במשרד התחבורה מקדמים הארכת A1 לממילא ולמלחה

[Ccyclist]

אם כך זו התוכנית הרוסית או חלופה J - יפו

במשרד התחבורה מקדמים הארכת A1 לממילא ולמלחה
השר כץ מעוניין לקדם את הארכת קו הרכבת החדש לירושלים במנהרה של כ 2.5 ק"מ אל מתחם ממילא מול העיר העתיקה ומשם בהמשך אל תחנות החאן ומלחה.

ההתנגדות העיקרית למהלך היא מתוך עירית ירושלים בשל החשש שהוא יבוא על חשבון פיתוח הרכבת הקלה בירושלים.

כמה פרטים שלא ברורים מהכתבה:
1) האורך של 2.5 ק"מ הוא עד לממילא, או האורך הכולל ?
2) עלות של 2 מליארד ש"ח היא רק לחלק הראשון עד לממילא ?
3) למה באמת צריך את זה, אם ניתן יהיה לעבור בקלות מתחנת האומה לרכבת הקלה, זה לא יצור כפילות מיותרת של קווים מקבילים ?

www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000887447#fromelement=hp_morearticles

אם כך זו התוכנית הרוסית או חלופה J - יפו
לפני כמה וכמה שנים פירסמתי מספר אופציות בפורום, והחלופה לממילא (טכנית - שער יפו) היא התיירותית שבהן, אם כי היא לא משרתת את מרכז העיר המערבית. יתכן שכיום עם התפתחות מתחם ממילא ישנה נקודת מרכז חדשה שמצדיקה את הפיתוח הזה לא רק עבור התיירים (תיירות יום, מה שעלול להיות בעייתי בטווח הארוך) אלא גם עבור תושבי העיר.

(מפת ארבעת החלופות תתפרסם בתגובה משנית, לא הצלחתי לגגל את השירשור המקורי)

היו תוכניות מהסוג הזה (חיבור החאן למלחה דרך שער יפו) שהתפרסמו בפורום בעבר, הבולטת שבהן תוכנית של מהנדס רכבות רוסי שעובד עבור ר"י, אבל לדעתי המנהרה לחאן תהיה לפחות 5 אם לא 6 ק"מ, וזה בהתבסס על העובדה שמנהרה בחלופה K (המלך ג'ורג' והמלך דוד) תהיה בת 4 קילומטר.

בכל מקרה - קיומו של התוואי בין החאן למלחה, וקיומה של מסילת מלחה תמיד יקרצו למתכננים כלולאה שיש להשלימה.

 

[Ccyclist]

מפת ארבעת החלופות

אם כך זו התוכנית הרוסית או חלופה J - יפו
לפני כמה וכמה שנים פירסמתי מספר אופציות בפורום, והחלופה לממילא (טכנית - שער יפו) היא התיירותית שבהן, אם כי היא לא משרתת את מרכז העיר המערבית. יתכן שכיום עם התפתחות מתחם ממילא ישנה נקודת מרכז חדשה שמצדיקה את הפיתוח הזה לא רק עבור התיירים (תיירות יום, מה שעלול להיות בעייתי בטווח הארוך) אלא גם עבור תושבי העיר.

(מפת ארבעת החלופות תתפרסם בתגובה משנית, לא הצלחתי לגגל את השירשור המקורי)

היו תוכניות מהסוג הזה (חיבור החאן למלחה דרך שער יפו) שהתפרסמו בפורום בעבר, הבולטת שבהן תוכנית של מהנדס רכבות רוסי שעובד עבור ר"י, אבל לדעתי המנהרה לחאן תהיה לפחות 5 אם לא 6 ק"מ, וזה בהתבסס על העובדה שמנהרה בחלופה K (המלך ג'ורג' והמלך דוד) תהיה בת 4 קילומטר.

בכל מקרה - קיומו של התוואי בין החאן למלחה, וקיומה של מסילת מלחה תמיד יקרצו למתכננים כלולאה שיש להשלימה.

מפת ארבעת החלופות
האות O מייצגת את התוואי הישן מהחאן למלחה, ואיננה הצעה אלא עובדה היסטורית. קיומו של התוואי מאפשר חפירה לעומק ויצירת מנהרת Cut and Cover. אני מתנגד לחידוש הקו כקו קרקעי בין בתי המושבה הגרמנית, וטוב יהיה אם יהיה אפשר לשחזר את שביל המסילה על גג המנהרה כדי שלא לאבד את הנכס הירוק שישנו לעיר כיום. בין החאן לבן-זכאי אפשר לחשוב על מנהרת קומתיים שבה תוכל לעבור גם שלוחת רק"ל של הקו הכחול (בן-זכאי - מלחה - קריית היובל)

ואז בסדר אלפביתי:

B - בגין. חלופה שכמעט כולה על פני הקרקע, דובר בה בפורום כאופציה הזולה לחיבור תחנות מלחה והאומה לצד כביש בגין. תחנות החלופה: האוניברסיטה העברית גבעת רם, גבעת מורדכי. היא משרתת בעיקר את השכונות המערביות בעיר, אך בצד שמעולם לא היה הצד התח"צי שלהן (התח"צ שם תמיד זרם בציר הרצל)

H - הרצוג. חלופה שרובה המכריע מעל לפני הקרקע, אך קילומטר או שניים ממנה עוברים מתחת לגן סאקר ועמק המצלבה, כאשר המשך המסלול עובר בעמקים שמתחת (מצפון-מערב) לציר הרצוג. החנות החלופה: עמק המצלבה, גבעת מורדכי או צומת פת. החלופה הזו משרתת אזור שאין בו BRT או רק"ל, ורצועה בת 2 קילומטר סביב התוואי כוללת גם את שכונות ציר הרצוג וציר עמק רפאים.

שתי החלופות האלו משרתות בעיקר את תושבי העיר, אך אינן שימושיות עבור התיירים המגיעים למרכז העיר או לעיר העתיקה.

J - שער יפו (ממילא). לחלופה זו המנהרה הארוכה ביותר, והיא תעבור באזור הרגיש ביותר (מבחינת ארכאולוגיה, חרדים, קברים, ערבים, קו ירוק וכו') אך גם במקום התיירותי ביותר. התחנות האפשריות הן בצומת יפו - המלך ג'ורג', בשער יפו / ממילא, בחאן (תחנה תת-קרקעית), בבקעה, ותלפיות. מבחינת התיירים זו החלופה האידאלית, אך מבחינת המלונות בעיר זו חלופה שבעצם מעודדת תיירים ללון בתל-אביב ולקפוץ ליום בבירה. החלופה משרתת את שכונות הקו הישן וכן את מרכז העיר (אם יבנו תחנה גם במלך ג'ורג') אך ממקור חיים והלאה השכונות מפנות את גבן התחצ"י למסילה הישנה כך שזו אופציה בעייתית כמו בגין (אזור רב-חן והאומן 17 היה קיים עשור לפני סגירת הקו הישן, ומעולם לא חשבו לעשות שם תחנת עצירה למרות שהמסילה עוברת ממש מאחורי המבנים המסחריים שם). זו החלופה שעוסקים בה כיום בגלובס. נכון שיש כפילות עם הרק"ל ברחוב יפו, אך מצד שני יש הורדת עומס משמעותית מהתחבורה העירונית כאשר תיירים ממחוץ לעיר ירדו בממילא, שקרובה יותר ליעדם במקום להעמיס על הנוסעים העירוניים ברק"ל לכל אורך רחוב יפו. אם הצליחו לבנות את המנהרה בכיכר צה"ל אולי יש תקווה לאופציה הזו, וכמו כן - אם התחנה תהיה יותר בממילא ופחות בשער יפו ניתן יהיה להמנע מהאזורים הבעייתיים ביותר.

K - המלכים ג'ורג' ודוד. לחלופה הזו מנהרה קצרה יותר, והיא משרתת בעיקר את מרכז העיר המערבית מבלי לרצות להסתבך עם העיר העתיקה והשלכותיה. בקו תחנות במלך ג'ורג' (המשביר הישן), המלך דוד (קרן היסוד, אזור המלונות), בבקעה - בריכת ירושלים (ללא נסיון להחיות את החאן כי התוואי עובר מתחת לגן הפעמון) ותלפיות. ההשראה לחלופה הזו היא חיבור בין טרמינל חלפות ה G (מחלופות ר"י הרשמיות) בגן העצמאות לטרמינל חלפות A1 באומה. חלופה זו משרתת את מרכז העיר כפי שהיה בשנות ה80 וה90, מאפשרת לתייר להגיע למלון ירושלמי הישר מנתב"ג, אך תוכננה בעידן שקדם לפתיחת מתחם ממילא המוצלח שמעתיק את המרכזיות ולוקח את תשומת הלב התיירותית חזרה לאזור שער יפו. תייר-יום שיגיע לעיר בחגים יצטרך לרדת במלך ג'ורג' ולהחליף לרק"ל, מה שאולי יתרום ליצירת גירסה כלשהי של "הקו השחור" (במערכת המקורית - קו לכותל). האופציה הזו בעייתית מעט כי היא מקבילה לחלקים מהרק"ל וחלקים מהBRT, אך ניתן לטעון שהכפילות הזו דווקא מאפשרת את הפיזור הטוב ביותר באמצעי התחבורה המתקדמים ביותר בעיר. ההערות לגבי הקטע מבקעה למלחה זהים להערות בחלופת J.

