בלתי \ לא

[liorasar]

בלתי \ לא

יכול להיות שקיים איסור להשתמש על התחילית "בלתי" ומשתמשים במילה "לא" ? לא מתאים לא נאות וכולי במקום בלתי מתאים ובלתי נאות וכולי ? מפני שיש למילה "בלתי" מספר משמעויות אזי אין מבלבלים את הקורא הישראלי הפשוט ?

 

[נורית יהודאי]

לא יודעת על איסור

אבל לפי מה שלמדתי, כן, אין "בלתי" יש רק "לא": לא-ייאמן, לא-פתור, לא-ידוע.

 

[liorasar]

תודה. אם כן מתי אכן משתמשים ?

הרי לרב מילים יש הרבה ממנה. פשוט מלמדים היום בבתי הספר לא להשתמש בה ודאי ? אולי זו סתם פליטת פה של איזו מורה או איזה מורה שלא בדקו והיא התחילה לרדת בתורשה מדור לדור של למדנים, עורכים ומתרגמים ? יש כאן מישהו מהאקדמיה שיכול לתרום לעניין ? הרי כל התעודות של פעם היו מעוטרות ב"בלתי מספיקים" (כשעלה הצורך). אז מה קרה ? 1. בִּלְתִּי תחילית לא, תחילית המצטרפת לתואר במשמעות של שלילה. not, non 2 הסבר מלא למילה בִּלְתִּי מילת חיבור בלשון המקרא אלא רק; אלא אם כן. • "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" (במדבר יא ו). • "לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם" (בראשית מג ג). לבלתי ראה כערך נפרד. 3.בִּלְתּ מילת יחס (בִּלְתִּי) (במשפטי שלילה, בעיקר בביטוי 'אין בלתו') מלבדו, זולתו, חוץ ממנו.• זו הדרך ואין בלתה

 

[liorasar]

typo ודַי (לא ודאי)

 

[יפתח ב]

אבל זה בלתי מתקבל על הדעת! אמנם

יש ביטויים שנשמעים מוזר בלוויית "בלתי", כמו "בלתי-ייאמן" (לאזני), "בלתי-נאות", אולי בגלל נדירותם, אבל זה טיעון בלתי-מספק בעיני. האם הצירוף "בלתי-מספיק" הוא בלתי-קביל או בלתי-קיים? הלא על צמדי מילים כאלה נאמר במקורותינו "הילכו שנים יחדיו בלתי-אם נועדו?". ואם אבן-שושן אינו נחשב בלתי-כשיר לעדות, המובן הראשון של "בלתי" המופיע בו הוא: "לא, אי, אין".

 

[liorasar]

יפתח. הרי לפעמים מעוניין הכותב

שדבריו יישמעו אחרת. ונניח שמשורר, נניח המשורר רוני סומק, יכתוב מספר שורות כלהלן: בלתי אהובתי נעדר הנני כאד בשדה בבואה על ראי ... [סתאאם, המצאתי...] כאן זה בסדר ?

 

[ססילי]

לא מכירה את הכללים. אינטואיציות:

יש לדעתי הבדל בין לא לבין בילתי: 1. בלתי הופך את המושג הכולל אותו להיפוכו של המושג בלעדיו. לא כל שלילה היא כזו: 'לא גדול' הוא לא בדיוק ההפך מגדול, ולכן 'בלתי' לא יתאים כאן. 'בלתי שביר' הוא בהחלט ההפך משביר, ורק שני מצבים קיימים כאן. 2. בחלק מן המקרים השימוש בבלתי השתרש כחלק מניב: בלתי אפשרי, בלתי נשכח, בלתי חוקי, בלתי נסלח. 3. כשילוב של שני הראשונים, נדמה לי שלפעמים ה'בלתי' נועד להדגשה: 'בלתי חוקי' - כמו 'לא חוקי' עם קו מתחתיו.

 

[נורית יהודאי]

אני פשוט הפסקתי

באיזה שלב להשתמש ב"בלתי" ועברתי ל"לא". חוק פרטי.

 

[liorasar]

לנורית ולעידית ולשאר העורכים

אם הייתם עורכים מישהו שמשתמש הרבה ב"בלתי" הייתם מוחקים את כולם ודי ? ממש דיקטטורה לשונית. נורית יהודאי פתרה לעצמה את הבעייה באופן אלגנטי ואין היא היחידה (והיא לא היחידה). גם השימוש במילה זה זו זאת הפך לבעייתי וגם השימוש במילה הנני

 

[ע העורכת]

אין לי שום דבר נגד בלתי, ואיני משנה

אם אין סיבה טובה. את "הנני" ו"אנוכי" אני באמת לא סובלת, כי הן סתם מנפחות את הטקסט ומיותרות על פי רוב. אבל ל"בלתי" שמור מקום של כבוד לצד "לא" ו"אי".

 

[קרמיט524]

בלתי == בלי

לא - היא פשוט שלילת הפועל שהתפשטה קצת גם לאיזור שלילת התואר.

