יעקוב הזגג
New member
בית ספר = כיף ?
האם זה יכול לקרות? היום (יום מונומנטלי, חילקו ציונים של הבגרויות האמיתיות הראשונות שלנו, יש לי 97 במדעי המחשב, מאכזב קלות אבל נחייה, ו74 בהיסטוריה, שלום לך בגרות חורף) שמתי לב שבית ספר זה לא תמיד כזה נוראי. בסיום השעה השישית (שטכנית היא שביעית כי היה לנו היום שעת אפס) שמתי לב שאני לא עייף (למרות שהלכתי לישון באחת וקמתי לשעת אפס), אני לא רעב (למרות שאני אף פעם לא מביא אוכל לבית ספר) ובכלל אני מרגיש כאילו רק נגמרה השעה השניה. אני חושב שאני מתחיל למערכת העמוסה (45 שעות שבועיות, משרה מלאה
, אבל מה, כשאני חוזר הביתה פתאום אני מסתכל על השעון ורואה אותו מצביע על ארבע בצהריים, ואני עוד לא אכלתי ארוחת צהריים או התחלתי להרגע מהיום... מתסכל. ובחזרה לנושא ההודעה המקורי, האם אתם משוכנים שבאמת יהיה לכם כל כך יותר טוב בלי בית ספר? חופש מוחלט? כן, יש בחופש כיף אינסופי, אפשר לעשות המון דברים כמו שחלק אוהבים, או לעשות כמעט כלום כמו שאחרים אוהבים (אני! אני!). אבל... יש משהו בבית ספר, מעין אווירה, לא, אני לא מקובל (עם דגש ב"קו") או מגניב (עם מ ארוך), אבל בית ספר, זה לא כל כך נוראי.
האם זה יכול לקרות? היום (יום מונומנטלי, חילקו ציונים של הבגרויות האמיתיות הראשונות שלנו, יש לי 97 במדעי המחשב, מאכזב קלות אבל נחייה, ו74 בהיסטוריה, שלום לך בגרות חורף) שמתי לב שבית ספר זה לא תמיד כזה נוראי. בסיום השעה השישית (שטכנית היא שביעית כי היה לנו היום שעת אפס) שמתי לב שאני לא עייף (למרות שהלכתי לישון באחת וקמתי לשעת אפס), אני לא רעב (למרות שאני אף פעם לא מביא אוכל לבית ספר) ובכלל אני מרגיש כאילו רק נגמרה השעה השניה. אני חושב שאני מתחיל למערכת העמוסה (45 שעות שבועיות, משרה מלאה