במבט נשי...

התכוונתי למה שהיה פעם

כתגובה לקליאו שאמרה שפעם הגבר פרנס והאשה היתה בבית. היום למזלנו זה משתנה.
 
אצלי לדוגמא...

את שלושת הילדים שלי לא קילחתי בחצי השנה הראשונה לחייהם שששששש תרגעו....הם לא נשארו עם ג´יפה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בעלי קילח אותם....אני פחדתי אין כזה דבר אצלינו זה התפקיד שלך הכל שווה בשווה. במיוחד כשעבדתי...
 

sahr12

New member
חחחחחחחחחח...זה לא מפריע

לי...הוא חי איתך לא אני......חחחחחחחחחחח
 
חחחחחחחחח סער....יא קרצ...

חייב לזרוק עקיצה....חחחחחחחחחחחח האמת שהוא חי איתי בכייף נו טוב אין לו ברירה אני מחזיקה אותו קצר חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 
בין לבין

יש לה את המנוחה שלה. הרי לא כל היום מבשלים לא כל הים מנקים ומסדרים הילדים גם בבי"ס או משחקים בחוץ
 

ב ני

New member
../images/Emo88.gif

הגעתי הרגע למחשב , וראיתי ת´הודעה . אז מה היה לנו היום : - יום עבודה שהתחיל ב 6:30 .... וכשנגמר
הבייתה למשמרת השניה. לכייף עם השלושה. והכנו שיעורים ... ואכלנו ארוחת ערב .... והתקלחנו ........ ואשתי ? - עוד בעבודה . וכסיימתי הכל ובאתי לנוח ... גיליתי שאני סתם
, וממחר שביתה .............. ואת האשה לקרן אשלח.
 
קליאו...

אז זהו, שאני לא מקבלת את זה כהשלמה עם המציאות. אולי יום אחד תשמעו עליי, מי יודע, אם לא אשחק עד אז, אבל יש לי תכנית מגירה. ובקשר לקצת,גם דרך לתמרן בין לבין, אבל רוצים אותנו מושלמות לא?
 

מיכל31

New member
מיש- אני טוענת

שברגע שאת תגיעי להשלמה עצמית עם מה שאת מוכנה להקריב למען ההתפתחות האישית שלך הכל יהיה קל יותר עבורך...
 
בדיוק לזה התכוונתי

ישנם כ"כ הרבה סוגי פעילויות שאפשר לקיים בלי לפגוע בתא המשפחתי מכל הבחינות. השלמות עם מעשיי היא הכי חשובה לי.
 
אוקיי....

אני בהחלט שלמה עם עצמי, יש לי תמיכה מלאה בבית לגבי הקריירה שלי, אבל לא על כך אני מדברת. עצם הנושא שהעליתי הוא נגד הממסד שלנו ונגד האטימות החברתית. אני מבחינת הקריירה שלי ממצה אותה בכל דרך ובכל עת( לא שאין לי שאיפות גדולות יותר מהיום ), עניין שלא פוגם כלל במשפחה, אלא להיפך, בשל הדרישות הגבוהות שיש לי מעצמי ומהכפיפים לי, את אותם הסטנדרטים אני דורשת מעצמי בבית. ושוב, קל זה לא, אבל לכי תהיי אמא משולמת, בעלת קריירה לתפארת מדינת ישראל, אישה למופת וכו´.....
 
והשאלה החשובה

שתצטרכי לשאול את עצמך בסוף הדרה היא כמה ויתרת בשביל אלה שחשובים לך ולא למענך? כמה זמן בילית עם ילדיך ואיך הם יזכרו את אותך (ילדים זקוקים לאמם בכל גיל)? לפעמים כשדרכנו נחושה ואנו משיגים את המטרה במבט לאחור זה לא תמיד משתלם כי אומנם המטרה הושגה אך איפשהו הפסדנו דברים חשובים אחרים.
 
השאלה הזאת...

תמיד נשאלת. לכן אני מבצעת ביקורת אישית על כל תהליך שאני עושה, עדיין לא עליתי על פאקים שעשיתי בקשר לילדים, אולי כיוון שאני פרפקציוניסטית בכלתחום בחיים, מה שלא מקל עליי כלל בחיים.
 

giulietta

New member
לא עלית על פאקים?

צריך לשים אותך במוזיאון בתוך זכוכית משוריינת חחחחחחחחחחחחחחחח
 
עד עתה... ../images/Emo6.gif

לא שמעתי תלונות. לכי תדעי, אולי יום אחד אני אקבל את הכל בבום אחד גדול. חשבתי דווקא על טנק המרכבה.... ואם אני אהיה במוזיאון ? מי יקח את השרביט כאן בבית הזה?
 

עדילוש

New member
גם אני חושבת כך לפעמים.

ואפרופו עבודה מהבית....... אני כבר לא יודעת מה עדיף. לשבת שעות מול המחשב בכל רגע פנוי או בלילות זה גם קשה, את אמנם יותר בבית אבל יותר עצבנית ולחוצה. אולי עדיף לחזור בחמש שש אבל לדעת שזהו, סיימת את היום.....
 

giulietta

New member
מישלי

שמעתי את הטענה הזאת הבוקר (הענין באיברי הרבייה שלנו) ולא ממש התחברתי אליה. אולי יש לי התנסות שונה. אולי זה עוד מוקדם לדעת וככל שאתבגר אחוש את "חוסר הענין" של המערכת הרפואית כפי שאת אומרת. בענין הנושאים האחרים, את ודאי צודקת ואני חושבת שבסופו של דבר כל אישה עושה את הבחירה שלה שהיא לא בחירה סתמית אלא מספקת לה איזשהו צורך. אני דוקא, מגיל צעיר יחסית, מרגישה חמלה ודאגה רבה דוקא לגברים. בהיותם מפרנסים עיקריים, רוב הזמן, את יודעת אילו לחצים יש עליהם? איזו אחריות, דאגה ונטל שלא נגמר לעולם. מי כמוני יודעת כמה קשה העומס של גידול משפחה ודאגה לצרכים היומיומיים אבל זה לא זה מול זה במן משוואה. העול שיש לאבי המשפחה הוא כבד מאד ורוב הזמן הם, הגברים, זוכים להערות ציניות מצידינו ולחוסר הכרה בצורך שלהם בתמיכה, גם אם הם לא חושפים את הצורך הקיומי שלהם בזה, כי החברה לא מתירה להם לעשות זאת.
 
ג´ולי....

אין בדבריי כל כוונה לפגוע בתפקיד הגברי בבית. אין כל ספק ועוררין למידת אחריותם של הגברים בבית, הנה למשל האיש שלי, עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה ולו שלא יחסר דבר בבית. הרצון וההתעסקות הזאת לשלמות, ומניעת חוסרים וחסכים היא מנת חלקם של הגברים ( לא כולם כמובן), אף על פי שאני רואה את עצמי כחלק מאוד דומיננטי בבית גם כמפרנסת וגם כאם האחראית באופן ישיר על עיצוב אישיותם של ילדיי ( המקסימיםםםםם !! ).
 
ובעוד אנו מדסקסים את הנושא....

נשמע צילצול הטלפון : "אמא בואי כואבות לי האוזניים" אז אמא רצה לקחת את הילדה לרופא.... אין מנוחה ליגע, רק בריאות !!!
 
למעלה