בוקר טוב סודית
איך לאמר לך סודית, אני מנסה - - - זה הוא שאמר זה הוא שנעלם זה הוא שבנה תדמית זה הוא שלקח את התדמית ונעלם את - נשארת את ! שמחי בחלקך, באני שלך, במה שיש בך ונותר בך לאורך כל הדרך. בחיים, דברים באים, חלקם נשארים, חלקם חולפים אבל כל אחד מהדברים הללו, משאיר בנו משהו כל מה שאנחנו צריכים ללמוד לעשות זה לדעת לבחור מה לקחת מכל דבר ודבר נראה שיש בפנייך שתי אפשרויות: האחת - לזכור את המילים שאמר ומה שהמילים הותירו בך השניה - לזכור את העובדה שהוא נעלם ומה שההעלמות הותירו בך עם כל ה-"כאב" והתמהון ותחושת הריקנות שנולדת כשמשהו נעלם פתאומית (בעיקר ללא כל הסבר) תמיד אפשר לזכור ש-"איפה שנסגרת דלת - נפתחת אחרת במקומה" ! אם תהיי "פנויה" - תוכלי לראות את הדלת החדשה שנפתחת לי יש תחושה שאת יודעת היטב לאפשר לדלת החדשה להפתח, שאת יודעת היטב לבחור מה להשאיר לך כמזכרת חיים מאותו X שנעלם. ובנושא אחר - כמה תיקונים לשיר הנפלא שהביאה זו שחונה לרגע (מתה על הניק) * בית שני - שורה שניה - חוף במקום חום * בית שני - שורה רביעית - המשחק נמשך במקום נגמר השיר במקור של "ניקולא פביובאני" בוקר טוב.