 

[jp3raptor]

ח"ח על ההשקעה!

מפת ארבעת החלופות
האות O מייצגת את התוואי הישן מהחאן למלחה, ואיננה הצעה אלא עובדה היסטורית. קיומו של התוואי מאפשר חפירה לעומק ויצירת מנהרת Cut and Cover. אני מתנגד לחידוש הקו כקו קרקעי בין בתי המושבה הגרמנית, וטוב יהיה אם יהיה אפשר לשחזר את שביל המסילה על גג המנהרה כדי שלא לאבד את הנכס הירוק שישנו לעיר כיום. בין החאן לבן-זכאי אפשר לחשוב על מנהרת קומתיים שבה תוכל לעבור גם שלוחת רק"ל של הקו הכחול (בן-זכאי - מלחה - קריית היובל)

ואז בסדר אלפביתי:

B - בגין. חלופה שכמעט כולה על פני הקרקע, דובר בה בפורום כאופציה הזולה לחיבור תחנות מלחה והאומה לצד כביש בגין. תחנות החלופה: האוניברסיטה העברית גבעת רם, גבעת מורדכי. היא משרתת בעיקר את השכונות המערביות בעיר, אך בצד שמעולם לא היה הצד התח"צי שלהן (התח"צ שם תמיד זרם בציר הרצל)

H - הרצוג. חלופה שרובה המכריע מעל לפני הקרקע, אך קילומטר או שניים ממנה עוברים מתחת לגן סאקר ועמק המצלבה, כאשר המשך המסלול עובר בעמקים שמתחת (מצפון-מערב) לציר הרצוג. החנות החלופה: עמק המצלבה, גבעת מורדכי או צומת פת. החלופה הזו משרתת אזור שאין בו BRT או רק"ל, ורצועה בת 2 קילומטר סביב התוואי כוללת גם את שכונות ציר הרצוג וציר עמק רפאים.

שתי החלופות האלו משרתות בעיקר את תושבי העיר, אך אינן שימושיות עבור התיירים המגיעים למרכז העיר או לעיר העתיקה.

J - שער יפו (ממילא). לחלופה זו המנהרה הארוכה ביותר, והיא תעבור באזור הרגיש ביותר (מבחינת ארכאולוגיה, חרדים, קברים, ערבים, קו ירוק וכו') אך גם במקום התיירותי ביותר. התחנות האפשריות הן בצומת יפו - המלך ג'ורג', בשער יפו / ממילא, בחאן (תחנה תת-קרקעית), בבקעה, ותלפיות. מבחינת התיירים זו החלופה האידאלית, אך מבחינת המלונות בעיר זו חלופה שבעצם מעודדת תיירים ללון בתל-אביב ולקפוץ ליום בבירה. החלופה משרתת את שכונות הקו הישן וכן את מרכז העיר (אם יבנו תחנה גם במלך ג'ורג') אך ממקור חיים והלאה השכונות מפנות את גבן התחצ"י למסילה הישנה כך שזו אופציה בעייתית כמו בגין (אזור רב-חן והאומן 17 היה קיים עשור לפני סגירת הקו הישן, ומעולם לא חשבו לעשות שם תחנת עצירה למרות שהמסילה עוברת ממש מאחורי המבנים המסחריים שם). זו החלופה שעוסקים בה כיום בגלובס. נכון שיש כפילות עם הרק"ל ברחוב יפו, אך מצד שני יש הורדת עומס משמעותית מהתחבורה העירונית כאשר תיירים ממחוץ לעיר ירדו בממילא, שקרובה יותר ליעדם במקום להעמיס על הנוסעים העירוניים ברק"ל לכל אורך רחוב יפו. אם הצליחו לבנות את המנהרה בכיכר צה"ל אולי יש תקווה לאופציה הזו, וכמו כן - אם התחנה תהיה יותר בממילא ופחות בשער יפו ניתן יהיה להמנע מהאזורים הבעייתיים ביותר.

K - המלכים ג'ורג' ודוד. לחלופה הזו מנהרה קצרה יותר, והיא משרתת בעיקר את מרכז העיר המערבית מבלי לרצות להסתבך עם העיר העתיקה והשלכותיה. בקו תחנות במלך ג'ורג' (המשביר הישן), המלך דוד (קרן היסוד, אזור המלונות), בבקעה - בריכת ירושלים (ללא נסיון להחיות את החאן כי התוואי עובר מתחת לגן הפעמון) ותלפיות. ההשראה לחלופה הזו היא חיבור בין טרמינל חלפות ה G (מחלופות ר"י הרשמיות) בגן העצמאות לטרמינל חלפות A1 באומה. חלופה זו משרתת את מרכז העיר כפי שהיה בשנות ה80 וה90, מאפשרת לתייר להגיע למלון ירושלמי הישר מנתב"ג, אך תוכננה בעידן שקדם לפתיחת מתחם ממילא המוצלח שמעתיק את המרכזיות ולוקח את תשומת הלב התיירותית חזרה לאזור שער יפו. תייר-יום שיגיע לעיר בחגים יצטרך לרדת במלך ג'ורג' ולהחליף לרק"ל, מה שאולי יתרום ליצירת גירסה כלשהי של "הקו השחור" (במערכת המקורית - קו לכותל). האופציה הזו בעייתית מעט כי היא מקבילה לחלקים מהרק"ל וחלקים מהBRT, אך ניתן לטעון שהכפילות הזו דווקא מאפשרת את הפיזור הטוב ביותר באמצעי התחבורה המתקדמים ביותר בעיר. ההערות לגבי הקטע מבקעה למלחה זהים להערות בחלופת J.

ח"ח על ההשקעה!
מקווה ששר התחבורה ידחוף את התוכנית קדימה, לירושלים מגיע יותר מתחנת רכבת אחת (לא סופר את הקו הישן)

 

[Ccyclist]

שירשרתי בעבר בפורום

ח"ח על ההשקעה!
מקווה ששר התחבורה ידחוף את התוכנית קדימה, לירושלים מגיע יותר מתחנת רכבת אחת (לא סופר את הקו הישן)

שירשרתי בעבר בפורום
משום שאת אלפי המילים שלי אני נוהג לתרגם לגרפיקה יש לי במחשב תיק עם הרבה הצעות ומפות שהעלתי בעבר בפורום. אם משהו מתאים אני יכול לשלוף אותו מהזיכרון במחשב, כך שזו לא בדיוק השקעה אלא "השקעה בעבר".

 

[אדיה]

חלופה B היא ההגיונית ביותר מבחינת תמורה לכסף

מפת ארבעת החלופות
האות O מייצגת את התוואי הישן מהחאן למלחה, ואיננה הצעה אלא עובדה היסטורית. קיומו של התוואי מאפשר חפירה לעומק ויצירת מנהרת Cut and Cover. אני מתנגד לחידוש הקו כקו קרקעי בין בתי המושבה הגרמנית, וטוב יהיה אם יהיה אפשר לשחזר את שביל המסילה על גג המנהרה כדי שלא לאבד את הנכס הירוק שישנו לעיר כיום. בין החאן לבן-זכאי אפשר לחשוב על מנהרת קומתיים שבה תוכל לעבור גם שלוחת רק"ל של הקו הכחול (בן-זכאי - מלחה - קריית היובל)

ואז בסדר אלפביתי:

B - בגין. חלופה שכמעט כולה על פני הקרקע, דובר בה בפורום כאופציה הזולה לחיבור תחנות מלחה והאומה לצד כביש בגין. תחנות החלופה: האוניברסיטה העברית גבעת רם, גבעת מורדכי. היא משרתת בעיקר את השכונות המערביות בעיר, אך בצד שמעולם לא היה הצד התח"צי שלהן (התח"צ שם תמיד זרם בציר הרצל)

H - הרצוג. חלופה שרובה המכריע מעל לפני הקרקע, אך קילומטר או שניים ממנה עוברים מתחת לגן סאקר ועמק המצלבה, כאשר המשך המסלול עובר בעמקים שמתחת (מצפון-מערב) לציר הרצוג. החנות החלופה: עמק המצלבה, גבעת מורדכי או צומת פת. החלופה הזו משרתת אזור שאין בו BRT או רק"ל, ורצועה בת 2 קילומטר סביב התוואי כוללת גם את שכונות ציר הרצוג וציר עמק רפאים.

