בית יתומים או...?

[China8]

בית יתומים או...?

לאחרונה השתתפתי בשרשור מאד מעניין באחת מקבוצות האימוץ הווירטואליות בחו״ל לגבי המילה בית יתומים (באנגלית orphanage).
השרשור התחיל בשאלה: האם כשאתם מספרים לילדיכם את סיפור האימוץ אתם משתמשים במילה בית יתומים או מילה אחרת?
אני חייבת להתוודות שעבורי המילה בית יתומים היא קשה מדי, כאשר אני מדברת עם ביתי, ואני לא משתמשת בה בסיפור האימוץ. אני כן משתמשת בה כשאני מדברת עם אחרים על האימוץ.
השרשור ההוא העלה תוצאות מאד מעניינות. מתוך כארבעים עונים, התשובות היו חצויות. היו כאלה שנרתעו מהמילה הזו והיו כאלה שהשתמשו בה בכוונה כי ״זה מה שזה״, רוצים שהילד ישמע את המילה הזו בפעם הראשונה מהם ולא מאחרים ומדברים על דברים כפי שהם בלי ליפות אותם.
בפורום שלנו אנחנו הרבה פעמים משתמשים במילה ״בית ילדים״ שהיא מילה נקיה, בעלת משמעות די חיובית. לאלה בינינו שמשתמשים בה, האם אתם חושבים על היום בו הילדים ייתקלו במילה בית יתומים בחוץ נזרקת לעברם?
מה דעתכם לגבי הסוגיה של ייפוי המציאות תוך שימוש במילים שהופכים אותה כביכול לקלה יותר?
אשמח אם תשתפו מנסיונכם והחוויה האישית שלכם.

 

[Daria34]

צריך להגיד בית ילדים,רוב הילדים אינם יתומים

הם שם לרוב כהורים הביולוגים לא יכולים לגדל אותם,לא כי מתו.
בית יתומים זה מושג מיושן ולא מתאים להיום כי שוב זה לא הסיבה שרוב הילדים שם.

 

[KallaGLP]

אני משתמשת בבית ילדים.

ראשית, כי זה המונח הרשמי שבו מכנים את המוסדות הללו ושנית כי ברוב המקרים, או לפחות במקרה של בתי, זה גם המונח המדויק יותר. יתום זה ילד שהיו לו הורים והם נפטרו. לא מסרו, לא נטשו, אלא נפטרו. זה לא היה בשליטתם. מבחינתי הורים כאלה אינם מאבדים את התואר הורים כי הם בעצמם לא ויתרו עליו ועל הילד. לדעתי זה הבדל עקרוני וחשוב מאוד. בתי אינה ולא הייתה מעולם ילדה יתומה, היא הייתה ילדה שאמה הביולוגית, הצעירה והבריאה (ברוך השם) ויתרה עליה. אני מאוד מקווה שהיא עדיין בריאה (וגם צעירה למדי) וממשיכה לחיות. אבל, בניגוד להורה מתפקד שנפטר, היא מעולם לא תפקדה כאמא לבתי וויתרה מרצונה וביוזמתה על התואר הזה.

 

[China8]

מעתיקה את אחת התגובות

אכן, העובדה ידועה לכולנו שילדינו ברובם אינם יתומים, במובן שאי שם *חיים*!הוריהם הביולוגיים.
אני מוצאת לנכון לצטט את אחת התגובות בשרשור שהשתתפתי בו, כפי שהופיע בשרשור המקורי. מתוך כארבעים תגובות כחצי היו ברוח זו:
We use "orphanage" "orphan" and "abandoned". That's what happened, no reason to sugar coat it. The conversation doesn't come up but every so rarely (holidays or when we see pregnant women, or moms holding infants), but he sees and hears these words in places like kids movies, books, school (every other Disney movie has an abandonment theme) and from other people, so I would rather it not come across like we are hiding something when we talk about it and then he hears these terms elsewhere.
בתרגום מהיר הכותבת אומרת שהם משתמשים במילים בית יתומים, יתום ונטישה. זה מה שקרה ואין צורך לייפות את זה. הילד שומע את המילים הללו בסרטי ילדים, ספרים (כל סרט דיסני שני עוסק בנטישה) ומאנשים אחרים, אז אני מעדיפה שזה לא יבוא בעקיפין כאילו שאנו מסתירים משהו ואז הוא ישמע זאת ממישהו אחר.
זו דעתה.
באופן אישי אני מתנדנדת. אמנם מסכימה עם העובדה שילדינו רובם אינם יתומים ובכל זאת הטיעון שהיא מעלה פה הוא גם מאד לגיטימי בעיניי. אני מאמינה שאם בעתיד ילדתי תיתקל בביטוי גנאי זה לא יהיה ״גדלת בבית ילדים״ אלא דווקא בקונוטציית היתום/ה.

