בית אריה, יוני 2014

[gamgam]

בית אריה, יוני 2014

זה השלב השני. בשלב הראשון חסמו את כל דרכי הגישה.


מוצדק או לא מוצדק?

 

[LiorInDaMix]

זה כמו לשים פלסטר על שבר פתוח

 

[עופר רונן Vstrom]

תגובה ישראלית טיפוסית, לטאטא מתחת לשטיח

זה לא שמי שמשתולל יפסיק להשתולל, רק שעכשיו הוא יעשה את זה במקום פחות מבודד
ובמקום לסכן את עצמו יסכן גם עוברי אורח תמימים

חבל שבכל הבבוניה שהלכה שם לא היה מישהו מספיק חזק לעשות סדר ולאפשר את המשך הפעילות רק עם המוח במצב ON

 

[מיצו]

בוודאי שמוצדק, בתנאי

שמה שרוצים לעשות זה למנוע הרוגים בנקודה ההיא. בינגו.

את הרוכבים הנורמלים, אלה שמדי פה ושם נפלט להם וילי זה לא מעניין כי ממילא הם לא עושים את זה כדרך חיים.

את הבבונים, קופי הכידון, את מרעישי הקריוקי וצורכי ה"תרבות" הים תיכונית, את אלה שזה כן מעניין, אותם זה רק ירחיק לכביש אחר, והכי גרוע, יחזיר לכביש הציבורי. שם הם יהרגו לא רק את עצמם, אלא גם עוברי אורח תמימים.

 

[m e i t u l]

מהדברים שלך יכול להשתמע שרוכבי הסטאנטס הם

בבונים ושאר מחמאות... לפחות כאן אנחנו אמורים להיות יותר רגישים לנושא ולהימנע מהכללות מיותרות

 

[INKBOY]

פחיות אומרים עלינו אותו הדבר

אז נכון שיש רצון לזהות האמצע על פי הקיצון בחברה (ע"ע מישל פוקו) ,

אבל אני בטוח שיש גם סטאנטרים מאוד אחראייים וממוגנים ולא כולם כאלו.


ומצד שני, אי אפשר להתעלם מההתנהגות שבשטח

 

[INKBOY]

אמנות השרשור !

 

[מיצו]

זו אולי הכללה

ואולי הגזמתי, אבל השאלה היא האם אתה חושב ש"רוכבי הסטאנטס" כפי שאתה מכנה אותם הם סלתה ושמנה של אוכלוסיית הרוכבים. אני מרשה לעצמי לחשוב אחרת, יכול להיות שאני טועה.

 

[סינבד]

חצי

מי זוכר את החראקות בשכונת התקווה?

כשראיתי את התמונה ששמת ואת ההתייחסות לסטאנטרים שבאו להפגין את יכולותיהם בבית אריה כאל "בבוניה" נזכרתי ב"חראקות" שהיו בשכונת התקווה בסוף שנות השישים. עשרות אנשים עמדו על המדרכות כדי לראות איך צעירי השכונה משטים במשטרה בנהיגה שהיתה ברמה כ"כ הרבה יותר גבוהה משל השוטרים שפשוט אי אפשר היה לעצור אותם. כשאני חושב על זה, באמת רק במזל לא נהרגו שם אנשים. אבל אז היינו צעירים מדי לחשוב בכלל על האפשרות שמישהו יכול להפגע.

מדינת ישראל כמדיניות, גם אם לא מוצהרת, מכוונת לדכא את אזרחיה. יוקר המחיה ועול המיסים מחזיק את האוכלוסיה בישראל במצב שאם תתאמץ בכל כוחך, אולי תצליח לא לטבוע. בד"כ אתה נדרש לרתום למאמץ גם את ההורים, הקרובים והחברים. התוצאה המיידית היא תסכול וזעם שמצטבר אצל האזרחים. למה אתם חושבים תרבות הנהיגה, התרבות בכלל, בישראל כל כך אלימה? לדעתי זו תוצאה ישירה של מדיניות דיכוי האזרחים.

מכיוון שאנחנו בנים לעם היהודי שבמשך דורות היה מדוכא, אנחנו רגילים "להסתדר", לא להתמרד. וככה מתקיימת מדינת היהודים - מסתדרים.
החראקות בשכונת התקווה, הפנתרים השחורים בירושלים וגם הבבוניה בבית אריה, כל אלו הם נסיונות לשחרר את הזעם האזרחי על הדיכוי הזה.

מדינת ישראל, נאמנה לדרכה לדכא את אזרחיה חוסמת כל אפשרות לשחרר את הזעם הזה במקום למצוא ולהציע דרכים יעילות, חוץ מכדורגל, לפרוק אותו.

 

[Yemeth]

ובנוסף...

היישר מפג"ז.