שתי החלופות האלו משרתות בעיקר את תושבי העיר, אך אינן שימושיות עבור התיירים המגיעים למרכז העיר או לעיר העתיקה.

J - שער יפו (ממילא). לחלופה זו המנהרה הארוכה ביותר, והיא תעבור באזור הרגיש ביותר (מבחינת ארכאולוגיה, חרדים, קברים, ערבים, קו ירוק וכו') אך גם במקום התיירותי ביותר. התחנות האפשריות הן בצומת יפו - המלך ג'ורג', בשער יפו / ממילא, בחאן (תחנה תת-קרקעית), בבקעה, ותלפיות. מבחינת התיירים זו החלופה האידאלית, אך מבחינת המלונות בעיר זו חלופה שבעצם מעודדת תיירים ללון בתל-אביב ולקפוץ ליום בבירה. החלופה משרתת את שכונות הקו הישן וכן את מרכז העיר (אם יבנו תחנה גם במלך ג'ורג') אך ממקור חיים והלאה השכונות מפנות את גבן התחצ"י למסילה הישנה כך שזו אופציה בעייתית כמו בגין (אזור רב-חן והאומן 17 היה קיים עשור לפני סגירת הקו הישן, ומעולם לא חשבו לעשות שם תחנת עצירה למרות שהמסילה עוברת ממש מאחורי המבנים המסחריים שם). זו החלופה שעוסקים בה כיום בגלובס. נכון שיש כפילות עם הרק"ל ברחוב יפו, אך מצד שני יש הורדת עומס משמעותית מהתחבורה העירונית כאשר תיירים ממחוץ לעיר ירדו בממילא, שקרובה יותר ליעדם במקום להעמיס על הנוסעים העירוניים ברק"ל לכל אורך רחוב יפו. אם הצליחו לבנות את המנהרה בכיכר צה"ל אולי יש תקווה לאופציה הזו, וכמו כן - אם התחנה תהיה יותר בממילא ופחות בשער יפו ניתן יהיה להמנע מהאזורים הבעייתיים ביותר.

K - המלכים ג'ורג' ודוד. לחלופה הזו מנהרה קצרה יותר, והיא משרתת בעיקר את מרכז העיר המערבית מבלי לרצות להסתבך עם העיר העתיקה והשלכותיה. בקו תחנות במלך ג'ורג' (המשביר הישן), המלך דוד (קרן היסוד, אזור המלונות), בבקעה - בריכת ירושלים (ללא נסיון להחיות את החאן כי התוואי עובר מתחת לגן הפעמון) ותלפיות. ההשראה לחלופה הזו היא חיבור בין טרמינל חלפות ה G (מחלופות ר"י הרשמיות) בגן העצמאות לטרמינל חלפות A1 באומה. חלופה זו משרתת את מרכז העיר כפי שהיה בשנות ה80 וה90, מאפשרת לתייר להגיע למלון ירושלמי הישר מנתב"ג, אך תוכננה בעידן שקדם לפתיחת מתחם ממילא המוצלח שמעתיק את המרכזיות ולוקח את תשומת הלב התיירותית חזרה לאזור שער יפו. תייר-יום שיגיע לעיר בחגים יצטרך לרדת במלך ג'ורג' ולהחליף לרק"ל, מה שאולי יתרום ליצירת גירסה כלשהי של "הקו השחור" (במערכת המקורית - קו לכותל). האופציה הזו בעייתית מעט כי היא מקבילה לחלקים מהרק"ל וחלקים מהBRT, אך ניתן לטעון שהכפילות הזו דווקא מאפשרת את הפיזור הטוב ביותר באמצעי התחבורה המתקדמים ביותר בעיר. ההערות לגבי הקטע מבקעה למלחה זהים להערות בחלופת J.

חלופה B היא ההגיונית ביותר מבחינת תמורה לכסף
את מי נועדה בכלל הרכבת לשרת? יש שתי אוכלוסיות יעד: תושבי העיר ירושלים ואלו שמגיעים אליה. מבחינת תושבי ירושלים, לתחנת מלחה מיקום מנצח מבחינת גישה, חניה ומסופי תחבורה. התועלת השולית הנמוכה של התחנות בחאן ובממילא (שוב, מדובר בתושבי ירושלים) לא מצדיקה את העיכוב הניכר שיגרום לו הסיבוב דרך העיר עבור הנוסעים שיעדם הוא מלחה.

מבחינת מבקרים בעיר, צריך להבדיל בין יוממים לבין מבקרים מזדמנים למטרות תיירות. מוקדי התעסוקה מפוזרים במקומות רבים (האוניברסיטאות, קרית הממשלה, גבעת שאול, הר חוצבים, תלפיות, מלחה (הגן הטכנולוגי) ועוד. רק מיעוט זעיר מועסק בעיר העתיקה או באזור החאן. למבקרים מזדמנים יש כבר היום (כלומר ב 2018...) פתרון משביע רצון: מעבר חלק אל הרכבת הקלה שמביאה אותם הן לאזור יד ושם והן קרוב מאוד לעיר העתיקה. אין הצדקה אמיתית להשקיע מיליארדים כדי שהפתרון הסביר יהפוך לפתרון מעולה עבור האוכלוסייה המזדמנת.

בהנחה שמקצים את הסכום הנכבד שבו מדובר לטובת שיפור הרכבת, ההגיוני ביותר ליצור את החיבור דרך כביש בגין (זול משמעותית, קל יותר לביצוע ויספק קישור מהיר בהרבה - זאת בהנחה שמלחה היא התחנה החשובה ביותר) ואת הכסף שייחסך להשקיע בשיפור המסילה מבית שמש (ע"י 2-3 מנהרות שיחסכו את הפיתולים העיקריים).

התמורה להשקעה תהיה מוחשית: במקום להישאר עם מסילה אחת מהירה לבנייני האומה ומסילה נכה מבית שמש למלחה, יהיו ברשת הארצית שתי תחנות עיקריות: ירושלים מרכז וירושלים דרום. הרכבת הפרברית מבית שמש תהיה מהירה בהרבה ותחובר גם היא לירושלים מרכז. למעשה, קו בית שמש יוכל לשרת את כל דרום הארץ ואזור השפלה.

 

[Rubim88]

חלופה B הופכת את תחנת האומה לתחנת טרמינל

חלופה B היא ההגיונית ביותר מבחינת תמורה לכסף
את מי נועדה בכלל הרכבת לשרת? יש שתי אוכלוסיות יעד: תושבי העיר ירושלים ואלו שמגיעים אליה. מבחינת תושבי ירושלים, לתחנת מלחה מיקום מנצח מבחינת גישה, חניה ומסופי תחבורה. התועלת השולית הנמוכה של התחנות בחאן ובממילא (שוב, מדובר בתושבי ירושלים) לא מצדיקה את העיכוב הניכר שיגרום לו הסיבוב דרך העיר עבור הנוסעים שיעדם הוא מלחה.

מבחינת מבקרים בעיר, צריך להבדיל בין יוממים לבין מבקרים מזדמנים למטרות תיירות. מוקדי התעסוקה מפוזרים במקומות רבים (האוניברסיטאות, קרית הממשלה, גבעת שאול, הר חוצבים, תלפיות, מלחה (הגן הטכנולוגי) ועוד. רק מיעוט זעיר מועסק בעיר העתיקה או באזור החאן. למבקרים מזדמנים יש כבר היום (כלומר ב 2018...) פתרון משביע רצון: מעבר חלק אל הרכבת הקלה שמביאה אותם הן לאזור יד ושם והן קרוב מאוד לעיר העתיקה. אין הצדקה אמיתית להשקיע מיליארדים כדי שהפתרון הסביר יהפוך לפתרון מעולה עבור האוכלוסייה המזדמנת.

בהנחה שמקצים את הסכום הנכבד שבו מדובר לטובת שיפור הרכבת, ההגיוני ביותר ליצור את החיבור דרך כביש בגין (זול משמעותית, קל יותר לביצוע ויספק קישור מהיר בהרבה - זאת בהנחה שמלחה היא התחנה החשובה ביותר) ואת הכסף שייחסך להשקיע בשיפור המסילה מבית שמש (ע"י 2-3 מנהרות שיחסכו את הפיתולים העיקריים).

