בי"ס דתיים וRPG?

[tzimisce]

שלא תבינו אותי לא נכון ,

אני בעצמי דתיה ומשחקת משחקי תפקידים אולם בכלזאת רציתי להראות לכם מה עמדתה של ההלכה לגבי משחקי תפקידים (על אף שהיא כאמור לא חד משמעית ואמרתי שראיתי איסור על משחקים חיים אולם איני מוצאת אותו ) . ולדעתי בציבור הדתי , יותר מבציבור הכללי ישנה יותר סטיגמה לגבי משחקי תפקידים כי יש תחושב שמקורות הדמויות , מעשיהם ועולם מושגיהם שאובים מן הפגאניזם או הנצרות או מדברים שאסורים ע"פ היהדות המסורתית . זה לא אומר שאין שחקנים דתיים , כאמור אני בעצמי דתיה ואני מכירה עוד שחקנים כמוני . אם עד עכשיו לא הכנתם מלשון הכתוב , אני בחורה ולא בחור ואשמח אם תתיחסו אלי כך בתשובותיכם .

 

[הבלש חסר הבית]

ראיתי את התשובה ההלכתית.

דובר שם על כך שמשחק תפקידים עשוי להיות כלי מזיק אם מדמיינים בו עשיית כל מיני דברים שאינם יאים ליהודי, כמו אמירת שקר, עבודה זרה ושפיכות דמים. מצד שני, אני חושב שמישהו יצירתי מספיק יכול להוציא גם משחק תפקידים כשר - היי, אם שי צ'רקה עשה גרסת קומיקס להגדה של פסח... מצד שלישי, פלגים מסויימים (לא כולם, למרות שהם טוענים שהם "רוב העם" או לפחות מייצגים את רצונו) בציבור הדתי לא בדיוק בוחלים בפנטזיות גרועות למדי, עליהן כולנו צריכים לשלם בדם (כן, אני מדבר על לאר"פ סבסטיה והמשכיו).

 

[IceL]

ר

הכתבה "הכוהן היהודי" של מאיר ברקי, שחקן תפקידים דתי בפני עצמו.

 

[tzimisce]

כתבה מאוד מעניינת

רעיון מאוד יפה , דמיוני מאוד אם כי זה טיבו של מו"ד . אני נוטה להבדיל בין "קודש וחול" ולהפריד בין העולם המושגים הדתי שלי לבין משחקי התפקידים ולא לשעות סלט בין השניים . לגבי הלחשים הם נראים קצת תלושים ממהות הכוהן (לרב או נביא הם יותר יכולים להתאים ) וישנם כמה טעויות הסטוריות . איני רואה כיצד הוא יכול לראות את לוי (בנו של יעקב כ"רב" אמנם הוא אכן עשה מעשה נזעם והרג את תושבי שכם בבראשית ל"ד אולם אין הצדקה שיקרא רב , ואם כך הוא היה צריך לכלול גם את שמעון שהיה שותפו במעשה הנקם של הריגת תושבי שכם ) . עוד , אליהו כשמו כן הוא , הוא נביא ואני משמש תפקיד של רב כלל וכלל . דוד המלך היה המלך השני בישראל , ראשון שושלת בית דויד והוא משבט בנימין . הוא אינו הופך לכהן בסוף ימיו , כמו שכותב המאמר ציין , אי אפשר להפוך לכהן , רק נולדים לתוך הכהונה . חוץ מזה המאמר מאוד מעניין .

 

[JuffoWup]

לא היה פעם כתבה על ה"אברך"

במכשף האחרון כמדומני

 

[הבלש חסר הבית]

הייתה

אבל היא הייתה פארודית מידי. עם כוחות כמו "זימון גפילטע פיש", ופרטים כמו "נטיית המאמינים: מי שבא ברוך הבא, כל ישראל חברים", או "גזעים מותרים: נו באמת, ראיתם פעם גמד יהודי?". האיורים היו ממש מעולים - כמו למשל חרדי עטור טלית ותפילין מזמן חותמת ענקית של "לא כשר" ועומד להנחית אותה משמיים על קוסם השקוע בזלילת חזיר צלוי...

 

[maore]

זה מה שהתכוונתי - איך רואים את זה..

גם אם אין אף רב שאוסר, או כולם מתירים, אבל יש על זה סטיגמה שלילית... אז רב בתיה"ס לא ירצו לשלב זאת כחוג או תל"ן, וכנ"ל לגבי רב ההורים לא יתלהבו (אם לא יאסרו) שילדם ילך לחוגי מבוכים ודרקונים ודומיהם...