 

[יפתח ב]

הרשי לי לחלוק על קביעותיך

1. "בלתי" אינה שוות מובן ל"בלי". נסי להחליף את האחת בשנייה בכמה צירופים נפוצים: האם בלתי-מספיק הוא בלי-מספיק? האם בלתי-רגיל הוא בלי-רגיל? ולהיפך: האם קפה בלי חלב הוא קפה בלתי-חלב? האם פרש בלי ראש הוא פרש בלתי-ראש? 2. ובאשר ל"לא": היא בין היתר שלילה של פועל, אבל אם תעיפי מבט קצר בספר בראשית, שהעברית בו קדומה אפילו יחסית לספרים אחרים בתנ"ך, תראי ש"לא" משמשת כבר שם לכל הפחות לשלילת הנשוא במשפט שמני. למשל: "וגם-אמנה אחתי בת-אבי הוא אך לא בת-אמי ותהי-לי לאשׁה" (בראשית פרק כ' פס' 12). "ויאמר משׁה אל-יהוה בי אדני לא אישׁ דברים אנכי גם מתמול גם משׁלשׁם גם מאז דברך אל-עבדך כי כבד-פה וכבד לשׁון אנכי" (שמות פרק ד' פס' 10).

 

[ע העורכת]

מילון ההווה: בלתי = לא בצירוף ש"ת.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

צודק לחלוטין ולגופו של עניין

לשאלתה של הכותבת למעלה, האם כעורכים היינו מבטלים ומוחקים את כל הפעמים שהכותב/מחבר/סופר היה מזכיר את המלה "בלתי", תשובתי החד-משמעית היא "לא". עדיין, ל"בלתי" ול"לא", יש משמעויות שונות בעיניי. האקדמיה לא גיבשה דעה חד-משמעית בנושא ולא ביטלה את המלה "בלתי" בשפה העברית. "בלתי" היא מלה שמדגישה את תחושת ה"אי-אפשרות" שהמחבר מייחס לדבר שהוא מגדיר כבלתי-אפשרי. כלומר, זה כל כך לא אפשרי שזה בלתי אפשרי... או, זה כל כך לא מספיק, שזה בלתי מספיק. לכן, השימוש ב"בלתי" הוא כשהכותב רוצה להדגיש מאוד את השלילה בעניין, את הביטול הטוטאלי. ועדיין, ניתן לפזר את המלה "בלתי" ואת המלה "לא" לאורך הטקסט. בוודאי שיש הבדל בין "אורחים לא-רצויים" ואורחים בלתי-רצויים", בעיניי לפחות... ושוב, כל זה הוא דיון ברמה אמוציונלית, כי המלה "בלתי" לא נאסרה לשימוש או לא הומלצה כבלתי-כשירה לשימוש על ידי האקדמיה ללשון עברית.

 

[liorasar]

אתם מזה מתוקים. הנה בדיחהבאנגלית)

Looking to buy a frog? A man walks into a bar and asks the bartender, "If I show you a really good trick, will you give me a free drink?" The bartender considers it, then agrees. The man reaches into his pocket and pulls out a tiny rat. He reaches into his other pocket and pulls out a tiny piano. The rat stretches, cracks his knuckles, and proceeds to play the blues. After the man finished his drink, he asked the bartender, "If I show you an even better trick, will you give me free drinks for the rest of the evening?" The bartender agrees, thinking that no trick could possibly be better than the first. The man reaches into his pocket and pulls out a tiny rat. He reaches into his other pocket and pulls out a tiny piano. The rat stretches, cracks his knuckles, and proceeds to play the blues. The man reaches into another pocket and pulls out a small bullfrog, who begins to sing along with the rat's music. While the man is enjoying his beverages, a stranger confronts him and offers him $100,000.00 for the bullfrog. "Sorry," the man replies, "he's not for sale." The stranger increases the offer to $250,000.00 cash up front. "No," he insists, "he's not for sale." The stranger again increases the offer, this time to $500,000.00 cash. The man finally agrees, and turns the frog over to the stranger in exchange for the money. "Are you insane?" the bartender demanded. "That frog could have been worth millions to you, and you let him go for a mere $500,000!" "Don't worry about it." the man answered. "The frog was really nothing special. You see, the rat's a ventriloquist."​

 

[ורדהורדה]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

יפתח, ואם כבר אתה מציין מהמקורות

המלה "בלתי" במקרא, משמעותה: "אלא אם", או "אלא אם כן". קח לדוגמה את הפסוק:"היילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו". עמוס, פרק א' פסוק ח'. מעבר לזה, פעמים רבות מוזכר המשפט: "זו האמת המוחלטת ואין בִּלְתָּה." דהיינו, אין מלבדה.

 

[יפתח ב]

לא הקשבת בשיעור הקודם! בהודעתי

הראשונה בשרשור זה ציטטתי בעצמי את "הילכו שניים יחדיו". ואכן זו ההוראה במקרא (אני לא יודע אם אפילו שם אין בלתה, אני סומך כאן על מילתך).

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

../images/Emo13.gif

מצטערת.לא קראתי הכול. <וסימני קריאה מפחידים אותי...

כתבת קודם "לא הקשבת בשיעור הקודם!"... זה הזכיר לי את בתיה המורה בכיתה ג' בימים שהעדפתי לחלום במקום ללמוד...

)

 

[Boojie]

וסתם כאסוציאציה,

מה לגבי "בל"? המשמעות המקורית שלה, ככל הידוע לי, היא "פן", משמעות של איסור ("בל ייראה ובל יימצא"), אבל אפשר למצוא לפעמים את הצירוף "בל-ייאמן". זה צירוף תקני? או שמא בל יעלה דבר שכזה על דל שפתיי? אני, אגב, מתומכי המילה "בלתי". יש המון מקרים שבהם צירופים עם בלתי- ועם לא- פשוט לא נותנים את אותה תחושה, ולטעמי זה אחד מהמצבים האלה שקול המון כקול שדי.