התמורה להשקעה תהיה מוחשית: במקום להישאר עם מסילה אחת מהירה לבנייני האומה ומסילה נכה מבית שמש למלחה, יהיו ברשת הארצית שתי תחנות עיקריות: ירושלים מרכז וירושלים דרום. הרכבת הפרברית מבית שמש תהיה מהירה בהרבה ותחובר גם היא לירושלים מרכז. למעשה, קו בית שמש יוכל לשרת את כל דרום הארץ ואזור השפלה.

חלופה B הופכת את תחנת האומה לתחנת טרמינל
ולא מאפשרת חיבור זורם של רכבות מA1 - חסרון גדול.
דבר שני - עקב הגבלות שיפועים והפרש הגבהים בין האומה למלחה התוואי חייב לעבור ברובו במנהרה כך שאין הבדל בין חלופות H לB, רק של H אין את החסרון שהוזכר ולכן היא הטובה ביותר.

 

[ניצן cocos]

מציע להאריך את חלופה J או K

מפת ארבעת החלופות
האות O מייצגת את התוואי הישן מהחאן למלחה, ואיננה הצעה אלא עובדה היסטורית. קיומו של התוואי מאפשר חפירה לעומק ויצירת מנהרת Cut and Cover. אני מתנגד לחידוש הקו כקו קרקעי בין בתי המושבה הגרמנית, וטוב יהיה אם יהיה אפשר לשחזר את שביל המסילה על גג המנהרה כדי שלא לאבד את הנכס הירוק שישנו לעיר כיום. בין החאן לבן-זכאי אפשר לחשוב על מנהרת קומתיים שבה תוכל לעבור גם שלוחת רק"ל של הקו הכחול (בן-זכאי - מלחה - קריית היובל)

ואז בסדר אלפביתי:

B - בגין. חלופה שכמעט כולה על פני הקרקע, דובר בה בפורום כאופציה הזולה לחיבור תחנות מלחה והאומה לצד כביש בגין. תחנות החלופה: האוניברסיטה העברית גבעת רם, גבעת מורדכי. היא משרתת בעיקר את השכונות המערביות בעיר, אך בצד שמעולם לא היה הצד התח"צי שלהן (התח"צ שם תמיד זרם בציר הרצל)

H - הרצוג. חלופה שרובה המכריע מעל לפני הקרקע, אך קילומטר או שניים ממנה עוברים מתחת לגן סאקר ועמק המצלבה, כאשר המשך המסלול עובר בעמקים שמתחת (מצפון-מערב) לציר הרצוג. החנות החלופה: עמק המצלבה, גבעת מורדכי או צומת פת. החלופה הזו משרתת אזור שאין בו BRT או רק"ל, ורצועה בת 2 קילומטר סביב התוואי כוללת גם את שכונות ציר הרצוג וציר עמק רפאים.

שתי החלופות האלו משרתות בעיקר את תושבי העיר, אך אינן שימושיות עבור התיירים המגיעים למרכז העיר או לעיר העתיקה.

J - שער יפו (ממילא). לחלופה זו המנהרה הארוכה ביותר, והיא תעבור באזור הרגיש ביותר (מבחינת ארכאולוגיה, חרדים, קברים, ערבים, קו ירוק וכו') אך גם במקום התיירותי ביותר. התחנות האפשריות הן בצומת יפו - המלך ג'ורג', בשער יפו / ממילא, בחאן (תחנה תת-קרקעית), בבקעה, ותלפיות. מבחינת התיירים זו החלופה האידאלית, אך מבחינת המלונות בעיר זו חלופה שבעצם מעודדת תיירים ללון בתל-אביב ולקפוץ ליום בבירה. החלופה משרתת את שכונות הקו הישן וכן את מרכז העיר (אם יבנו תחנה גם במלך ג'ורג') אך ממקור חיים והלאה השכונות מפנות את גבן התחצ"י למסילה הישנה כך שזו אופציה בעייתית כמו בגין (אזור רב-חן והאומן 17 היה קיים עשור לפני סגירת הקו הישן, ומעולם לא חשבו לעשות שם תחנת עצירה למרות שהמסילה עוברת ממש מאחורי המבנים המסחריים שם). זו החלופה שעוסקים בה כיום בגלובס. נכון שיש כפילות עם הרק"ל ברחוב יפו, אך מצד שני יש הורדת עומס משמעותית מהתחבורה העירונית כאשר תיירים ממחוץ לעיר ירדו בממילא, שקרובה יותר ליעדם במקום להעמיס על הנוסעים העירוניים ברק"ל לכל אורך רחוב יפו. אם הצליחו לבנות את המנהרה בכיכר צה"ל אולי יש תקווה לאופציה הזו, וכמו כן - אם התחנה תהיה יותר בממילא ופחות בשער יפו ניתן יהיה להמנע מהאזורים הבעייתיים ביותר.

K - המלכים ג'ורג' ודוד. לחלופה הזו מנהרה קצרה יותר, והיא משרתת בעיקר את מרכז העיר המערבית מבלי לרצות להסתבך עם העיר העתיקה והשלכותיה. בקו תחנות במלך ג'ורג' (המשביר הישן), המלך דוד (קרן היסוד, אזור המלונות), בבקעה - בריכת ירושלים (ללא נסיון להחיות את החאן כי התוואי עובר מתחת לגן הפעמון) ותלפיות. ההשראה לחלופה הזו היא חיבור בין טרמינל חלפות ה G (מחלופות ר"י הרשמיות) בגן העצמאות לטרמינל חלפות A1 באומה. חלופה זו משרתת את מרכז העיר כפי שהיה בשנות ה80 וה90, מאפשרת לתייר להגיע למלון ירושלמי הישר מנתב"ג, אך תוכננה בעידן שקדם לפתיחת מתחם ממילא המוצלח שמעתיק את המרכזיות ולוקח את תשומת הלב התיירותית חזרה לאזור שער יפו. תייר-יום שיגיע לעיר בחגים יצטרך לרדת במלך ג'ורג' ולהחליף לרק"ל, מה שאולי יתרום ליצירת גירסה כלשהי של "הקו השחור" (במערכת המקורית - קו לכותל). האופציה הזו בעייתית מעט כי היא מקבילה לחלקים מהרק"ל וחלקים מהBRT, אך ניתן לטעון שהכפילות הזו דווקא מאפשרת את הפיזור הטוב ביותר באמצעי התחבורה המתקדמים ביותר בעיר. ההערות לגבי הקטע מבקעה למלחה זהים להערות בחלופת J.

מציע להאריך את חלופה J או K
אם כבר להאריך את הקו למרכז העיר אז אפשר להמשיך את חלופה K או J לתלפיות עם תחנה במרכזה (ארוך משם לנסוע לתל אביב) ואז להמשיך את המסילה לכיוון בית לחם\קבר רחל.

 

[Ccyclist]

K ו J משתמשות ב O (הקו הישן) כהמשך.

מציע להאריך את חלופה J או K
אם כבר להאריך את הקו למרכז העיר אז אפשר להמשיך את חלופה K או J לתלפיות עם תחנה במרכזה (ארוך משם לנסוע לתל אביב) ואז להמשיך את המסילה לכיוון בית לחם\קבר רחל.

K ו J משתמשות ב O (הקו הישן) כהמשך.

ההבדל ביניהן היא איך להגיע מהאומה ליאן סמאטס.

O כמובן מייצגת את המילה Old. בפירוט התחנות לאורך חלופות K ו J מניתי תחנה בבקעה ותחנה בתלפיות. ב J יש גם אפשרות לחידוש תת-קרקעי של החאן (מה שאולי יצדיק ביטול התחנה בבקעה)

 

[Rubim88]

B וH לא יכולות להיות ברובן מעל הקרקע

מפת ארבעת החלופות
האות O מייצגת את התוואי הישן מהחאן למלחה, ואיננה הצעה אלא עובדה היסטורית. קיומו של התוואי מאפשר חפירה לעומק ויצירת מנהרת Cut and Cover. אני מתנגד לחידוש הקו כקו קרקעי בין בתי המושבה הגרמנית, וטוב יהיה אם יהיה אפשר לשחזר את שביל המסילה על גג המנהרה כדי שלא לאבד את הנכס הירוק שישנו לעיר כיום. בין החאן לבן-זכאי אפשר לחשוב על מנהרת קומתיים שבה תוכל לעבור גם שלוחת רק"ל של הקו הכחול (בן-זכאי - מלחה - קריית היובל)

ואז בסדר אלפביתי:

B - בגין. חלופה שכמעט כולה על פני הקרקע, דובר בה בפורום כאופציה הזולה לחיבור תחנות מלחה והאומה לצד כביש בגין. תחנות החלופה: האוניברסיטה העברית גבעת רם, גבעת מורדכי. היא משרתת בעיקר את השכונות המערביות בעיר, אך בצד שמעולם לא היה הצד התח"צי שלהן (התח"צ שם תמיד זרם בציר הרצל)

H - הרצוג. חלופה שרובה המכריע מעל לפני הקרקע, אך קילומטר או שניים ממנה עוברים מתחת לגן סאקר ועמק המצלבה, כאשר המשך המסלול עובר בעמקים שמתחת (מצפון-מערב) לציר הרצוג. החנות החלופה: עמק המצלבה, גבעת מורדכי או צומת פת. החלופה הזו משרתת אזור שאין בו BRT או רק"ל, ורצועה בת 2 קילומטר סביב התוואי כוללת גם את שכונות ציר הרצוג וציר עמק רפאים.

