בין אחריות לאשמה

אולי תעניין אותך הגישה של הטיפול הפילוסופי?

זו גישה שדורשת פחות להיחשף באופן אישי, את יכולה לקחת את מה שמתאים לך ולא להרגיש שמחטטים לך באישיות בניגוד לרצונך.

המטפל מציע לך כתבים של פילוסופים שמתאימים לנושא והתחושות שמעסיקים אותך וכך את יכולה באופן אישי לחשוב על הדברים ולקחת מזה את מה שמתאים לך.
 
היי

תראי, אם את שואלת לגבי טיפול שיעזור לך להתגבר-הייתי ממליצה לך על EMDR. זה יכול לעזור גם במשקעים מהסיפור עם הידיד, וגם עם החוויות הקשות שעברת עם הפסיכולוג.

האמת אני מבינה אותך, לי גם יש אנטגוניזם למטפלים ופסיכולוגים אחרי חוויות שעברתי שגרמו לי לאבד את האמון בפסיכולוגים. פסיכולוגים שמנסים עליי טיפול דינמי עם משחקי מחשבה וכל מיני סאב-טקסט ורמיזות ופאסיב-אגרסיב, כאלה שאת מספרת להם סיפור עצוב או קשה והם שואלים שאלות שמשתמע מהן ספק או ביקורת, כאלה שעושים טובה שמראים חמלה. זה פשוט מעצבן אותי, ואני חותכת. ל-EMDR התחברתי כי זה יותר קונקרטי, יותר מובנה, לא מעורפל ומבלבל כמו טיפול דינמי. וגם הייתה לי מטפלת שהתמקדה בחוזקות שלי, לא ביקרה אותי, אפילו בדברים המוזרים שסיפרתי לה היא איכשהוא מצאה את הנקודה החיובית.
 
איה כאב נורא

מבלי לדעת את הסיפור, אני מניחה שאינך האחראית היחידה לכך.
מבינה שאת מרגישה אשמה
וכדאי שתפתחי את הנושא עם עוד אנשים, ולא תחזיקי בעצמך את האחריות והרגשת האשמה.
 
למעלה