בל קנטו - אן פאצ'ט

בל קנטו - אן פאצ'ט

ידיעות אחרונות - 364 עמוד. סיימתי לקרוא היום את הספר (בשעה טובה , לקח לי כשבוע או יותר) הייתי בקלות יכולה לקרוא לספר "קנטטה לאופרה ולחטיפה". אני אפילו לא יודעת האם נהנתי מהספר או לא. בלי ספק הוא קריא , וזורם ורץ. ולפי העטיפה האחורית הוא זכה בפרס אורנג' הבריטי ובפרס פן פוקנר האמריקאי. זהו סיפור על חטיפה (סיוט של כל אחד מאיתנו), בני ערובה ויחסים ביניהם. בעצם חיכיתי ליחסים כמו בזמנו ביו פטרישה הארסט ושוביה (בתו של איל העיתונאות האמריקאית , שנחטפה , והצטרפה לחוטפיה). אך כאן יש מין סיפור אגדה. אי שם , הארץ לא נודעת , בארץ נכשלת בדרום אמריקה , נערכת חגיגת יום הולדת לאיל כספים יפני מר הוסוקאווה. המטרה שהאיל יבוא ויקים מפעל על אדמת הארץ. מוזמנים כל מיני דיפלומטים ואנשי עסקים משדברים בבליל שפות. המקום - ביתו של סגן הנשיא. היפני בכלל לא מתכוון להקים שום מפעל , הוא שוכנע להגיע למסיבה כי הינו חובב אופרה , ו"המתנה" שלו היא זמרת אופרה "האלוהית" בשהוא מעריץ. ומי לא בא למסיבה? הנשיא. הנשיא נשאר בבית לראות את הפרק המכריע של טלנובלה שאליה הוא מכור. למסיבה פורצים 18 אנשי גרילה רובם ילדים ונוער בפיקודם של 3 גנרלים. מטרתם לקחת כבן ערובה את הנשיא ולהסתלק. אך אין נשיא. ומכאן מתחילה העלילה. אגדה יפה ובלתי מציאותית בין בני הערובה לבין הטרוריבטים , ובין בני הערובה לבין עצמם. עד הסוף הבלתי נמנע. בסיכום - אפשר לקרוא ולהנות. ועכשו ההתלבטות שלי - מה אקרא עכשו? (בחירה אכזרית בין הספרים)
 
למעלה