שתי החלופות האלו משרתות בעיקר את תושבי העיר, אך אינן שימושיות עבור התיירים המגיעים למרכז העיר או לעיר העתיקה.

J - שער יפו (ממילא). לחלופה זו המנהרה הארוכה ביותר, והיא תעבור באזור הרגיש ביותר (מבחינת ארכאולוגיה, חרדים, קברים, ערבים, קו ירוק וכו') אך גם במקום התיירותי ביותר. התחנות האפשריות הן בצומת יפו - המלך ג'ורג', בשער יפו / ממילא, בחאן (תחנה תת-קרקעית), בבקעה, ותלפיות. מבחינת התיירים זו החלופה האידאלית, אך מבחינת המלונות בעיר זו חלופה שבעצם מעודדת תיירים ללון בתל-אביב ולקפוץ ליום בבירה. החלופה משרתת את שכונות הקו הישן וכן את מרכז העיר (אם יבנו תחנה גם במלך ג'ורג') אך ממקור חיים והלאה השכונות מפנות את גבן התחצ"י למסילה הישנה כך שזו אופציה בעייתית כמו בגין (אזור רב-חן והאומן 17 היה קיים עשור לפני סגירת הקו הישן, ומעולם לא חשבו לעשות שם תחנת עצירה למרות שהמסילה עוברת ממש מאחורי המבנים המסחריים שם). זו החלופה שעוסקים בה כיום בגלובס. נכון שיש כפילות עם הרק"ל ברחוב יפו, אך מצד שני יש הורדת עומס משמעותית מהתחבורה העירונית כאשר תיירים ממחוץ לעיר ירדו בממילא, שקרובה יותר ליעדם במקום להעמיס על הנוסעים העירוניים ברק"ל לכל אורך רחוב יפו. אם הצליחו לבנות את המנהרה בכיכר צה"ל אולי יש תקווה לאופציה הזו, וכמו כן - אם התחנה תהיה יותר בממילא ופחות בשער יפו ניתן יהיה להמנע מהאזורים הבעייתיים ביותר.

K - המלכים ג'ורג' ודוד. לחלופה הזו מנהרה קצרה יותר, והיא משרתת בעיקר את מרכז העיר המערבית מבלי לרצות להסתבך עם העיר העתיקה והשלכותיה. בקו תחנות במלך ג'ורג' (המשביר הישן), המלך דוד (קרן היסוד, אזור המלונות), בבקעה - בריכת ירושלים (ללא נסיון להחיות את החאן כי התוואי עובר מתחת לגן הפעמון) ותלפיות. ההשראה לחלופה הזו היא חיבור בין טרמינל חלפות ה G (מחלופות ר"י הרשמיות) בגן העצמאות לטרמינל חלפות A1 באומה. חלופה זו משרתת את מרכז העיר כפי שהיה בשנות ה80 וה90, מאפשרת לתייר להגיע למלון ירושלמי הישר מנתב"ג, אך תוכננה בעידן שקדם לפתיחת מתחם ממילא המוצלח שמעתיק את המרכזיות ולוקח את תשומת הלב התיירותית חזרה לאזור שער יפו. תייר-יום שיגיע לעיר בחגים יצטרך לרדת במלך ג'ורג' ולהחליף לרק"ל, מה שאולי יתרום ליצירת גירסה כלשהי של "הקו השחור" (במערכת המקורית - קו לכותל). האופציה הזו בעייתית מעט כי היא מקבילה לחלקים מהרק"ל וחלקים מהBRT, אך ניתן לטעון שהכפילות הזו דווקא מאפשרת את הפיזור הטוב ביותר באמצעי התחבורה המתקדמים ביותר בעיר. ההערות לגבי הקטע מבקעה למלחה זהים להערות בחלופת J.

B וH לא יכולות להיות ברובן מעל הקרקע
מדובר במסילת רכבת ויש לה הגבלת שיפוע, נראה שלא התייחסת כלל לעניין הזה.

דבר שני, אין שום סיבה לתת לשיקולי יתרונות לתיירים עדיפות מסויימת - הם רק חלק קטן מהנוסעים.

 

[אדיה]

למיטב זכרוני, אין כזו בעיה

B וH לא יכולות להיות ברובן מעל הקרקע
מדובר במסילת רכבת ויש לה הגבלת שיפוע, נראה שלא התייחסת כלל לעניין הזה.

דבר שני, אין שום סיבה לתת לשיקולי יתרונות לתיירים עדיפות מסויימת - הם רק חלק קטן מהנוסעים.

למיטב זכרוני, אין כזו בעיה
במרכז כביש בגין ישנה רצועה שיועדה מראש למעבר רכבת, בדומה לנתיבי איילון. הבעיה היא רק בקצה הצפוני של החיבור - שם יצטרכו למצוא פתרון תת קרקעי כדי שתחנת האומה תוכל להיות תחנת ביניים ולא תחנת קצה.

 

[Ccyclist]

לגבי הרצוג H - מדובר בשרשרת עמקים קלה לניצול.

למיטב זכרוני, אין כזו בעיה
במרכז כביש בגין ישנה רצועה שיועדה מראש למעבר רכבת, בדומה לנתיבי איילון. הבעיה היא רק בקצה הצפוני של החיבור - שם יצטרכו למצוא פתרון תת קרקעי כדי שתחנת האומה תוכל להיות תחנת ביניים ולא תחנת קצה.

לגבי הרצוג H - מדובר בשרשרת עמקים קלה לניצול.
הנה תמונה להמחשה של רכבת בעמק שבין ניות לגבעת מורדכי.

מצפון-מערב לציר הרצוג ישנה שרשרת עמקים רציפה יחסית שניתן לחבר אותה די בקלות (מנהרות קצרות של רבע ק"מ עד חצי ק"מ) לתוואי רציף.

החיבורים הבעייתיים הם בין הרצוג לניות (מנהרה של אולי רבע ק"מ מתחת לחיבור בין בורלא להרצוג, שימור הפארק מצפון לבורלא, יתכן שהמרכז המסחרי בעמק ינזק), גבעת מורדכי (מנהרה של עד חצי ק"מ מתחת לפארק, לפסל המדרגות, ותחנת מכבי האש) וחיבור בצומת בגין-גולמב (מתחת לגולמב, על חשבון כמה ממגרשי הטניס, וסיבוב מסביב לארנה על חשבון הגן שבתחתית הקטמונים - כל אלו יותר עניין של C&C או חפיר מאשר מנהרת TBM).

רצף העמקים עצמו - גן סוויג (ההמשך הדרום-מערבי של עמק המצלבה), עמק פרי-הר (העמק שבין ניות לגבעת מורדכי), עמק הצבאים, גינת אלמליח.

בעמק המצלבה עצמו לא הייתי מעז להציע להעביר מסילה קרקעית בגלל הארכאולוגיה והמנזר. אם החישוב היה מתבצע לפני הקמתם ולפני הקמת גן סאקר היה אפשר אפילו לדבר על יציאה לפני השטח באזור גן סאקר והתחלת התוואי הקרקעי ממש בנקודה שבה הטופוגרפיה מאפשרת זאת.

למרות שהחלופה המועדפת עלי היא K (אינני רוצה להסתבך עם האגן הקדוש, מצידי שהקו השחור לכותל יתחיל ברחבת המלך ג'ורג' 16, יתחבר לקו הרגיל באבן ישראל (חיבור חד מסילתי מרחוב יפו עד לחנייה שמעבר לאגריפס) כאשר הדיון בחלופה אפשרית דרך הרצוג עלתה בפורום (הדיון שיצר את ההשראה להצגת H מול האחרות) היתה תמיכה בהיתכנותה של החלופה הזו מצד מי שגרים בעיר ומכירים אותה. משום שגרתי באזור ניות במשך שנים אני יכול להגיד שהתוואי אפשרי לחלוטין, כאשר רוב מה שמדרום לעמק המצלבה יהיה מעל לפני הקרקע למעט המעברים בצמתים.

