בן הזוג של חמותי

shelycat

New member
זה לא השרשור של אנילה

אדם אמור להיות רגיש בתקשורת עם זולתו, אבל לא מעט העלבויות הם בחוסר תקשורת,
או בהוצאה של דברים מהקשרם.
וזה שאדם לא מתחשב או לא רגיש או אפילו לא עושה מאמץ מיוחד להיות רגיש לא אומר שהוא בוחר בכוונה להעליב מישהו,
זה רק אומר שהוא מתחשב בעיקר בנוחותו האישית מסיבותיו שלו.

ואם דרכתי על רגלך אבקש סליחה אבל אם בחרת (לא את כמובן) להעלב מזה שיצאתי מהבית ולכן דרכתי על רגלך,
או התבטאתי בדרך מסויימת שלא כוונה אלייך או בשיח עם אדם שלישי, בחרת להעלב.

אם להבדיל אמרתי לך משהו במפגיע העלבתי אותך באופן פעיל ומתוך כוונה.
ואני עומדת מאחורי האמירה הפשוטה שכל אחד רואה רק את חור התחת של עצמו ושם עצמו במרכז גם אם לכולם יש אפשרות פיזית לכך.
 

mykal

New member
אני יודעת שזה לא שרשור

אנילה, אבל לא רציתי לקחת את נושא הסבא--
כי זה כאן באמת ענין של עלבון במצב רגיש,
ועוד לא נולד הילד/ה ועד שילמדו לדבר ולהתיחס לסביבה,
או שעוד תיעלב כ"כ הרבה פעמים--שבכלל לא יקראו לו, או שהרוחות ירגעו
ולא יהיה לה אכפת.
היא כרגע נפגעה מאוד.

ומה לעשות זו היא לא משנה עם זה העכוז או הראש או הלב,
היא נעלבה. הוא כנראה גם לא איזה אדם רגיש ואציל נפש.

קשה לי עם ההכללה שלך, הרוב לא מעליבים בכונה,
והרוב נעלבים כי בוחרים להעלב, כי רואים רק את עצמם.

אני אדם אחד, ומי שמדבר אלי, או איתי, או עלי הוא אחד, והוא בוחר מה הוא אומר,
איך הוא אומר, ולמה הוא אומר--ולא יכול לדרש ממני--שאני אשמח עם מילים שלו שלא נעימות לי--
ופוגעות בי--כי לי יש אגו, ואיפה האגו שלו? בלהצליף?
 

shelycat

New member
נכון אבל את בוחרת להעלב

באופן אישי.
האחריות על עלבון לא יכולה להזרק על הצד הנגדי אם לא היתה כוונה
להעליב.
אם אני נעלבת זה כי היו לי ציפיות מסויימות מאדם מסויים, אני אומרת שזאת טעות שלי שנתתי לו חשיבות כזאת שבגינה יכול היה לפגוע בי בזה שלא נתן לי את אותה חשיבות שאני נותנת לו באופן הדדי. אחריות שלי.

אני חייבת להודות שאני לא מהסוג הנעלב, סוג של חולשה בעיני ללכת בעולם הריגשי בלי שיריון.
להבדיל אני בהחלט אדם שאפשר להכעיס. כל אחד והמנגנונים שלו.
תכל׳ס כל אדם אחראי למגוון הרגשות שלו .

ורוב הנעלבים המקצועיים בעיני ומניסיוני גם הם בעיקר רגישים לעצמם בעיקר ולא לזולתם.
 

mykal

New member
באופן אישי אני בהחלט

לא נעלבת סדרתית.
אבל האחריות היא בעיני של שני הצדדים.
ולא של הרגישויות אלא שהאחר לא מתחשב ברגשות זולתו.

ואם מישהו מכיר את 'חולשתך' בהתכעסות,
יכול בהחלט להתחשב ולא 'לגרום לך 'לכעוס.
זו מערכת חיים אנושית--לא?
 
בוודאי שהיא יכולה

להגיד מה שבא לי מתי שבא לי כי "זו האמת שלי", זו בעצם להגיד "אני עצלן מדי כדי להתחשב ברגשותיך ולנסח את בקשתי באופן ראוי ומכבד לדעת כלל משפחות העמים באשר הן".

את לא נעלבת ממה שאומרים/חושבים עליך, שזה באמת ראוי לקנאה/הערצה,
אבל עדיין לא הגיוני לצפות/לדרוש מכולם להיות מסוגלים לכך.

אני חושבת שיש קודים מאוד ברורים לגבי נימוס באופן כללי ויחס מכבד, מכירה נעלבים סידרתיים אבל גם כלפיהם צריך לשמור על הקודים האלה, ולא להפסיק להתאמץ בתואנה שהם בוחרים ממילא להעלב מכל דבר שטותי.
 
במקר ההספציפי הזה

אני לא בטוחה שהוא לא יתפקד כסבא אם יתנו לו. זה שהוא ציני ולא נחמד בתגובות שלו לא גורם לו לא לתפקד כסבא.
אם הנכדים יבקרו בבית שהוא מממן (או עוזר במימון שלו) ויאכלו מהאוכל שהוא עוזר למממן, וישנו אצל הסבתא והוא לוקח חלק בטיפול הבסיסי לכל הפחות - למזוג שתיה, להגיש לשולחן, לשטוף כלים, להדליק את הדוד שהם מתקלחים...
אם החשבון משותף ומתנות החג יוצאות גם בכיסו, כל זה כן הופך אותו למתפקד. אבל לא חייבים לקרוא סבא למי שהוא לא סב ביולוגי ולהפך. הכל נעשה בהחלטה איך אתה מרגיש כלפי הבן אדם ולא רק.
נתתי דוגמא לאב מתפקד לחברתי שלא קוראים לו אבא. אין לזה סיבה שם במשפחה, פשוט הרגילו אותה מגיל שנתיים שהוא נכנס לתמונה לקרוא לו בשמו. אבל הוא אבא לכל דבר וענין.
 


 

mykal

New member
כבר ענו לך על עיקרי הדברים.

יש רק ענין אחד שלא ברור לי--
למה חמותך ואת דנתם--במה שקרה בין בן זוגה אליך.
את שם בגללה ולא בגללו, וההערה אליך--היתה אמורה להיות אליו.
חבל שאת 'נגררת' למערכת מולה בגללו.

תגידי לה שאין לך איתו כלום--ואת אוהבת אותה כחמות, כסבתא לעתיד,
ואת תמצאי מה לעשות איתו. חבל שזה יעיב.
 
אסביר

חמותי ואני דנו בכך כיוון שהיא אמרה לי במוצאי שבת שדיברתי לא לעניין בשישי בערב [כאשר המקרה הזה קרה]. לא אני העלתי את הנושא.
היא מאוד מגנה על בן זוגה. מבחינתה הוא צודק בהכל, לא משנה שכל המשפחה לא מחבבת את הבן זוג - אחד מבניה, גיסי, גר בחו"ל. חלק מהסיבה שהוא עזב את הארץ זה שהוא לא יכל לחיות איתו באותו בית, והציעו לו עבודה בחו"ל. ייתכן ואם היה לו טוב הוא היה ממשיך לחפש עבודה בארץ.

אי אפשר לומר לו כלום מבלי שהיא תקפוץ ותגונן עליו. את צודקת אני אשתדל להבא..לא מתאים לי להתפוצץ ככה אבל זה מה שקרה..
 
זה מאוד מחזק את הדעה שלי

שהיא אוחזת בו כי היא מפחדת מהלבד (אולי גם כי הגיל לא עוצר). אשלח לך מסר יותר מפורט.
 
למעלה