 

[הבלש חסר הבית]

פתרון אפשרי

אז אל תציג את זה כחוג מו"ד - תבסס את זה על גיבורים כשרים משלנו ועלילותיהם. מי צריך את קונאן הברברי והדרקונים כשיש לנו את בניהו בן-יהוידע ואת הבר-יוכני? יש לי כמה קרובים חרדים די "כבדים" (עד כדי כך שלא נכחו בחתונה שלי כי ישבו שם במעורב והאוכל היה רק בהכשר הרבנות), ובזמנו הם הביאו לאחי לבר-מצווה (זה היה ממש מזמן - השרץ הקטן כבר בצבא) ספר ילדים חרדי על דויד המלך וגיבוריו - יואב בן-צרויה עושה שם כל מיני תעלולים שלא יביישו לוחם מו"ד בדרגה גבוהה, כמו למשל לשגר את עצמו מקטפולטה לתוך עיר מבוצרת, ואז להתרוצץ שם שלושה ימים ולהרוג את כולם עד שדם זורם מתחת לשערי העיר. אז אם ילדים חרדיים קוראים ספרים כאלה, אין שום סיבה שהורים של ילדים דתיים לא ירשו להם להשתתף במשחקים שכאלו.

 

[L e s t a t]

../images/Emo5.gif And they call ME "Bloodthirsty"

 

[הבלש חסר הבית]

שמע

מדובר בציבור אלים מאוד - כמעט כגודל מידת הבכיינות שלו.

 

[l o r e]

לפני שנים כתבתי הרפתקת מו"ד דתית

גיבורינו הם 12 המרגלים, שיצאו לתור את הארץ, ורחב היא באמת מוכרת מכולת.

 

[הבלש חסר הבית]

משהו כזה

יציאת מצרים* יכולה לספק בסיס להמון קווסטים - הרי יש לך שם איזה 600 אלף איש, וסביר להניח שהם עשו עוד דברים חוץ מלרקוד סביב עגל הזהב ולאכול מן. * יציאת מצרים לא התקימה מעולם, אבל עצם זה שמדברים עליה בכל ליל סדר בכל בית יהודי משמעותי בהרבה מאשר איזה טיול בסיני עם מופע אור-קולי בסוף. לפעמים, מיתוסים יותר חזקים מעובדות.

 

[l o r e]

התנ"ך הרי מתאר עולם מו"די קלאסי

"והענקים היו בארץ", "עוג מלך הבשן" ושאר מפלצות. לאחרונה האמת קראתי (שוב) את "אלוהים יודע", ומסעות דוד הן באמת כר פורה לסדרה של קווסטים נהדרים (ראה ערך קלע +5, נגד ענקים). הבעיה העיקרית בתנ"ך, שבאופן יחסי יש מעט גיבורי סולו, כשמשון למשל. בד"כ הם מצוידים בצבא, שעושה בשבילם את העבודה, והם מתעסקים בעיקר באינטריגות פוליטיות (דבר שיכול להיות מעניין בפני עצמו), ובהסתכסכות עם הנביאים השונים. לדעתי אין הרבה בעיה לשלב משחקי תפקידים בביה"ס דתיים. כל מה שצריך הוא להתאים את התכנים לילדים. הגישה הבסיסית לדעתי היא לאפשר לדמויות להאמין רק באל אחד, להתבסס על סיפורים תנ"כיים, ושהאויבים יהיו ברובם אויבי ישראל קלאסיים. זה יכול להיות משחק האק אנד סלאש נגד העמלקים או משחק פוליטי שמטרתו היא לעזור למלך ישראל/יהודה לייצב את שלטונו.

 

[L e s t a t]

למה לא לנסות משחק מנקודת מבט

כנענית או פלישתית?

 

[l o r e]

אין עם זה שום בעיה

אבל אני לא יודע עד כמה ילדים דתיים או ביה"ס דתיים יסתדרו עם משחק מנקודת המבט של עובדי אלילים. באופן עקרוני הפלישתים היו העם המתקדם ביותר באזור באותה תקופה מבחינת טכנולוגיה (נשקים וכרכרות), והעברים היו הברברים. בכלל מתאים לי לשחק איזה קמפיין היסטורי כבר שנים, אבל הקבוצה הרגילה שלי לא יכולה בלי פנטזיה ג'נרית, ועוד לא מצאתי קבוצה שרוצה להריץ קמפיין היסטורי למהדרין.

 

[הבלש חסר הבית]

קמפיין היסטורי

תמיד העדפתי משחק היסטורי או עלק-היסטורי על פני פנטזייה גנרית.

 

[maore]

../images/Emo41.gifלא מעבירה חוג מו"ד...

