"בין" הדברים

[להבה ירוקה]

"בין" הדברים

היום הבוס שלי נתן לי לקרוא מאמר שכתב לפני כ-20 שנה. מתוך המאמר התמצית אומרת שמה שחשוב הוא מה שנמצא בין הבניינים ולא הבניין עצמו, בדיוק כמו אהבה- שהיא המעניינת, ואהבה היא בין שני אנשים, וגם שנאה היא מעניינת, וגם היא בין. המאמר הזה גרם לי לחשוב (בעיקר בגלל שאני מסכימה עם הטענה), על כמה המהות נמצאת בין, ולא באובייקט עצמו. כלומר, אם אני לוקחת את זה למשל לדימוי עצמי - מה שחשוב הוא מה שאני מקרינה כלפי חוץ והתקשורת עם עוד אנשים, ולא השיפוט שלי את עצמי, או ההתעסקות בתוך עצמי. מה דעתכם?

 

[BellA עלמה]

אבל..

השיפוט עצמי משפיע על מה שאני מקרינה אם אני לא מסתדרת עם עצמי(שינאה עצמית) איך אסתדר עם אחרים ומה אני מקרינה כלפי חוץ?

 

[sunshine2004]

חבל שאי אפשר לקרוא את הכתבה..

מנקודת ראות אחת, אם אני מנסה להסתכל על אדם בפני עצמו... אם אותו אדם לא שלם עם עצמו...התקשורת עם אנשים אחרים מחוץ "לעצמי" עלולה תיפגע...לדעתי. ומנקודת ראות אחרת...מנקודה שמה שחשוב זה האמצע...התהליך...ולא ההתחלה והסוף...מהנקודה הזאת אני מבינה יותר ת הדברים ומבינה יותר איך המהות נמצאת בדרך...

 

[להבה ירוקה]

איזה יופי, לא חשבתי על 'הדרך' ../images/Emo13.gif

גם את וגם בלה כתבתן על קבלת אדם את עצמו, ואיך ה"בין" נפגע כשזה לא קורה. אני מאד מסכימה. ברור שאלו כלים שלובים. הרי בלי האדם עצמו, והאדם השני, לא היה מתקיים ה"בין". פשוט מנסה לחשוב, עד כמה אפשר להוריד מעט (לא להעלים. זה בלתי אפשרי), את העיסוק בעצמי. וחשיבה יותר כוללת. פחות self-centered למשל, אם בסיטואציה מסויימת, יש לנו בחירה בין האגו שלנו, לבין תקשורת טובה יותר. .

 

[אלמון הודי]

הבחירה תמיד קיימת

והשאלה היא רק, מה אנחנו בוחרים לעשות. בעצם אתן מדברות כאן על כמה דברים במקביל, כמו שאני רואה את זה. דבר אחד הוא להיות מרוכזים במהות, ולא בתוצאות. בתהליך ולא בתוצאות. אם אנחנו רוצים להצליח, אסור לנו להתנהל לפי התוצאה. אנחנו אמורים להיות קשובים להוויה שלנו ולתת לה לנהל אותנו. כשאנחנו מנסים להגשים חלומות או רצונות או רעיונות חשובים לנו דרך ההויות שלנו, כשאנחנו מייחסים חשיבות גם לדרך בה נעשים הדברים, יהיה לנו קל לקבל את התוצאות, שהן בעצם חלק מהדרך. אבל אם התוצאות תנהלנה אותנו, התסכול והאכזבה ותחושת הכשלון אם לא נגיע אליהן עלולות להסתיר לנו את הדרך עצמה, להוביל אותנו לשיפוט עצמי קשה ומיותר, להפוך את מבחן התוצאה למבחן לאישיות שלנו, לקיום שלנו, להוביל אותנו למסקנות נוקשות על מי אנחנו, מה ערכנו, מה אנחנו שווים כשתוצאת השיפוט הזה ידועה מראש בראש. ולגבי הבחירה למימוש צרכי האגו שלנו... נו טוב. אנחנו כולנו עבדים של האגו שלנו. אגו הוא דבר שאנחנו איננו יכולים להתקלף ממנו, אנחנו רק יכולים להקטין את נזקיו (אני לא מדברת על האגו הפסיכולוגי כפי שהוא מופיע אצל פרויד, אלא על האגו הרוחני שמדבר על הגאווה, השחצנות, התחושה שחייבים לנו. שכל העולם חייב לנו) ואגו אכן מסתיר את היכולת לקיים תקשורת טובה. במהותו האגו בא להאדיר אותנו דווקא במקומות בעייתיים שלנו. אגואים גדולים מתלבשים על בעיות של ערך עצמי ירוד ולא יציב, וכך אינם מאפשרים לנו תקשורת טובה, אפילו לא עם עצמנו. ההסתכלות על החיים דרך פריזמת האגו היא מרתקת. לא נראה לי שהרבה אנשי מקצוע מתעסקים בזווית הזו של ההתבוננות פנימה. אבל מס' סדנאות שעברתי בנושא הספציפי הזה למדו אותי להיות ערה יותר לצרכי האגו שלו ולראות את ההבדל בין צרכי האמיתיים, אלו שנובעים מתוך הדי.אן.איי הערכי שלי, ובין צרכי האגו שנועדו לכסות על מקומות שיש לי עבודה לעשות שם. והעיסוק העצמי, העבודה על עצמינו היא פרוייקט שאיננו נגמר. אם אנחנו עסוקים בעצמנו כך שזה ממלא את כל עולמנו, באופן כפייתי שאנחנו לא יכולים לחדול מזה, יש מקום לשאול שאלות. אבל דיאלוגים פנימיים, הארה של פינות חבויות בנו, גילוי הכוחות הפנימיים שלנו, התחברות אל נקודות החוזקה שלנו תוך הסרת המחיצות שאינן מאפשרות לנו לראות כמה כוחות ויכולות יש בנו, זו עבודה יומיומית. זה מעצים אותנו. מחזק. למה לרצות לסיים את זה?