 

[KallaGLP]

אבל כפי שיסמין ציינה

בנאגלית בית יתומים הוא המונח הרשמי, בעוד בעברית ובחלק משפות אחרות המונח הוא בית ילדים. ושוב - לי מאוד חשוב להדגיש את ההבדל בין ילד יתום לבין ילד שנמסר לאימוץ. חשוב לי שלא יהיה בלבול בין המונחים האלה, כי עם כל הכבוד אין דינו של הורה שמת לאחר שטיפל במסירות בילדו לבין הורה שנטש או מסר את ילדו. אני לא מוכנה שאפילו לרגע יווצר הרושם שזה היינו הך.

 

[יסמין@]

אם מדובר בישראל ובעברית

היא פשוט תוכל לתקן ולומר שלא קוראים לזה בית יתומים אלא בית ילדים. פשוט להעביר את המסר שמי שמשתמש במונח "בית יתומים" טועה ולא מבין.

 

[יסמין@]

לגבי ההודעה מהפורום ההוא

אני כמובן לא יודעת מה הנסיבות ומה קרה שם. ייתכן מאוד שמדובר במקרה שגם אני הייתי מגדירה כ"נטישה". אבל כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת (בהמשך השרשור) - לא יכולה לחשוב על סיטואציה שבה הייתי אומרת לאדם בכל גיל ובוודאי לא ילד ובוודאי לא לילד שלי: נטשו אותך. לשם מה זה טוב? אפשר לתאר את הנושא בדרך אחרת, בלי להשתמש במילה השיפוטית והביקורטית הזו. בייחוד כמובן אם מדובר במה שאני לא הייתי קוראת לו בכלל "נטישה".

 

[יסמין@]

צריך להיות כמובן: ביקורתית

 

[יסמין@]

כמה נקודות

בארצות דוברות אנגלית אכן משתמשים במונח orphanage ועד כמה שידוע לי גם בשפות לועזיות אחרות, כלומר גם ברוסית וכו' מדברים על בית יתומים. ולכן צודקים ההורים האמריקאים שכתבו שזו המילה שבה משתמשים ולכן עדיף שגם הם ישתמשו בה כדי שהילדים לא ישמעו אותה בפעם הראשונה מאנשים אחרים.

לא כך המצב בישראל ובעברית. המונח הרשמי והנפוץ הוא: בית ילדים. וברוב רובם של המקרים ששמעתי או שקראתי - השתמשו במילה הזו ולא ב"בית יתומים". ולכן בארץ הילדים לרוב לא ייתקלו במילה זו. ואם ייתקלו - אפשר לתקן ולומר: אומרים בית ילדים.

ולכן בארץ ובעברית זה לא נקרא לייפות את המציאות כשמתמשים במונח המקובל "בית ילדים". אם הייתי כותבת בפורום באנגלית - הייתי משתמשת במונח המקובל שם לצורך התקשורת (פשוט כדי שיבינו אותי).

נוסף לכך, מסכימה לכל הנקודות שהעלתה קאלה: לא מדובר בייפוי המציאות אלא בשימוש במונח מדויק.: כאשר מדובר ביתומים/ות ובבית יתומים, הכוונה לילדים/ות שהיו להם הורים שמתו בגיל כזה או אחר. הם תפקדו כהורים במהלך חייהם ולא מסרו את הילדים לאימוץ או לבית יתומים.
כאשר מדובר בבית ילדים - מדובר בילדים/ות שלרוב רובם לא היה אפילו דקה אחת אף הורה... והביולוגים שלהם לא מתו.

 

[copamb]

מסכימה עם שימוש במונח בית ילדים..

ואגב, באנגלית ראיתי שגם משתמשים במונח baby home או baby house

 

[KallaGLP]

מסכימה איתך יסמין,

אבל כדוברת רוסית - גם ברוסיה משתמשים במונח בית ילדים (או ליתר דיוק - בית הילד) ולא בית יתומים.

