אז החלטתי לתקוף חזיתית את געגועי לפיצה...... הכנתי בצק מושקע (קמח, שמרים, סוכר, מלח, שום, אורגנו, תפיחה ולישה במשך יומיים), רוטב עגבניות כמו שאני אוהב, ותוספות נדושות אך קלאסיות (פטריות, זיתים, בצל).
לגבי ה"גבינה", גיררתי טופו, ערבבתי עם שמ"ז, רוטב סויה, שום, מלח, פלפל ובזיליקום.
יצא כל כך טעיםםםםםםם..... כל השבת לא ניתן היה למחוק לי את החיוך מהפרצוף
בד"כ אני מכין "ראש עיסה" כשאני מכין בצק שמרים, אבל הפעם החלטתי לנסות את הקמח עם השמרים החדש, ולא התאכזבתי.
בצק שמרים "מפתח" את הטעם שלו לאורך זמן, לכן מומלץ תמיד להכין אותו יום או יומיים קודם. נותנים לו לישה רצינית של לפחות 10 דקות, ואז שמים אותו כמה שעות לתפוח (תלוי במזג אויר וכמה חם). אח"כ שוב לשים אותו כמה דקות ושוב שמים אותו לתפוח, ואז שוב לשים אותו, ושמים אותו במקרר, שם הוא פחות תופח, אבל ממשיך "לעבוד". זה יכול חופשי להיות יום יומיים ככה במקרר. כמה שעות לפני השימוש מוציאים אותו מהמקרר. אם זה לבצק פיצה, אז מרדדים וישר לתנור, אבל אם זה משהו שצריך להיות עם נפח (פוקצ'ה או סוג אחר של לחם), אחרי שנותנים לו את הצורה הרצויה, נותנים לו שוב לתפוח לפי ההכנסה לתנור.
ביצים.
אני הראשונה לבטל דקדקנות מוגזמת לרכיבי משנה באוכל, אבל במקרה של הקמח שמרים הזה, כתוב על האריזה במפורש: קמח חיטה (מכיל גלוטן), שמרים יבשים, עמילן, לתת, חומר מתחלב (E491), אנזימים (מכילים ביצים).
בבית בשלתי עשרים דקות את העדשים קיררתי. הוספתי מיץ לימון מלח שמן זית מעט מללפונים ירוקים. לדעתי אפשר לעשות המון וריציות עם זה . פטרוזליה היתה הולכת עם זה טוב, פלפל, איש איש והירקות שהוא אוהב.