 

[להבה ירוקה]

לא לסיים, אולי לקבוע גבולות ומידה

כדי לא להיות באותו מקום כפייתי ומלא בעצמך, שאותו ציינת. בא לך להרחיב על התבוננות דרך פריזמת האגו? נשמע לי ממש מעניין.

 

[sunshine2004]

גם אותי מעניין נושא האגו...

מצד אחד אנו תופסים את האגו כדבר שלילי... אבל מצד שני הוא אמור להיות משהו חיובי... כנראה שצריך כאן איזון...

 

[אלמון ה ו ד י]

אגו כדבר חיובי?

יכולה להסביר? אודה לך....

 

[sunshine2004]

אז זהו...

שאני לא בדיוק זוכרת את החיובי... בגלל זה כתבתי "אמור"... אולי בסוף השבוע אני אמצא את התשובה... ואם בינתיים יש כאן מישהו שיודע...גם אני אשמח...

 

[אלמון ה ו ד י]

להרחיב ממש קצת קשה

מאחר ובסדנאות כאלו העבודה היא בעקר על העצמי ועל מערכות היחסים שלנו, כשההתבוננות על הבעיות שנמצאות במערכות יחסים כאלו היא דרך עבודתו המחבלת של האגו. אנחנו רגילים לעשות על עצמנו עבודה פסיכולוגית. להתבונן על סיטואציות בהן העסק לא עובד, אנחנו לא מסופקים, מערכות יחסים מתפרקות או מלכתחילה לא נבנות, ולא תמיד אנחנו מצליחים להבין מה קורה, למרות הידע שיש לנו על עצמנו, למרות המודעות, למרות החפירות הארכיאולוגיות שאנחנו עושים בתוך הנשמה. זה מוכר לך? כשמתבוננים על כל אלו דרך פריזמת האגו, אנחנו מתייחסים בעצם לאגו הרוחני. הגישה הרוחנית אומרת שאדם נולד עם נשמה (גם עם נשמה) בעלת איכויות מסויימות. במהלך החיים ומתוך חוויות שהאדם חווה, הוא מפתח דפוסי התנהגות ודפוסים רגשיים, הוא מתכסה מעין קליפות, שגורמות לו להיות תגובתי, ע"י כעסים ועלבונות למשל, שגורמים סבל לעצמו ולאחרים. הדפוסים האלו הם ביטויו של האגו והם מכסים לחלוטין את איכויותיה של הנשמה. האגו בא לידי ביטוי בנסיונות הבלתי פוסקים לזכות ביתרונות על אחרים או לא לתת לאחרים לזכות ביתרונות עלינו. כלומר, האגו מתיישב על דפוסיים רגשיים בעייתיים ועל הטבעות מילדות שאנחנו נושאים אתנו ומתיישב עליהם על מנת לשפוט ולהאשים אחרים. הביטוי "מגיע לי" או הביטוי המשלים "למה זה מגיע לי" הוא ביטוי של האגו האוניברסאלי. זוהי תחושת החשיבות אתה אנחנו נולדים וזהו הדיאלוג אותו אנחנו מנהלים עם אלוהים או מול היקום על מה מגיע לי וקבלתי ובעקר על מה מגיע לי ועדיין לא קבלתי, והגרוע ביותר, על מה מגיע לי, לא קבלתי ואחרים כן קבלו... ככה נולדים החמדנות, ההשוואה לאחרים, הקנאה, חוסר היכולת לפרגן, אבל הם אינם באים לידי ביטוי באופן ישיר, אלא כל אדם מפתח לעצמו את הביטויים הייחודיים לו. אם בוחנים במערכות יחסים את צורות הביטוי של האגו, וממתנים אותם כשמצליחים לזהות אותם, אפשר למנע תגובות מתעמתות שהן הצרך של האגו, ויש אפשרות להביא לידי ביטוי את האיכויות הנשמתיות שלנו. אם יש לך שאלות ספציפיות, אשמח לענות.

 

[magenta73]

האהבה היא לא בין 2 אנשים

האהבה היא שלך, לתת. לאחר. לאחרים. וכנראה מה שחשוב הוא איך את נותנת. כלומר לא מה שבין ולא מה שמפנים למבפנים אלא מה שמפנים לחוץ... אמרנו בערך אותו הדבר, רק שאני אומרת שגם האוביקט עצמו חשוב. ומה שמזיז אותו אלו הפעולות שלו.

 

[מאה שנים של בדידות]

לא מסכימה... אגב, חדשה כאן ../images/Emo140.gif

ברור שהתקשורת עם אנשים ומה שאדם מקרין כלפיי חוץ חשובים, אבל אצלי בכל אופן, אני חושבת שהבסיס לדברים האלו זה השיפוט וההתעסקות שלי עם עצמי, מכיוון שרק ככה אני אוכל להיות שלמה עם מה שאני משדרת כלפיי חוץ ואיזה סוג של מערכות יחסים אני מנהלת עם אנשים סביבי...

 

[נסיכת אהבה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif