מתביישת, אבל...
הנה מתכון השפית הקולינרית הטבעונית הדגולה:
חותכים פרוסות דקות מטופו.
מניחים על תבנית משומנת.
ממליחים במלח עשבים מבית-הטבע שמתחת לבית.
בתנור כחצי שעה.
זה יוצא קריספי כמו חטיפונים כאלה.
היום עשיתי סדנה אצלי בבית והוספתי את זה לכיבוד, וממש לא האמנתי באיזה התלהבות זה התקבל, ואיזה כיף שאני שעיקר כשרוני הקולינרי עד כה התבטא במריחת חומוס על פרוסה, יכולתי להדגים מין מיני מיני הדגמה שטבעונות יכולה להיות גם טעימה וגם הכי קלה בעולם להכנה.
הנה מתכון השפית הקולינרית הטבעונית הדגולה:
חותכים פרוסות דקות מטופו.
מניחים על תבנית משומנת.
ממליחים במלח עשבים מבית-הטבע שמתחת לבית.
בתנור כחצי שעה.
זה יוצא קריספי כמו חטיפונים כאלה.
היום עשיתי סדנה אצלי בבית והוספתי את זה לכיבוד, וממש לא האמנתי באיזה התלהבות זה התקבל, ואיזה כיף שאני שעיקר כשרוני הקולינרי עד כה התבטא במריחת חומוס על פרוסה, יכולתי להדגים מין מיני מיני הדגמה שטבעונות יכולה להיות גם טעימה וגם הכי קלה בעולם להכנה.
אחרי שעברתי לטבעונות, באיזשהו רגע לקחתי את כל התבלינים שהיו לי בפריזר, מחכים שנים שאשתמש בהם וזרקתי את כולם לפח. מאותו רגע התחלתי להשתחרר מטבחית, שזה אומר - קצת לבשל. זה תמיד נורא הלחיץ אותי נושא התבלינים, כאילו העמיד לי רף של בשלנות שלא יכולתי או לא בא לי לעמוד בו. כך שחוץ ממלח עשבים, מלח רגיל ופטרוזיליה טרייה לא השתמשתי בחודשים האחרונים בשום תבלין... אני מאמינה שבהמשך אנסה אולי עוד משהו ולא אשאר בנזירות התבלינאית שלי.... או שלא, זה גם יהיה בסדר.