 

[יסמין@]

תודה על התיקון. התכוונתי לכתוב

שאני יודעת שברומניה וברומנית כותבים מילה שמשמעה בית יתומים. ולכן הנחתי שגם במקומות אחרים באירופה. תודה על התיקון

 

[China8]

יסמין יקרה

קודם כל רוצה לומר לך שאני מאד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת, תמיד בהמון רגישות וחוכמה

מסכימה איתך לגבי הטרמינולוגיה באנגלית שבה השימוש במילה בית יתומים יותר נרחב ולכן בכוונה בחרתי לצטט את התגובה המסוימת הזו שהבאתי מתוך השרשור על מנת להרחיב את הדיון גם למילים אחרות כמו נטישה ובכלל עם ״ריכוך״ או בלי?
אני רוצה גם להוסיף שאפילו שהשימוש במילה בית יתומים באמת הרבה יותר נפוץ באנגלית היו די הרבה שאמרו שאינם משתמשים בו אלא במילים ״בית ילדים״ ו ״מוסד רווחה״ welfare home (אולי יש מילה מתאימה יותר בעברית?)
למשל כשאני מדברת עם אבא שלי על המקום ממנו באה ביתי אני אומרת בית יתומים. אבא שלי גדל בקיבוץ ובית ילדים עבורו זה מקום אחר לגמרי. מקום די נורא, אבל אחר

 

[יסמין@]

קודם כל תודה

ולגבי בית הילדים בקיבוץ. בהודעה הקודמת התחלתי לכתוב ומחקתי משום שלא רציתי לסטות מהנושא. אבל משום שהזכרת: בתי הילדים היו המקומות שבהם היו שמים את התינוקות ממש כמה ימים לאחר הלידה, כשהאימהות היו חוזרות מבית החולים. והתינוקות היו גרים שם, ואחר הילדים/ות ואחר הנערים/ות. קראו לזה "לינה משותפת" ויש אידיאולוגיה שלמה מאחורי זה. התינוקות והילדים/ות היו רואים את ההורים/האימהות רק כשעה ביום.... יש סיפורים נוראים על תינוקות וילדים/ות שבכו לילות שלמים והייתה שם שומרת שלא ניגשה או בכלל לא הייתה וכו' וכו'. יש אנשים שהייתה להם טראומה מאוד רצינית מכל העניין. אז זה לא ממש ממש קונספט כל כך רחוק מבית ילדים במשמעות שמשתמשים בה כאן... הורים של שעה ביום אמנם יותר טובים מכלום, אבל...


ולגבי הנושא היותר רחב שהעלאת: איך להציג את המציאות. באיזה מילים להשתמש וכו'. ושאלת ישירות על המילה "נטישה". כתבתי על כך רבות בעבר אבל אני עסוקה ולא יכולה לחפש במנוע החיפוש. ולכן אסתפק בכך שאומר בקיצור: בעיניי, לדעתי האישית, לא כל מסירה לאימוץ משמעה באופן אוטומטי נטישה. אני באופן אישי חושבת שהמילה הזו מתאימה רק למקרים נוראים כמו נטישת תינוק/ת במקום כלשהו ללא אכפתיות מה יקרה לו/ה, ללא השגחה כלשהי, ללא ניסיון לשמור על החיים ועל הבריאות של התינוק/ת...
יש כמובן סקאלה שלמה של אפשרויות מהשחורות ביותר לאפורות יותר. למשל, ברור שכל מצב שבו דואגים לחיים, לביטחון ולבריאות של התינוק/ת עדיפה לאין מונים. למשל, כאשר אישה באה לבית חולים ונעלמת ומשאירה את התינוק/ת - הרי יש שם רופאים ואחיות וטיפול ומיטה ואוכל וחיתולים וכל מה שצריך כדי להישאר בחיים ולשמור על הבריאות. אז זה בוודאי עדיף על פני נטישה במקום שבו אין את כל זה.

ברוך ה' שלא כל המקרים כאלה ומקווה שרק מעטים מהם הם כאלה. כאשר מדובר במסירה מסודרת לאימוץ - מילה זו לא מתאימה לדעתי. כמובן שגם כאן יש סקאלה גדולה של צורות מסירה לאימוץ. לדוגמה, כאשר אישה יודעת שהיא לא תוכל לטפל בתינוק/ת ומודיעה על כך מראש או כשהיא מגיעה לבית החולים ומדברת עם עובדת סוציאלית או עם מי שמטפל/ת בנושאים הללו - ואחר כך גם חותמת אצל נוטריון על מסמך חוקי שמאפשר למסור את התינוק/ת לאימוץ - כל הפעולות הללו לא נראות לי פעולות של נטישה ואני לא קוראת להן כך. אלא משתמשת במונח שנראה לי יותר מדויק: מסירה לאימוץ.

כלומר, יש מקרים שבהחלט אכנה אותם "נטישה" ויש מקרים שלא. וחשוב להבחין: אני מתייחסת לשיחה עם מבוגרים/ות או לכתיבה בפורום וכו'. אם הייתי מכירה ילד/ה שננטש/ה במקום כלשהו - לא הייתי מנסה ליפות את זה. אבל גם לא הייתי מדברת במפורש על נטישה. בעצם גם לא לאדם בוגר. כלומר, אני לא יכולה לחשוב על סיטואציה שבה אומר לאדם בכל גיל: ננטשת... נטשו אותך, זרקו אותך, לא רצו אותך וכו'.