אבל חושבת להעביר פעילות שמבוססת על משהו דומה (אפשר לעבור ממנה למו"ד), אבל יש בה רכיב יותר "חינוכי" במובן של tapping מיומנויות נדרשות בבי"ס. המסגרת המקורית היא של עולם פנטזיה, חשבתי לעשות שם קצת שינויים של דברים שפחות נראים לי, ואז תהיתי אם כבר לשנות או ליצור עולם חדש, אם להתאים משהו שיתאים גם לבי"ס דתיים... תודה, בכל מקרה.

 

[פנג לו צי אן]

כמה רעיונות "להכשיר" משחקי תפקידים

אם כל הבעיה היא שבהרבה מאוד עולמות של פנטזיה יש הרבה יסודות פאגאניים, אז אפשר: 1. להמציא עולם פנזטיה שבו הדתות הן מונותאיסטיות. ובאמת שזה קצת מוזר שבכל עולמות הפנטזיה הדתות הן תמיד פולחן של אלילים יווניים, מצרים, נורדים וכו'. הרי בסופו של דבר עולמות פנטזיה בנויות סביב המודל של אירופה הימי-ביניימית, ואז הדתות היחידות היו הנצרות, היהדות והאיסלם (בספרד). 2. לשחק באירופה הימי-ביניימית, אבל לשחק הרפתקנים יהודיים. לא מזמן דיברנו על כך בפורום, והעלתי את הרעיון לשחק יהודים שחיו בספרד המוסלמית. מבחינה היסטורית ליהודים היה אז מעמד גבוהה מאוד, הייתה להם את הרשות לשאת נשק, היו יהודים ששירתו בצבא ואף היו גנרלים, היו פייטנים יהודים, חצרנים, מדענים ועוד. כך שסביבה זו בהחלט יכולה להיות רקע טוב למשחק תפקידים. 3. לשחק בעולם של היסטוריה אלטרנטיבית. כלומר בעולם שבו ההיסטוריה הייתה בדיוק כמו בעולם שלנו, אך בנקודה מסויימת היה שינוי מהותי מאוד ששינה את זרימת ההיסטוריה. בנידון שלנו אפשר לשחק בעולם כזה שבו היהודים לא גלו בימי בית שני מארץ ישראל (או שהם לא מרדו בכלל ברומאים, או שבדרך פלאית הם הצליחו לנצח ולהבריח את הרומאים). היהודים המשיכו לחיות בארץ גם בימי הביניים, ובתקופה זו ממלכת יהודה היא ממלכה קטנה אך חזקה, עם בית מקדש, כהנים, אבירים ומה לא. 4. מי שבכל זאת לא מסתדר עם עולמות פנזטיה יכול לשחק בעולמות אחרים. לדוגמא יש משחקי תפקידים של בילוש (כמו למשל TOP SECRET), שבהם בהחלט אפשר לשחק סוכנים חשאים ישראלים, מבלי שהדבר יראה מוזר או מגוכח. בקיצור, אם מתאמצים אפשר לפתור את הבעיה, ואני בהחלט חושב שאין שום סיבה לתת ל"עבוידה זוּרֶע" מונופול על תחום משחקי התפקידים.

 

[הבלש חסר הבית]

מלחמות היהודים 2

קראתי פעם ספר בשם הזה, שנכתב בידי אחד רפי רופין (הבן של ההוא שעל שמו קוראים לכפר רופין בשמו) - די קשה להוציא אותו כי הוא יצא בהוצאת ירון גולן הפקששנית, אבל שווה להתאמץ - מתוארת שם היסטוריה אלטרנטיבית, בה יהודה ניצחה את רומא באמצעות נשק סודי (אש יוונית) ובסיוע בעלי ברית אליליים מקפריסין וסרמטיה, אך קרסה בעקבות בעיות פנימיות עם הדתיים השמרנים, ולאחר מכן יוספוס פלביוס שיכתב את ההיסטוריה והציג את רומא כמנצחת...

 

[פנג לו צי אן]

רגע, הוא דיבר על פנטזיה או שהוא

ניסה לטעון שזו ההיסטוריה ה"אמיתית" ? אם הוא ניסה לומר שזה מה שבאמת קרה הרי שלא ניתן לקבל את דבריו ברצינות (מדוע למשל חז"ל שלא הכירו את יוספוס לא גילו את האמת ?) אבל בכל אופן, בתור רקע לקמפיין זה בהחלט יכול להיות היסטוריה אלטרנטיבית מעניינת, אסור לשכוח שעם ישראל כבר ניצח פעם את היוונים (הסלווקים ליתר דיוק), למרות הכוח הצבאי העצום שלהם, כך שזה לא היה לגמרי בלתי אפשרי שגם ננצח את הרומאים, או שלפחות נגרום להם מספיק צרות כדי שהם יעדיפו לעזוב אותנו ולהשקיע את הכוחות שלהם בחזיתות אחרות.