הנה מיקום אחד מעמק פרי הר:

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...noid=phE6Lh6ndau4xkI8UAB08A&cbp=12,179.6,,0,0

הנה מיקום מעמק הצבאים:

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...=R4OVmvMGZ_XFQdEUHNT_3g&cbp=11,350.51,,0,-2.3

ואם לתחנת המלך ג'ורג' ב K לא תהיה יציאה בבניין העמודים (מה שיצריך מנהרת הולכי רגל עמוקה) אלא רק יציאות ברחבת הכשרת הישוב / גן הסוס / בן יהודה - המיקום המתאים ביותר לתחנת טרמינל של "הקו השחור" (במערכת המקורית זה היה צבעו של הקו לעיר העתיקה שיצא מהר הרצל) המקוצר הוא:

https://maps.google.co.uk/maps?oe=u...gl=uk&ei=UvZnUon5GseO0AWC3YHQCw&ved=0CMEBELYD

 

[Rubim88]

כמה נקודות

לגבי הרצוג H - מדובר בשרשרת עמקים קלה לניצול.
הנה תמונה להמחשה של רכבת בעמק שבין ניות לגבעת מורדכי.

מצפון-מערב לציר הרצוג ישנה שרשרת עמקים רציפה יחסית שניתן לחבר אותה די בקלות (מנהרות קצרות של רבע ק"מ עד חצי ק"מ) לתוואי רציף.

החיבורים הבעייתיים הם בין הרצוג לניות (מנהרה של אולי רבע ק"מ מתחת לחיבור בין בורלא להרצוג, שימור הפארק מצפון לבורלא, יתכן שהמרכז המסחרי בעמק ינזק), גבעת מורדכי (מנהרה של עד חצי ק"מ מתחת לפארק, לפסל המדרגות, ותחנת מכבי האש) וחיבור בצומת בגין-גולמב (מתחת לגולמב, על חשבון כמה ממגרשי הטניס, וסיבוב מסביב לארנה על חשבון הגן שבתחתית הקטמונים - כל אלו יותר עניין של C&C או חפיר מאשר מנהרת TBM).

רצף העמקים עצמו - גן סוויג (ההמשך הדרום-מערבי של עמק המצלבה), עמק פרי-הר (העמק שבין ניות לגבעת מורדכי), עמק הצבאים, גינת אלמליח.

בעמק המצלבה עצמו לא הייתי מעז להציע להעביר מסילה קרקעית בגלל הארכאולוגיה והמנזר. אם החישוב היה מתבצע לפני הקמתם ולפני הקמת גן סאקר היה אפשר אפילו לדבר על יציאה לפני השטח באזור גן סאקר והתחלת התוואי הקרקעי ממש בנקודה שבה הטופוגרפיה מאפשרת זאת.

למרות שהחלופה המועדפת עלי היא K (אינני רוצה להסתבך עם האגן הקדוש, מצידי שהקו השחור לכותל יתחיל ברחבת המלך ג'ורג' 16, יתחבר לקו הרגיל באבן ישראל (חיבור חד מסילתי מרחוב יפו עד לחנייה שמעבר לאגריפס) כאשר הדיון בחלופה אפשרית דרך הרצוג עלתה בפורום (הדיון שיצר את ההשראה להצגת H מול האחרות) היתה תמיכה בהיתכנותה של החלופה הזו מצד מי שגרים בעיר ומכירים אותה. משום שגרתי באזור ניות במשך שנים אני יכול להגיד שהתוואי אפשרי לחלוטין, כאשר רוב מה שמדרום לעמק המצלבה יהיה מעל לפני הקרקע למעט המעברים בצמתים.

הנה מיקום אחד מעמק פרי הר:

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...noid=phE6Lh6ndau4xkI8UAB08A&cbp=12,179.6,,0,0

הנה מיקום מעמק הצבאים:

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...=R4OVmvMGZ_XFQdEUHNT_3g&cbp=11,350.51,,0,-2.3

ואם לתחנת המלך ג'ורג' ב K לא תהיה יציאה בבניין העמודים (מה שיצריך מנהרת הולכי רגל עמוקה) אלא רק יציאות ברחבת הכשרת הישוב / גן הסוס / בן יהודה - המיקום המתאים ביותר לתחנת טרמינל של "הקו השחור" (במערכת המקורית זה היה צבעו של הקו לעיר העתיקה שיצא מהר הרצל) המקוצר הוא:

https://maps.google.co.uk/maps?oe=u...gl=uk&ei=UvZnUon5GseO0AWC3YHQCw&ved=0CMEBELYD

כמה נקודות
קודם כל כדאי להציץ במפה עם קווי גובה לפני שעושים המחשות/שרטוטים.
1. גם במנהרה יש הגבלת שיפוע - אתה לא יכול להגיד להגיד שצריך לשים מנהרה של 250 מטר כדי להתגבר על הבדל גובה של 20 מטר(750~ פחות 730~), מדובר בשיפוע של 8 אחוז! כדי להתגבר על הפרש היא חייבת להיות ארוכה יותר.
2.המסילה בתחנת האומה נמצאת בערך ב730 מטר, כל הקטע של שז"ר-בן צבי-התחלה של חיים הזז הרבה יותר גבוה וחייב להיות מתחת לאדמה.

 

[Ccyclist]

נתונים לפי גוגל ארת':

כמה נקודות
קודם כל כדאי להציץ במפה עם קווי גובה לפני שעושים המחשות/שרטוטים.
1. גם במנהרה יש הגבלת שיפוע - אתה לא יכול להגיד להגיד שצריך לשים מנהרה של 250 מטר כדי להתגבר על הבדל גובה של 20 מטר(750~ פחות 730~), מדובר בשיפוע של 8 אחוז! כדי להתגבר על הפרש היא חייבת להיות ארוכה יותר.
2.המסילה בתחנת האומה נמצאת בערך ב730 מטר, כל הקטע של שז"ר-בן צבי-התחלה של חיים הזז הרבה יותר גבוה וחייב להיות מתחת לאדמה.

נתונים לפי גוגל ארת':
מתחת לאדמה:
תחנת האומה 740 מ' (80 מטר מתחת לתחנה המרכזית, 820 מ')

על פני השטח:
עמק המצלבה, ממערב למנזר המצלבה 740 מ' (כלומר - בשני הקילומטר האלו המנהרה יכולה להיות שטוחה לחלוטין, אבל הגיוני יותר לרדת בשיפוע נוח יותר לגובה בסביבות ה720 מ')
שיפוע: 1% או פחות מכך או היעד הוא 730 או 725

היציאה ההגיונית מהמנהרה לקטע C&C תהיה מתחת לרחוב יהושע ייבין, אולי בחפיר על חשבון חלק מגן סויג (730מ) שממילא אינו במיטבו עד לקרבת הצומת, ומשם בC&C לצומת בין בורלא להרצוג (קטעון רחוב בשם זלמן שניאור)
(שיפוע משותף לקטע ולקטע הבא)

פני השטח, מעל מנהרה קצרה 1, ניות
צומת הכביש שמחבר בין בורלא להרצוג: 727 מ' על פני השטח, הרכבת תעבור במנהרה מתחת לרחוב הזה. משום שיתכן חיבור חפיר / CC ומנהרה לא אעריך את האורך המדוייק. יציאה בעמק פרי הר, 722 מ'.
שיפוע: אפסי אם הקטע הראשון שואף ל720מ, או 0.8% אם הקטע הראשון שואף ל730

פני השטח, תוואי מסילה מוצע:
עמק פרי-הר 725 עד 712, ירידה של 13 מטר בחצי קילומטר.
שיפוע: 2.6%.

פני השטח, מעל מנהרה קצרה 2, גבעת מורדכי
פארק הכדורים 716 (הוא נמצא מעל למפלס העמק), פארק המדרגות 714, אזור מכבי האש 708. אורך המנהרה עצמה כ350 מטר והפרש הגבהים 712 - 706 יכול להיות קטן יותר אם הכניסה למנהרה מעמק פרי הר תהיה בחפיר ולא בדיוק בפני השטח.
שיפוע: 1.5%

יציאה לפני השטח, גן סולם יעקב 706מ', עמק הצבאים 706 עד 692 - ויש לכך חצי קילומטר.
שיפוע: 2.8%, שאותו אולי אפשר למתן ע"י יציאה לפני השטח בחפיר עמוק יותר בצד של גבעת מורדכי, מה שאולי יצריך את שינוי השיפוע בשני הקטעים ל2%.