מישהו עוד באמת מאמין בעתיד טוב לילדים כאן? אני שואל ברצינות...נראה שאנחנו הולכים רק אחורה.

 

[מיצו]

מילים כדורבנות של ינוקא

אני מזמן התייאשתי. לא שאי פעם היתה בי תקווה שאני אישית אתחרה במשהו, לא בגלל זה התייאשתי. אלא בגלל שברגע שאתה יוצא החוצה לעולם - ובשנתיים האחרונות לא היה חודש שבו לא הייתי במדינה אחרת בעולם - אז אתה מבין שאפשר לחיות אחרת, אפשר לחיות טוב, אפשר לקנות מהחיים ולא רק לכרגע תחת הנטל, אפשר לצפות שהמדינה תעזור ולא תשים מקלות בגלגלים, ועם כל הקשיים המקומיים שבוודאי אזרחי כל מדינה מרגישים בעולם הקטן שלהם, התחושה היא שבישראל הכל הופך להיות קשה בכוונת משורר. ולא רק בתחום שלנו, הצר, אלא בכלל.

ואין תקווה באופק. אין איזה גיבור עשוי ללא חת שיקח את המזבלה הזו ויביא אותה למקומות טובים יותר.

אז כל אחד לעצמו. וכל אחד מארגן לעצמו את המכות הקטנות שלו, את הקומבינות הקטנות לו ולחברים שלו, מעלים פה ולוקח שם, מבריח במכס צמיגים ואגוז וקסדה, רושם ערך אחר על חבילה מחו"ל, כשיש לו מספיק כסף הוא יוצא למסלול בהונגריה או ביוון, וכשהוא מזדקן הוא לוקח את ה במוו שהצליח לקנות ונוסע איתו לסרדיניה או סיציליה או צפון איטליה, ואז חוזר ארצה למזבלה ולחמסין ולתרבות הסמוך ולקריוקי ולבינוניות, כי אנחנו אפילו מאכל לאומי משלנו אין לנו.

 

[iec]

טוב יעשה האזרח בישראל שעדיין לא יצא לחו"ל אם ימנע מבילוי מחוץ לגבולות המזבלה שלנו. זה גורם לתסכול.

יש לי חבר שאין לו דרכון כי מעולם לא היה לו כסף לטוס לחו"ל. כבר בגיל 22 הפך לאבא וכיום הוא עם שלושה ילדים חובות . מעולם לא היה לו רכב בבעלותו... והוא לא מבין על מה אני מדבר. הוא חושב שהחיים פה מצויינים.
לפעמים אני מקנא בו.

מדינה מסריחה מהיסוד.

 

[מיצו]

כן אבל מצד שני

אם תסתכל על עצמך למשל, לא באמת רע לך מבחינה כלכלית. גם לי לא. גם לכל אלה שכותבים בפייסבוק כל שני וחמישי על הנסיעות שלהם ל:

סיציליה של פרדר
סרדיניה
רומניה לרכיבות שטח
רומניה של קא"י
מסלולי מירוץ באירופה
מועדון האופנועים שלכולם שם יש BMW GS או RT והם כל שני וחמישי בחו"ל באלפים
מועדון ה GS שכל אחד שם עם מאה חמישים ומטה שמונים אלף ש"ח על גלגלים
עשרות S1000R שנמכרים פה
אופנועי דוקאטי במאה חמישים, מאה שמונים מאתיים אלף ואפילו יותר...

וכל זה לפני שהסתכלנו על המכוניות...

אז כן, יכול להיות יותר טוב, בטח שכן. אבל בינינו, להמון אנשים יש כסף.

 

[gamgam]

אני לא חושבת שזה עניין של כסף

אלא יותר של התחושה של "אם אין אני לי מי לי".

המדינה לא נמדדת באלו שיש להם כסף אלא באלו שאין להם.
מחר אתה חלילה יורד מנכסיך, חולה, מזדקן - אתה סומך על מישהו שידאג לך?
אתה כבעל משכורת היום שמשלם כל חודש אלפי שקלים למס הכנסה וביטוח לאומי מסתמך בעתיד על ביטוח לאומי? על הרפואה הציבורית? על החינוך לילדים?
אתה חי בתחושה שדואגים לך? שידאגו?
אם התנקלו לך אתה תפנה למשטרה?

מחירי האופנועים המוגזמים שתארת הם רק הוכחה נוספת על כמה הרבה אנחנו משלמים (המחיר המטורף הוא הרבה מאוד בגלל המיסוי החולני) וכמה מעט מקבלים היום או שנקבל ביום שלא יהיה לנו.
וכשאני אומרת "נקבל" אני לא מתכוונת רק לכסף בבנק אלא ליחס.
ראית פעם זקן ערירי מאושפז בבית חולים ומה בדיוק הוא "מקבל"?

