בכי

[no nick7]

בכי

‏`‏` רק בכי. דיכאון ובדידות. לא יכול להמשיך ככה. רק בוכה. אנשים רעים. אני נחות. לא אכפת לאנשים מבחוץ. מועקה בחזה. בדידות. לבד. רע לי כל כך. ללא מחזרים, זה דבר איום. מי ירצה אותי? לא אוהב תמראה שלי. גם במקומות שאמורים לתמוך מתייחסים לא יפה. באדישות, בחוסר אכפתיות וחוסר אמפתיה. די, מישו לדבר? עדיף גם הומו או לסבית צעיר\ה (מאותו מקום), מישו לדבר יש? מסר. לבד לי..

 

[רותם ע]

../images/Emo201.gif

 

[דיבבלעס1]

קודם כל מצאת את הפורום הזה

ואתה יכול לפרוק בו את רגשותיך ומחשובותיך, בטוח שזה במידה מסוימת יקל עליך... בטוח שככל שתשתף ותביע תרגיש שחרור ופחות לחוץ וקשה, גם הבדידות תעבור תרגיש שיש אנשים שקוראים, מגיבים ואיכפת להם לאט לאט תראה עצות שתוכל בכוחות שתשאב מהאנשים לעשות, כמובן שזה תהליך, אבל לאט לאט... בינתיים ממליץ לך להמשיך לשתף פה ושולח לך חיבוק

 

[no nick7]

תודה רבה

 

[no nick7]

תודה רבה!

 

[Lichy87]

מרגיש קצת יותר טוב אחרי הכתיבה?

 

[no nick7]

כן, תודה...

 

[no nick7]

חרדה מפיגמנציה וצלקות

הייתי אצל הרופאת עור, היא אומרת ללבוש ארוך (חם בחוץ) ולמרוח קרם גוף. לא בטוח שזה יעבור, והיא אמרה שיש מרפאות אסתטיות שמטפלות בזה. (שיהיה לי כסף?

) הפיגמנציה זה לא כתמי שמש, אלא מצמיד שעלה שקל שעשה לי סימנים שחורים קטנים. וברגל נהיה לי גם כתוצאה משעווה. וגם כתם כתוצאה משעווה. וצלקת בבטן משעווה. (מסתבר שאני לא יודע להוריד טוב. זה מסורבל כל השעווה - יכול לקחת לי שעתיים, וגם כואב...) אין לי כסף לקוסמטיקאית לשעווה, ב"ה רוצה כבר להתחיל טיפולי לייזר. אני צריך לברר אם אני יכול לעבור טיפולים כי אני חולה ובסיכון, מבחינה בריאותית. הכתמים , פיגמציה וצלקות מלחיצות אותי. כבר בגיל צעיר.. ו.. התיעצתי איתה על איך להיראות יותר צעיר וכד'. אני פשוט לא משקיע בעור הפנים. ובתזונה. אני ממש עצלן! אני משקיע, אבל הרבה פעמים אין לי כוח. שלא תבינו לא נכון - אני צעיר, אבל יש לי ג'וק שרוצה להיראות יותר צעיר, יותר נערי, יותר מושך. כן , זה קטע בקהילה עם המראה הצעיר. וזה גם מסיבה שלא מתאים לכתוב את זה פה באינטרנט..

תודה על התמיכה, אני מרגיש קצת יותר טוב. אבל כנראה ששוב זה יתקוף אותי יותר מאוחר היום.

 

[no nick7]

התכווציות שרירים

תמיד אמרתי לעצמי חבל שלא שיתפתי בפורום. מגיל 6 יש לי התכווציות שרירים כשאני רץ או אפילו הולך. זה כאבים איומיםם!!! עשיתי צילום ואמרו לי שהברכיים שלי בסדר. הציעו לי פיזותרפיה - חבל שלא לקחתי. אני מפחד לרוץ, הולך לאט. אני מרגיש שעומד להיות לי התכווצות ועוצר את זה. זה כאבים איומים . מאוד. פשוט להשתרע על הריצפה ולסבול. כשזה קורה, עולות לי מחשבות שאני צריך להיות אדם יותר טוב. כאילו זה מכה מאלוהים. אני לא בטוח אם זה נקרא התכווצות שרירים. גם אחרי מתיחות זה לא עוזר. אני חושש לתאר יותר, זה מפחיד אותי. גם שבירת עצמות חס וחלילה.

 

[snoopytush]

אתה לא נחות אתה חושב שאתה כזה כי אתה מודד

את עצמך לפי התגדובות של הסביבה. מבינה את זה גם לי יש את זה לפעמים. אני לא כל כך יודעת מה לכתוב לך אבל אני באמת מקווה שתצליח לשבור את המעגל. שתצליח לאהוב את עצמך או לפחות לקבל. לגבי מערכת יחסים אתה לא תאהב מה שאני אגיד אבל לדעתי כרגע עדיף לך בלי. לדעתי האישית בכל אופן כשלאדם יש הרבה מה לפתור עם עצמו ברמה גבוהה ( פחדים, כל מיני תסביכים ), עדיף לאדם קודם לעבוד על עצמו קצת לפני שיכנס למערכת יחסים מחייבת. אני אומרת את זה כמובן מניסיון אישי.... כי גם אני ניסיתי להכנס למערכות יחסים עד שהכפורים שלי אותתו לי שזה לא הזמן הנכון... תנסה להיות ולפפוך ליותר יציב ואז יהיה לך יותר מה לתת באופן יותר רצוף ועקבי וכך גם המערכות יחסים העתידיות שלך יהיו יותר פוריות. כי הרי מה שמפרה את המערכות יחסים זה האנשים עצמם.... מקווה שעזרתי או נתתי נקודות למחשבה ואם לא לא נורא אני יכולה לכתוב רק את מה שבלב שלי אחרי הכל

 

[snoopytush]

שהכפורים=שהכפתורים