נקראת "נסמך" והשנייה "סומך". מדובר בשם משפחה שמקורו מילולי לגמרי (דהיינו, שם האב) והמקרא מלא בדוגמאות: "כלב בן יפונה", "יהושע בן נון", "שאול בן קיש", "דוד בן ישי", "יואב בן צרויה" (שהייתה אמו, זה די נדיר), "בני יעקב" (לימים "בני ישראל") ועוד.
 

HataVeani

New member
תודה! ראיתי את מה שכתבת

את כל מה שכתבת בתגובה כבר ידעתי ולא מצאתי בכך מענה לדברי. שימי לב שאני מדבר על שם משפחה. אם אני אומר משה בן דוד, אין הכוונה בהכרח שמשה בנו של דוד, אלא ששם משפחתו של משה זה בן דוד. יש משפחה ששמה שטרית, ומקורה בעבר היה בן שטרית, המילה בן הושמטה, איך את מגדירה את זה באופן מקצועי?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא ברור לי איזו "הגדרה מקצועית" אתה מחפש

או לצורך מה. אחרי שקראתי את תגובתך ללשונאי הבנתי שאתה מחפש הגדרה תחבירית, אבל כאמור, אין כאן שום יחס תחבירי כי זה לא חלק ממשפט; ובכל מקרה, גם בתוך משפט לא היינו מתייחסים לכך כאל "תמורה". אני חושבת שהתשובה של לשונאי טובה, ואם רוצים לחדד, אזי שם המשפחה היה צירוף סמיכות וויתרנו על הנסמך, לכן אין לנו יותר צירוף אלא שם אחד שהיה במקור הסומך.
 

יאקים

New member
מצדי, אתה יכול לקרוא לעצמך כרצונך, אך

כדאי שתדע שמדובר בפורום השפה העברית... האם העיר לך מישהו כאן או בכל מקום אחר שלא וְאֲני ייקרא שמך, אלא וַאֲני, וכך גם בלועזית VA'ANI וסליחה על הערתי אם היא אינה נראית לך ואם תתעקש להמשיך שכיניך הנוכחי.
 

לשונאי10

New member
תפקיד תחבירי עשוי להיות בתוך הקשר

כלומר בתוך משפט. בן־דוד ללא הקשר - חסר משמעות תחבירית. דוגמה להקשרים" משפחת בן־דוד תרמה כסף לקיום האירוע. - בן־דוד = תמורה (אם תרצה ממש לדקדק, בן = גרעין התמורה, דוד = לוואי, אבל זה חסר משמעות ממש). בן־דוד שילם את הכסף. - בן־דוד = נושא, בן = גרעין הנושא, דוד = לוואי. וכיו"ב. מובן ש"בן" במקרים אלו היא נסמך (אולי לכך התכוונת) ו"דוד)" הוא הסומך, וביחד מהווה הצירוף סמיכות.
 

HataVeani

New member
אתה יותר מתקרב...

אבל זה לא ברור לי דיו. אני מתכוון על שם משפחה "בן דוד", שהחליטו לאחרונה להסיר את המילה בן משמם. באיזו מילה תחבירית אוכל להחליף את המילה בן? "משפחת בן דוד החליטה לאחרונה להסיר את גרעין התמורה [?] משם משפחתם ומעתה ואילך יקראו משפחת דוד בלבד". או אולי: "משפחת בן דוד החליטה לאחרונה להסיר את הנסמך [?] משם משפחתם ומעתה ואילך יקראו משפחת דוד בלבד". מקווה שהובנתי
 

לשונאי10

New member
במקרה הזה

הכי פשוט: משפחת בן־דוד החליטה להסיר את השם הראשון/הרכיב הראשון בשמהּ, ומעתה היא תיקרא: משפחת דוד.
 

HataVeani

New member
רכיב זה יפה, אבל כללי מדי.

כשאני כותב על הרכיב "בן" כדבר המאפיין שמות משפחה רבים בארצות האיסלאם (אבן עזרא, אבן ג'אנח, ועוד) המילה רכיב - נותנת משמעות כללית מדי, כאילו מדובר בעוד שם כמו: משפחת רוזן- שטיין, שהפרידה את הרכיב רוזן. אני מבקש להדגיש את המשמעות של המילה "בן" כחלק אינטגרלי משם המשפחה.
 

HataVeani

New member
כעת קיבלתי תשובה במסר:

"לשאלתך בפורום השפה העברית. המילה "בן" היא כינוי שייכות. לא תמורה ולא גרעין ולא נסמך או כל קשקוש אחר". אני מתנצל, אך למען האמת, תשובה זו נראית לי הגיונית ביותר בינתיים. ואני כותב אותה כאן כדי לראות אם תהיה עליה ביקורת כלשהיא.
 

לשונאי10

New member
תן לי לנחש מי כתב לך זאת:

ציפלך. ובכן, "בן" אינה כינוי שייכות כי אם נסמך בצירוף הסמיכות בן־דוד. השטויות של ציפלך מצחיקות לעתים, אבל לרוב יש סכנה שהן יטעו את השואלים כאן, כפי שקרה עכשיו. כינוי שייכות הןא: של (שלי, שלך..) ככינוי פרוד או: בני, בנך... ככינוי חבור (הבן שלי...).
 

HataVeani

New member
המושג "תפקיד תחבירי" לא רלוונטי כאן

ואכן טעיתי. אך כוונתי הייתה לומר "תפקיד דקדוקי". (מה התפקיד הדקדוקי שלהמילה בן, במשפחת "בן דוד")
 

HataVeani

New member
עוד שאלה בבקשה

מונחים לפני שני משפטים: +הם החליטו לא לקרוא לילד בשמו. (ללא זיקה) +הם החליטו שלא לקרוא לילד בשמו. (זיקה) למעשה, מה ההבדל בין שני המשפטים, ומה רצוי?
 

HataVeani

New member
אז מה ההבדל ביניהם למעשה?

האם אחד הינו משפט ישיר והאחר הינו משפט עקיף?
 

לשונאי10

New member
בן = שם עצם

בצירוף בן־דוד - בן היא נסמך לדוד, לא כינוי שייכות ולא שטויות כאלה.
 
למעלה