המדינה פשטה את הרגל מהבחינה המוסרית ומהבחינה של ההבנה שתפקיד הרשויות הוא לדאוג לאזרח ולא האזרחים לרשויות.

שהאחרון יכבה את האור.

 

[מיצו]

נכון, אבל

יש מקומות גרועים יותר.

אבל אני מסכים עם התחושה הכללית, וכל אחד מוצא את הנקודות בחיים שבהן הוא חש את המחנק הזה על עצמו.

 

[iec]

מעולם לא הבנתי את ה"בריחה" עם המשפט שכתבת:

"יש מקומות גרועים יותר."

תמיד יש מקומות גרועים יותר...אבל האדם מטבעו שואף תמיד להתפתח למקומות טובים יותר... ובארץ יש הרבה מאוד מה לשפר ביחס למדינה שלפעמים מייחסת לעצמה שם של מדינה מערבית.

כן..מערבית. עוד בדיחה

 

[Aricc]

הבת שלי אמרה...זה שהכל בשבילך ועבורך זה מדהים

הכל מכוון שיהיה לך נוח בטוח יעיל ויפה....זה מייצר תחושת נינוחות ושלווה.
את זה אמרה ילדה שגדלה בארץ עם כפית כסף בפה, לא ידעה מחסור מהוא, לא ידעה גם מה לבקש כששאלו אותה, יש לה אחריות וחופש כספי מוחלט, מגיל 16.
מהמצוקה הזו היא, הייתה נפעמת מהתחושה הנעימה בוונקוובר.
באה לביקור, הלכה איתי לקניות בחצי חינם,...זה הגיוני שהם משאירים את העגלה במעבר וחוסמים את הדרך?

 

[Yemeth]

יש ויש

אם אתה רואה בפייסבוק את הצד הזה, אני רואה יום-יום את הצד השני של האוכלוסיה. כל אלה ש"גורמים" לשכר החציוני להיות בסביבות ה-6K. הם בעלי משפחות, כולם במינוס, בחובות, נמצאים או בעבודה רוב היום או בבית. בכל זאת יוצאים פעם בשנה-שנתיים לאילת או לאירופה כדי לנקות את הראש.

הבעיה היא שרובם חושבים ש"ככה זה החיים" ו"מסתדרים".

 

[iec]

אתה כנראה לא הבנת מאיפה הדעות שלי מגיעות.

נכון,לא חסר לי כלום, אני אדם מאושר ואין לי תלונות כלפי החיים שלי מה גם שבדרך לכאן האופנוע הכי יפה בעולם לדעתי

...
אבל (!) לצערי איני יכול להתעלם מהגועל שהמדינה מפגינה כלפי האזרחים שלה ..זה נראה שהאויב הכי גדול של המדינה זה האזרח.ממש כך.
אני אומנם לא טיילתי בעולם בכמויות כמוך,אבל ממה שכן טיילתי ,ראיתי ודיברתי לא מעט כדי ללמוד את השוני. והוא גדול...ענק עד כדי שני עולמות שונים.
בכל המדינות שהייתי רואים שהממשלה שם בשביל האזרח. אין הרבה מגבלות ולא רודפים אחרי אזרחים טובים עד שגומרים להם את החיים.
בארץ זה כל כך ברור שלממשלה הכי חשוב זה איך לגבות את הכסף של האזרח,והכי קל זה ללכת על החלשים..האנשים הטובים.
יש לי חברים ,ועוד הרבה אנשים שאני מכיר,שעדיין עושים מילואים הרבה אחרי גיל 40... הם חיים כמו מסכנים..הילדים שלהם כנראה לא יחיו יותר טוב מהם.
אני רואה את עוולות ביטוח לאומי...המשטרה..הפוליטיקאים המושחתים...התנהגות הנוער בעקבות חוסר החינוך שלדעתי באשמת הממשלה...הבלאגן בכבישים ועוד ועוד...


אני זוכר שלפני שנים כשהייתי כותב הערות על המדינה ודעתי עליה...היו קופצים עליי הפטריוטים...היום מצטרפים לדעות שלי לא מעט מיושבי הפורום שנפתחו להם העיניים והאוזניים,או שלא היה נעים להם לכתוב את שעיניהם רואות.

אחד החלומות שלי הוא להיות עיוור לכל מה שקורה פה.

אני כבר כמעט שנה לא רואה חדשות. אין שם דברים משמחים.ואם כן אז הם נותנים ארוע מחו"ל. והאמת שזה משפר חיים

 

[מיצו]

אני איתך

אל תשכח שכתבתי את מה שכתבתי מעל להודעה שלך פה למעלה לא סתם. אבל אנחנו חייבים גם להסתכל על התמונה בכללותה.