בכל זאת שואל

[botke]

מצאתי , תודה כפרה!

 

[shermond]

למה שמשתתפי הפורום לא יחייכו?../images/Emo163.gif

(אין קשר בין האייקון לתוכן) חיים טובים אוכלים טוב (אה אוחן, סורבה לימון) חלקם עובדים, חלקם לומדים. כולם מדברים עיברית (ועוד שפה אחת לפחות) נשמע לי כמצב אידיאלי

לא??

 

[תומר מלונדון]

../images/Emo13.gif

 

[shermond]

ממי יפה לך מחייך ושותק ../images/Emo13.gif

 

[תומר מלונדון]

חן חן ../images/Emo141.gif ../images/Emo23.gif

 

[my last sony0]

.../images/Emo8.gif

 

[Segan]

../images/Emo13.gif

אין להם סיבה לא לחייך.. תגיד, אתה חושב שזה אלמנטרי לדעת עוד שפה מלבד אנגלית ועיברית? את שפת המקום.. ? אפשר להתאקלם במקום עם אנגלית? אני זוכר שחייתי פעם עם המשפחה במאסטריכט, וידענו רק אנגלית. אני חושב שזה היה לנו בסדר כי לא חיינו שם הרבה.

 

[d h t]

מצאתי לנכון לענות על השאלון.

- איך אתם ירדם מהארץ? החלטנו לעזוב, מצאנו עבודה (חברתי רק אחרי שהגענו), כשהגענו החלפנו עבודה, הרבה "במקרה" ואנחנו עדיין כאן. לא ירדנו, עשינו צעד חיובי לחיינו. - בעיקר מעניין אותי איך עברו לכם החודשים הראשונים בארץ הזרה[?], בהרבה סימני שאלה, התעצבנויות על פקידי הממשל האטומים, התרשמות מאורח החיים המקומי. ערב רב של רגשות, ברובן חיביות. - האם בדקתם את הקרקע לפני שעברתם לחו"ל? כן! אבל יש כאלה שלא! - קיבלתם עבודה לפני שהגעת לשם? כן, אבל מזמן איננו עוסקים בה. - עשיתם את זה לבד? (זה לא מפחיד?) לבד ביחד, אנחנו זוג. - היה קל\קשה\מפרך לעשות את המעבר? קשה, קל, מפרך, מרגיע. סך הכל אתם כולכם נשמעים די מאושרים מחייכם; בלי הרבה תלונות לארץ החדשה. אז אני מעוניין לדעת איך זה היה בהתחלה, לפני שחיממתם את המושב: כל מילה בסלע!!

 

[Segan]

../images/Emo13.gif

תודה על המענה. אני מתאר לעצמי שזה הרבה יותר טוב כשיש מישהו להשען עליו במעבר.. סליחה על ה"ירדנו", כמו שאמרתי - לא התכוונתי לומר שירדתם באיכות חיים.

 

[yosense]

אצלי אה ככה

עקרונית, איכפת לי מאד מכל מקום על פני הגלובוס,ובשבילי אין לבירוקראטיה חשיבות אמיתית. צריך להסתדר עם זה מתי שזה מופיע וזהו. לזוז ממקום למקום עם ראש פתוח והעזה, זה המינימום שצריך, השאר ילך עם הזמן ויוזמה שלך. הוזמנתי כמה פעמים לאירופה ועכשיו לארה"ב במסגרת המקצוע, וזה משתלב נהדר עם הסקרנות הנוראית שלי והאהבה של תרבויות חזקות מאד. עדיין לא הגעתי לתנועה מסביב לשנה ממקום למקום עם תחנות קבועות לתדלוק, אך יש לי תוכנית גמישה, ואני זורם איתה או בלעדיה.

 

[adimayer]

עיצה נוספת מתוך נסיון

כפי שכבר אמרו כאן, ראשית תמצא לך את המדינה בה היית רוצה לחיות, אח"כ רצוי ללמוד משהו. בגרמניה גם מאד מקובל לימוד מיקצוע (לא אוניברסיטה) במשל 3 וחצי שנים - ולך כבעל אזרחות זה יהיה חינם. לגבי שפה (וזו עצתי לך) - ללא ספק רצוי להגיע למדינה שבחרת עם יכולת לתקשר ברמה טובה בשפה המקומית, אולם מתוך נסיון, את השפה תלמד הכי מהר והכי טוב במדינה עצמה, ושלא לדבר על מחיר - הרבה יותר זול. לפני שהגעתי לגרמניה לקחתי קורס במכון גתה לשפות. כשהגעתי לגרמניה לא הצלחתי לומר אפילו משפט שלם אחד. לקחתי כמה קורסים לאחר שהגעתי לכאן, ולמעשה כבר לאחר הקורס הראשון הצלחתי לתקשר ברמה הבסיסית, כאשר מיום ליום הגרמנית שלי השתפרה באופן משמעותי. בדיעבד, הקורס שלקחתי במכון גתה היה בזבוז זמן ובזבוז כסף. בהצלחה

 

[האיש הקטן מהרחוב]

ועוד פרט קטן

לא ראיתי קודם מה הגיל שלך. אם תגיע לשם בכל זאת, תתכונן לשירות בצבא הגרמני. השירות חובה.

 

[י ש1]

צבא גרמני

אומנם השירות בצבא הגרמני הוא שירות חובה, 10 חודשים כיום, אבל ניתן להמירו בשירות אזרחי (משהו דומה ל"שירות לאומי") של 13 חודשים.

 

[tokit]

ניתן להוציא פטור

ככל הידוע לי יהודים לא חייבים לשרת בצבא גרמניה וגם לא חייבים לעשות שרות לאומי. אם באמת תתיישב בסוף פה, כדאי לך לברר טוב טוב את הנושא...

 

[ribber]

ספונטני משהו. |זהירות דביק|

לא תכננתי לעזוב את הארץ, זה פשוט קרה בלי כל תכנונים מיותרים. הכרתי את האיש שלי באינטרנט, החלטנו להיפגש, נפגשנו. החלטנו להנשא, נשאנו. התקשרתי להורים להגיד שאני לא חוזרת ומאז אני כאן, מאושרת

היה קשה לי, רק מהבחינה שבארץ הייתי עטופה בצמר גפן, מפונקת לגמרי. אני חושבת שמה שעשיתי היה הדבר הנכון ביותר לגבי. אני חושבת שחיים בארץ אחרת (אם אתה שולט בשפה), הם לא לגמרי שונים מלחיות בארץ, רק הרבה יותר שלווים. עם הגעגוע לומדים לחיות וכשזה ממש קשה פשוט קופצים לביקור מולדת, או שהמשפחה קופצת לבקר כאן, זה קרוב יותר מאשר לנסוע לסקוטלנד ברכב (7 שעות).

 

[blixgirl]

תלוי מי נוהג...../images/Emo8.gif

 

[gozala]

Segan מנסה לפתוח דיון../images/Emo45.gif../images/Emo168.gif

ונראה לי שדוחים אותו בקש. זה יכול להיות נושא מעניין מאוד. ספרו על הדברים הקטנים, על חיי היום יום, לאן הולכים, מה קונים, מה מוצאים וכו' וכו'. לעניות דעתי!