לילות ללא שינה חלומות את בבגדי נמרה בין החומות לב ללא פעימה חששות את עצובה בוכה בין הדמעות לחשוב שהיית נמרה ועכשיו את גמורה לחשוב שהיית אישה ועכשיו את מתישה
הכאב הוא גדול כמה היא יכולה עוד לסבול עובר יום ועוד יום הזמן הוא התרופה היא תקום ביום מן הימים כמו גדולה כי אומנם עכשיו קשה לה אך היא בליבה אותה הנמרה שנכנסה לתרדמת בעל כורחה ימים ידיגו מה יהיה איתה בתקווה שרק לשנת חורף היא נכנסה.... am3aa1 עצוב הקטע הזה.....