התוואי עצמו בעיקול הקטמונים: 692 עד 682 במרחק של קילומטר.
שיפוע: 1%

פני השטח בעיקול הקטמונים מגיעים מ692 (עמק הצבאים) ועד ל695, אבל זה במגרשי הטניס. השיכונים לצד העיקול נמצאים בגובה 688, יש בעיה בארנה שגובה הקרקע בה הוא 690 בעוד החיבור למסילה הוא בגובה 682, וזה כנראה אומר שאת עיקול הקטמונים עדיף לעשות מתחת לקרקע, ואולי לנצל את אזור מגרשי הטניס ל C&C. מתחת לארנה עצמה צריך מנהרה עמוקה.

בכל מקרה - חלופה H יכולה להתבצע בשיפועים הגיוניים, זה אינו שירטוט בלתי הגיוני על מפה אלא תוואי שאני מציע מתוך היכרות עמוקה עם אזור התוואי.

 

[Rubim88]

Google earth לא מדויק

נתונים לפי גוגל ארת':
מתחת לאדמה:
תחנת האומה 740 מ' (80 מטר מתחת לתחנה המרכזית, 820 מ')

על פני השטח:
עמק המצלבה, ממערב למנזר המצלבה 740 מ' (כלומר - בשני הקילומטר האלו המנהרה יכולה להיות שטוחה לחלוטין, אבל הגיוני יותר לרדת בשיפוע נוח יותר לגובה בסביבות ה720 מ')
שיפוע: 1% או פחות מכך או היעד הוא 730 או 725

היציאה ההגיונית מהמנהרה לקטע C&C תהיה מתחת לרחוב יהושע ייבין, אולי בחפיר על חשבון חלק מגן סויג (730מ) שממילא אינו במיטבו עד לקרבת הצומת, ומשם בC&C לצומת בין בורלא להרצוג (קטעון רחוב בשם זלמן שניאור)
(שיפוע משותף לקטע ולקטע הבא)

פני השטח, מעל מנהרה קצרה 1, ניות
צומת הכביש שמחבר בין בורלא להרצוג: 727 מ' על פני השטח, הרכבת תעבור במנהרה מתחת לרחוב הזה. משום שיתכן חיבור חפיר / CC ומנהרה לא אעריך את האורך המדוייק. יציאה בעמק פרי הר, 722 מ'.
שיפוע: אפסי אם הקטע הראשון שואף ל720מ, או 0.8% אם הקטע הראשון שואף ל730

פני השטח, תוואי מסילה מוצע:
עמק פרי-הר 725 עד 712, ירידה של 13 מטר בחצי קילומטר.
שיפוע: 2.6%.

פני השטח, מעל מנהרה קצרה 2, גבעת מורדכי
פארק הכדורים 716 (הוא נמצא מעל למפלס העמק), פארק המדרגות 714, אזור מכבי האש 708. אורך המנהרה עצמה כ350 מטר והפרש הגבהים 712 - 706 יכול להיות קטן יותר אם הכניסה למנהרה מעמק פרי הר תהיה בחפיר ולא בדיוק בפני השטח.
שיפוע: 1.5%

יציאה לפני השטח, גן סולם יעקב 706מ', עמק הצבאים 706 עד 692 - ויש לכך חצי קילומטר.
שיפוע: 2.8%, שאותו אולי אפשר למתן ע"י יציאה לפני השטח בחפיר עמוק יותר בצד של גבעת מורדכי, מה שאולי יצריך את שינוי השיפוע בשני הקטעים ל2%.

התוואי עצמו בעיקול הקטמונים: 692 עד 682 במרחק של קילומטר.
שיפוע: 1%

פני השטח בעיקול הקטמונים מגיעים מ692 (עמק הצבאים) ועד ל695, אבל זה במגרשי הטניס. השיכונים לצד העיקול נמצאים בגובה 688, יש בעיה בארנה שגובה הקרקע בה הוא 690 בעוד החיבור למסילה הוא בגובה 682, וזה כנראה אומר שאת עיקול הקטמונים עדיף לעשות מתחת לקרקע, ואולי לנצל את אזור מגרשי הטניס ל C&C. מתחת לארנה עצמה צריך מנהרה עמוקה.

בכל מקרה - חלופה H יכולה להתבצע בשיפועים הגיוניים, זה אינו שירטוט בלתי הגיוני על מפה אלא תוואי שאני מציע מתוך היכרות עמוקה עם אזור התוואי.

Google earth לא מדויק
כדאי להסתמך על מפת קווי גובה של govmap.gov.il , כך אפשר לראות גם את הגרדיאנט.
כמו שאתה מבין בעצמך, האומה-עד יהושע יבין חייב להיות במנהרה וזה כבר כמעט חצי מהתוואי. בהמשך נדרשות עוד מנהרות ולכן הטענה שלך כאילו רוב התוואי יכול להיות מעל פני השטח לא נכונה. גם אין שום סיבה שהתוואי יעבור במגרשי הטניס עם כל הסיבוב הזה מסביב לגבעה כשאפשר להעביר אותו מתחת לגבעה היישר למלחה בתוואי ישר.

חלופה H כמובן יכולה להתבצע, אבל רובה יהיה ממונהר, כמו כל חלופה אחרת בגלל התנאים הטופוגרפים בעיר.

 

[Ccyclist]

נתפשר על 33% - 40% מעל לקרקע

Google earth לא מדויק
כדאי להסתמך על מפת קווי גובה של govmap.gov.il , כך אפשר לראות גם את הגרדיאנט.
כמו שאתה מבין בעצמך, האומה-עד יהושע יבין חייב להיות במנהרה וזה כבר כמעט חצי מהתוואי. בהמשך נדרשות עוד מנהרות ולכן הטענה שלך כאילו רוב התוואי יכול להיות מעל פני השטח לא נכונה. גם אין שום סיבה שהתוואי יעבור במגרשי הטניס עם כל הסיבוב הזה מסביב לגבעה כשאפשר להעביר אותו מתחת לגבעה היישר למלחה בתוואי ישר.

חלופה H כמובן יכולה להתבצע, אבל רובה יהיה ממונהר, כמו כל חלופה אחרת בגלל התנאים הטופוגרפים בעיר.

נתפשר על 33% - 40% מעל לקרקע
שזה הרבה יותר מכל חלופה אחרת

(חלופות הקו הישן תצטרכנה לעבור ב C&C כדי שתושבי עמק רפאים ובקעה לא יתנגדו, אולי יהיה אפשר להביא אותה לפני הקרקע בתלפיות, אך אז היא תצטרך לרדת למנהרה דרך בית צפאפה או שיטענו שם לאפלייה)

 

[Rubim88]

הרבה פחות מזה..

נתפשר על 33% - 40% מעל לקרקע
שזה הרבה יותר מכל חלופה אחרת

(חלופות הקו הישן תצטרכנה לעבור ב C&C כדי שתושבי עמק רפאים ובקעה לא יתנגדו, אולי יהיה אפשר להביא אותה לפני הקרקע בתלפיות, אך אז היא תצטרך לרדת למנהרה דרך בית צפאפה או שיטענו שם לאפלייה)

הרבה פחות מזה..
לא מתכננים תוואי לפי היכרות אלא לפי נתוני גבהים ושיפועים בשטח, אתה יכול לבדוק בעצמך בGOVMAP ולראות איפה באמת אפשר להעביר בפני השטח.

 

[Ccyclist]

הנה התוואים הקרקעיים בGOVMAP

הרבה פחות מזה..
לא מתכננים תוואי לפי היכרות אלא לפי נתוני גבהים ושיפועים בשטח, אתה יכול לבדוק בעצמך בGOVMAP ולראות איפה באמת אפשר להעביר בפני השטח.

הנה התוואים הקרקעיים בGOVMAP
לצערי לא הבנתי איך להעלות את המידע באשר לשיפועים, אבל הנה המיקומים:

פארק סויג (כנראה C&C, ונקודת ההשקה בין המנהרה העמוקה למנהרה הרדודה)

http://www.govmap.gov.il?c=zPoTQUvPz6GEg3clpQs+RQ==|d9RxUspCqlfJZZk2gauBYw==&z=8&b=2


עמק פרי-הר (קרקעי)

http://www.govmap.gov.il?c=Z4u8G8iMNg4SNnIR1yG/vA==|nLMbLrF/+NZDgY3B/+QlSg==&z=9&b=2


עמק הצבאים (קרקעי)

http://www.govmap.gov.il?c=/oKpNJdMMohryVX8JaWptA==|f8wwQLppxaYRLDi3/YewsA==&z=9&b=2


סיבוב הקטמונים (C&C, יתכן שהמבנה בבנייה קשור לבגין-דרום)

http://www.govmap.gov.il?c=grijFjnQ77hzauiL79zI9A==|PQJxZ+MwT/UAfbNGgaGBqw==&z=8&b=2


גוגל ארת' מראה את הגובה המדוייק של כל נקודה ונקודה שהסמן עובר עליה, ויוצר גרף שיפוע שניתן להציג. באתר GOVMAP הייצוג הטוב ביותר שמצאתי הוא מפת קווי גובה מאד כללית.

