תודה רבה, מרגישה אותו דבר...
גם לי כבר קשה לסמוך על עצמי.. מרגישה שאני כבר לא אותה אחת שהייתי פעם... מבחינת זה שאני כבר לא יכולה לסמוך על עצמי כמו פעם ולא בטוחה בפעולותיי לפעמים... כמה פעמים אני עושה משהו כמו לחתוך סלט, ואז עולה מחשבה מפחידה שקשורה לסכין ואז איזה קשה זה להמשיך כרגיל בידיעה שאת חותכת סלט ואולי עשית את המחשבה המפחידה שעלתה / תעשי אותה.
זה כל כך מעיק. הלוואי שלא היית קיים O.C.D!!!! והלוואי שהיה אפשר להעלים אותו לאלתר. זה מחלה כרונית וההתמודדות היא כמעט יום יומית... למה דווקא אנחנו??
גם לי כבר קשה לסמוך על עצמי.. מרגישה שאני כבר לא אותה אחת שהייתי פעם... מבחינת זה שאני כבר לא יכולה לסמוך על עצמי כמו פעם ולא בטוחה בפעולותיי לפעמים... כמה פעמים אני עושה משהו כמו לחתוך סלט, ואז עולה מחשבה מפחידה שקשורה לסכין ואז איזה קשה זה להמשיך כרגיל בידיעה שאת חותכת סלט ואולי עשית את המחשבה המפחידה שעלתה / תעשי אותה.
זה כל כך מעיק. הלוואי שלא היית קיים O.C.D!!!! והלוואי שהיה אפשר להעלים אותו לאלתר. זה מחלה כרונית וההתמודדות היא כמעט יום יומית... למה דווקא אנחנו??