אוטוטו 59 ועזיבת העשור החמישי לטובת העשור הבא...
שישי ו...
מה קורה לנו בין העשור לעשור הבא שב"ה נגיע אבל נגיע
הרבה יותר זקנים ???
ריקי. לא אני כתבתי, אך מזדהה עם הנאמר.
מה דעתכם?
"שלום משפחה. הפעם אני רוצה לכתוב משהו מנקודת מבט של אמא שעדיין לא ממש זקנה אבל תשו כוחותיה לעשות ולתת כל הזמן, ומותר לי. גידלתי 5 ילדים לתפארת, ניהלתי קריירה ענפה, טיפחתי בית למופת ועכשיו אני לא מרגישה חייבת למישהו משהו אפילו לא לילדיי...
מותר לי להיות אגואיסטית ואם לא בא לי לטפל בנכדים - מותר לי.
מותר לי לצאת עם חברה לבית קפה ולא לענות לטלפון - למה רק לכם מותר לסנן אותי?
מותר לי להגיד לכם שביום שישי תאכלו בבית שלכם כי לא בא לי לבשל לכולכם.
אני חייבת רק לעצמי עכשיו וכל עוד אני מרגישה טוב אני רוצה לחיות את החיים במלואם וליהנות. למה? כי מותר לי וכי הרווחתי את זה ביושר.......
יש לי ילדים מקסים אבל הם מרגישים שזה שאני סבתא זה אומר שאני צריכה לקחת את הילדים מהגן כשהם לא יכולים, שאני צריכה לבשל כל יום שישי לארוחת הערב, שאני צריכה לארח בחגים ו... אף אחד לא חושב שעשיתי מספיק.
נכון, אני עצמאית, עם רכב, אני צעירה עדיין ויכולה לעשות את הכל ויש לי מרץ יותר מלכל בחורה צעירה בת 20 אבל אני מעדיפה להוציא את המרץ הזה על ריקודים למשל או על טיול רגלי או נסיעה באופניים.
נכון, יש לי המון זמן פנוי כי אני כבר לא עובדת אבל זה אומר שאני מנצלת אותו כפי שבא לי - אם בא לי אני יכולה לנסוע למוזיאון או סתם לשכב על הספה ולקרוא ספר טוב......
אני לא חייבת לעמוד לרשותכם 24/7.
יש לי חיים משלי.
ולמה אני מפרסמת את הפוסט הזה כי הדור שלכם הוא "דור המגיע לי" ואני רוצה לשים את הדברים על השולחן. לנו מגיע עכשיו שקט ושלווה. כל החיים דאגנו, עבדנו קשה, עשינו בשבילכם. עכשיו אתם ברשות עצמכם ויש לכם משפחה משלכם, אז תנו לנו ליהנות מהחיים ושחררו אותנו מהקיטורים שלכם. גם אנחנו היינו שם ולא היה לנו עזרה וראו איזה פלא, גדלתם למופת....
תנסו לשים את עצמכם במקומנו, היום סבא וסבתא הם צעירים יותר, תוססים, שמחים ואוהבים את החיים שלהם כפי שהם.
הם גמרו את החובות שלהם למשפחה.כעת, אם הם רוצים לעשות משהו אתם צריכים להודות על זה ולברך על זה, זה ממש לא מובן מאליו.
וילדים יקרים שלי - אם יש לכם משהו להגיד , תגידו את זה. כי גידלנו אתכם להיות עם חוט שידרה. תתמודדו עם כל אי נוחות ותדעו לבוא ולהגיד דברים. אנחנו לא מגידי עתידות ולא יודעים מה אתם חושבים או רוצים אם אתם לא אומרים.
נעלבתם ממשהו ? דברו, ולא תשתקו ואל תבואו בטענות.
הנכדים שלנו הם אהבת חיינו ואנחנו אוהבים אותם כל כך גם כי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבוא, לנשק ולחבק, להשתולל ולשחק אבל כשבא לנו אנחנו יכולים ללכת. אנחנו לא אחראים עליהם אלא אתם.
רציתם ילדים אחד אחרי השני ? תטפלו בהם. קשה לכם ? תחשבו על זה לפני כן!!! אני לא חייבת לשמור עליהם או לטפל בהם וגם לא לשמור עליהם כשהם חולים כי לא בא לי להדבק, אני כבר לא בת 16 אחרי הכל.
בקיצור - קחו אחריות על החיים שלכם ותנו לנו לחיות בנחת ושלווה, אנחנו לא חייבים לכם כלום!!!"