אני תוהה מאיפה להתחיל
נתחיל מזזה שהבסיס בעיניי הוא שכל האנשים שונים ורק האדם עצמו יכול להגדיר את עצמו, לאיש אחר אין את הכות הנ"ל.
אישית אני מכבדת כל אחד והגדרותיו כלפי עצמו.
ועכשיו אלי עצמי,
אני מגדירה את עצמי בי, פשוט כי זו ההגדרה שאני הכי מתחברת אליה.
וקצת כי אני יודעת שאני נמשכת לנשים מאוד נשיות וגברים גבריים.
ופחות נמשכת לכאלו שהם מבחינת מראה ואני מדגישה מבחינת מראה.
יותר מטושטשים. למה? לא יודעת ולא אכפת לי. אני לא חושבת שהכל אני צריכה להסביר לעצמי. יצא לי להיות בקשרים עם קרוסדרסרים (גברים שחיו כגברים אך אהבו להתלבש כנשים בסיטואציות מיניות)
לא יצא לי להכיר טראנסים פשוט כי לא יצא.... לפחות לא מבחינה רומנטית. כן כידידות בעיקר.
המשיכה המינית שלי, הפיזית נטו היא זהה.
אני נמשכת לגברים ונשים באותה הרמה.
המשיכה המנטאלית היא כבר לא זהה, בעיקר כי יש לי את התסביכים האישיים שלי עם עצמי, שבגדול פוגעים בצורה גורפת באינטרקציה שלי עם נשים בכלל. לא רק בקונוטציות זוגיות או אינטימיות.
אז, 50/50, פשוט מידי בעיני, זה לא עובד כך אצלי.
והאמת אף פעם לא נתתי לחפש להגדיר לעצמי באחוזים.
אני יכולה בכנות לומר שאני מעדיפה גברים. אבל זה לא מה שיקבע לי.
לדוגמה בכנות כשאני מסתובבת בחוץ, אני מסתכלת על נשים הרבה יותר מעל גברים.
אז לפי מה אני אמורה לקבוע?
לא יודעת, שוב לא ממש אכפת לי, כי זו לא הגדרה שאני מחפשת לעצמי.
זה לא משהו שאני חשה בוא צורך לסדר, כי אני חייה בתחושה של מה שיהיה יהיה וזהו.
מקווה שהצלחתי לענות בצורה קוהרנטית וברורה מספיק, על מה נקודת המבט שלי.