אני מאוד רגישה למילים ולסמנטיקה ומאמינה שהמילים בונות לנו במידה רבה את תפיסת המציאות. ולכן חושבת שיש להשתמש במילים מדויקות ככל האפשר, ואם יש צורך לבחור בין מילים שעלולות לפצוע לבין מילים יותר עדינות - אבחר בעדינות ולא בבוטות והמכאיבות.

 

[year of the cat]

 

[חייכנית2]

אני בעד לספר אמת.

בבית הילדים שבו שהה הבן שלי מעט יותר משנה,והיה קרוי בית ילדים,כשלושה רבעים מהילדים לא היו ברי אימוץ. ההורים לא ויתרו על ההורות,אבל לא היו מסוגלים לגדל.בימי ראשון לא מעט מהם הגיעו לבקר את הילדים כשסידיהם סלים,ולקח לי זמן לתפוס שהסלים אינם סלי פיקניק שהכינו מבעוד מועד,אלא סלים לקחת איתם לאחר הביקור ארוחה חמה הביתה,מהמטבח של הילדים.היה מאד עצוב לראות את זה.הם באמת ,קונקרטית לגמרי ,לא היו מסוגלים לתת לילדים לחם.
ומה שחשוב לזכור הוא שהילדים בהדרגה ייחשפו לסיפור המלא שלהם,והם יבינו שהם לא התייתמו. אז למה לבלבלם עם מושג של "בית יתומים"?

וחוץ מזה...המושג "בית יתומים" אצלי באסוציאציה ישירה לאוליבר טוויסט...ואיננו ייפוי מציאות.

 

[year of the cat]

אני לא חושבת שיש לנו יכולת לשפוט אחרים

יש סיפורים מאוד קשים
לעיתים המעשה המאוד אחראי הוא למסור לאימוץ

 

[יסמין@]

בדיוק.

וכשיש סיבה כזו ודרך מסירה המקפידה לשמור על החיים, על הביטחון ועל הבריאות של התינוק/ת - בעיניי לא מתאיחם לכנות זאת "נטישה".

 

[fatfat]

לדעתי יש להתאים את הטרמינולוגיה למונחים

המקובלים בסביבה בה הילד חי. בארהב או קנדה Children House מתייחס למשהו אחר לגמרי ולא לבית ילדים במושג שאנחנו מכירים של בית בו גדלים ילדים שהוריהם ויתרו על גידולם. לכן אם הורה אמריקאי שאימץ ישתמש במינוח בית ילדים בדברו על האימוץ הילד/הסביבה עשויים לפרש אחרת את סיפור האימוץ והיכן שהה עד שההורים באו לקחתו.

 

[China8]

נטישה

ראשית, אני אוהבת לקרוא את התגובות והדיון. זה נותן חומר למחשבה ומעשיר, גם אם אני לא בהכרח מסכימה עם כולן.
שנית, הפורומים האינטרנטיים שאני פעילה בהם בחו״ל הם להורים שאמצו בסין ולכן יכול להיות שהנסיבות הן קצת שונות מרוסיה למשל.
סין אינה מאפשרת ויתור על ילדים לאימוץ. אשה בהריון או משפחה לא יכולים להחליט שהם מוסרים את הילד לאימוץ ולכן רובם המוחלט של הילדים ננטש. לרוב לא בבתי חולים אלא בפינות רחוב, פארקים, מקומות הומים יותר או פחות. נוספה על זה מדיניות הילד האחד שהחלה בשנות השמונים המוקדמות כדי להוסיף על הלחץ המשפחתי לבן ומה שמתקבל זה המון בנות נטושות. נטושות לגמרי ובעיניי אין לזה מילה אחרת בנסיבות האלה (אבל זה לא אומר שאשתמש בהכרח במילה הזו כשאדבר עם ביתי ומכאן התחלת הדיון).
השלטונות בסין אינם אוהבים את המונח בית יתומים. המונח בסינית הוא welfare home. מוסד רווחה כזה הרבה פעמים כולל בית ילדים, בית אבות ולפעמים גם מוסד לחולי נפש.
הסיני ברחוב לרוב כן משתמש בשם בית יתומים לתיאור אותו מוסד.
בדיון שבו השתתפתי כולם אימצו מסין ילדים נטושים שהיו בבית ילדים/יתומים והדיון היה על המונחים שבהם משתמשים בכל משפחה. זה היה מרתק לראות את השוני בחשיבה, בטיעונים ובתפיסה בין כל משפחה.
ודרך אגב, שאלה קצת לא קשורה אמנם: האם מישהו מכיר בארץ משפחות שאמצו מסין או מהמזרח? אשמח להיות בקשר.