עמק הצבאים: מבט משדרות בגין

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...d=YaRQe8bPAclr7SUYKzsV-A&cbp=12,82.66,,1,0.75

עמק פרי-הר: מבט מהמכוורות לשעבר

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...JAjra0xYueNrbvvzwmR70w&cbp=12,173.19,,0,-6.71

בשני העמקים התוואי המוצא הוא למרגלות הסוללה עליה נמצאות שדירות הרצוג. קיומה של הסוללה הזו מאפשר תוואי קרקעי שלא יפריע לבנייני הדירות שבעברו השני של הכביש. זו ההזדמנות הייחודית של H, שאולי איננה החלופה העדיפה עלי, אבל כאדם שמכיר רכבות סטנדרטיות באזורים עם גבעות, ואף רכב על מסילות לשעבר אינני רואה מדוע אתה חושב שבלתי אפשרי להשתמש במיקום הזה למסילה מבחינת השיפועים.

 

[Rubim88]

הקישורים מובילים לנקודות לא קשורות

הנה התוואים הקרקעיים בGOVMAP
לצערי לא הבנתי איך להעלות את המידע באשר לשיפועים, אבל הנה המיקומים:

פארק סויג (כנראה C&C, ונקודת ההשקה בין המנהרה העמוקה למנהרה הרדודה)

http://www.govmap.gov.il?c=zPoTQUvPz6GEg3clpQs+RQ==|d9RxUspCqlfJZZk2gauBYw==&z=8&b=2


עמק פרי-הר (קרקעי)

http://www.govmap.gov.il?c=Z4u8G8iMNg4SNnIR1yG/vA==|nLMbLrF/+NZDgY3B/+QlSg==&z=9&b=2


עמק הצבאים (קרקעי)

http://www.govmap.gov.il?c=/oKpNJdMMohryVX8JaWptA==|f8wwQLppxaYRLDi3/YewsA==&z=9&b=2


סיבוב הקטמונים (C&C, יתכן שהמבנה בבנייה קשור לבגין-דרום)

http://www.govmap.gov.il?c=grijFjnQ77hzauiL79zI9A==|PQJxZ+MwT/UAfbNGgaGBqw==&z=8&b=2


גוגל ארת' מראה את הגובה המדוייק של כל נקודה ונקודה שהסמן עובר עליה, ויוצר גרף שיפוע שניתן להציג. באתר GOVMAP הייצוג הטוב ביותר שמצאתי הוא מפת קווי גובה מאד כללית.

עמק הצבאים: מבט משדרות בגין

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...d=YaRQe8bPAclr7SUYKzsV-A&cbp=12,82.66,,1,0.75

עמק פרי-הר: מבט מהמכוורות לשעבר

https://maps.google.co.uk/maps?q=de...JAjra0xYueNrbvvzwmR70w&cbp=12,173.19,,0,-6.71

בשני העמקים התוואי המוצא הוא למרגלות הסוללה עליה נמצאות שדירות הרצוג. קיומה של הסוללה הזו מאפשר תוואי קרקעי שלא יפריע לבנייני הדירות שבעברו השני של הכביש. זו ההזדמנות הייחודית של H, שאולי איננה החלופה העדיפה עלי, אבל כאדם שמכיר רכבות סטנדרטיות באזורים עם גבעות, ואף רכב על מסילות לשעבר אינני רואה מדוע אתה חושב שבלתי אפשרי להשתמש במיקום הזה למסילה מבחינת השיפועים.

הקישורים מובילים לנקודות לא קשורות
איפשהו באזור קרית ארבע..

הגוגל מראה גובה בכל נקודה אבל זהו לא גובה מדויק, ולא מתכננים איתו פרוייקטים. את הגובה המדוייק מקבלים ממדידות ואותו יש בGOVMAP. את השיפועים מחשבים לבד מהבדלי הגובה והמרחק.
הסוללה עצמה יורדת עם הכביש בשיפוע גדול מדי, רק בחלק קטן(450 מטר בערך) מהשטח הפתוח בין הרצוג לבזק בצלאל הסוללה מקבילה לקו הגובה 710 ושם התוואי יכול להיות קרקעי, בין השטח הזה לעמק המצלבה ותחילת עמק צבאים יש שיפועים של 4-5 אחוז. אין שום טעם להקיף את גונן ולהשתלב בכל התשתיות שקיימות שם כשאפשר להמשיך את המנהרה מפארק סויג ישירות למסילה הקיימת תחת גונן.

 

[Ccyclist]

סימנתי קו, והקלקתי על "שתף"

הקישורים מובילים לנקודות לא קשורות
איפשהו באזור קרית ארבע..

הגוגל מראה גובה בכל נקודה אבל זהו לא גובה מדויק, ולא מתכננים איתו פרוייקטים. את הגובה המדוייק מקבלים ממדידות ואותו יש בGOVMAP. את השיפועים מחשבים לבד מהבדלי הגובה והמרחק.
הסוללה עצמה יורדת עם הכביש בשיפוע גדול מדי, רק בחלק קטן(450 מטר בערך) מהשטח הפתוח בין הרצוג לבזק בצלאל הסוללה מקבילה לקו הגובה 710 ושם התוואי יכול להיות קרקעי, בין השטח הזה לעמק המצלבה ותחילת עמק צבאים יש שיפועים של 4-5 אחוז. אין שום טעם להקיף את גונן ולהשתלב בכל התשתיות שקיימות שם כשאפשר להמשיך את המנהרה מפארק סויג ישירות למסילה הקיימת תחת גונן.

סימנתי קו, והקלקתי על "שתף"
אם GOVMAP לא מצליחה להעביר את זה - עניינה.

כמו כן - לא מצאתי מידע גובה מפורט יותר ממפת קווי הגובה או אופציה לנתח את המידע על הקו ששירטטתי. הכוונה היא בקו נחל-רחביה שנמצא ממתחת לסוללות, על פני השטח בעמקים (כמו באילוסטרציה עם הרכבת הדו-קומתית)

בכל מקרה - אני מעדיף חלופה במרכז העיר, הוויכוח על H נובע מכך שזו הטריטוריה הביתית שלי בירושלים וחבל שאין התערבות מצד המגיבים האחרים בעיר שיכריעו לצד זה או אחר. אינני חושב שהעמקים שונים בהרבה ממקומות אחרים ושיפועים שבהם ראיתי מסילות רכבת סטנדרטית, במיוחד במחלפי רכבת ותוואי עמקים. כמו כן - בגין דרום די סתם את הגולל על אותה "מסילה רשמית בבגין" שדובר בה מאז שהצטרפתי לפורום, ו"עיקול גבעת גונן".

 

[Rubim88]

לא צריך יותר מקווי גובה ומדידת מרחק

סימנתי קו, והקלקתי על "שתף"
אם GOVMAP לא מצליחה להעביר את זה - עניינה.

כמו כן - לא מצאתי מידע גובה מפורט יותר ממפת קווי הגובה או אופציה לנתח את המידע על הקו ששירטטתי. הכוונה היא בקו נחל-רחביה שנמצא ממתחת לסוללות, על פני השטח בעמקים (כמו באילוסטרציה עם הרכבת הדו-קומתית)

בכל מקרה - אני מעדיף חלופה במרכז העיר, הוויכוח על H נובע מכך שזו הטריטוריה הביתית שלי בירושלים וחבל שאין התערבות מצד המגיבים האחרים בעיר שיכריעו לצד זה או אחר. אינני חושב שהעמקים שונים בהרבה ממקומות אחרים ושיפועים שבהם ראיתי מסילות רכבת סטנדרטית, במיוחד במחלפי רכבת ותוואי עמקים. כמו כן - בגין דרום די סתם את הגולל על אותה "מסילה רשמית בבגין" שדובר בה מאז שהצטרפתי לפורום, ו"עיקול גבעת גונן".

לא צריך יותר מקווי גובה ומדידת מרחק
פשוט בודקים כמה הבדל גובה ביחס להבדל מרחק, נכון שאפשרי לבצע זאת בצורה אוטומטית בעזרת ממשק מתאים אבל לפעמים צריך להסתדר עם מה שיש.

מכיוון שהתוואי בבגין לא הגיוני עקב תחנת הטרמינל, ותוואי H כמעט כולו צריך לעבור במנהרות, אז בדיון לגבי החלופות השונות צריך לשים במרכז השיקולים את התועלת הגדולה ביותר לנוסעים ולמערכת התחבורה בראייה כוללת ולא להסתכל על עלויות כי העלויות יהיו דומות עקב הצורך התמידי במנהור.