בילוי בחיק המשפחה

[EcoT]

תראי ...

פעם היה לי חבר שנפרדתי ממנו אחרי שהוא הבהיר לי שהוא מחפש מישהי שתשתלב בחיים שלו, והוא לא מחפש מישהי לבנות איתה חיים משותפים.
יש לי תחושה שבן זוגך הוא באותה דעה ומבחינתו את צריכה להשתלב בחיים המסורים שלו, בדת שלו ובהרגלים שלו והוא לא מעוניין לבנות שגרה זוגית משותפת.
לזוגיות לטעמי בנויה על שיתוף, הדדיות וכבוד וזכותך לדרוש מבן זוגך שיהיה איתך בזוגיות, ההורים שלו בסופש זה רק סימפטום לאיך הוא רואה את הקשר שלכם וכרגע לפי דעתי הוא רואה ״אותך בחיים שלו״ ולא את ״החיים שלכם״ ואת צריכה להבהיר לו שהמצב הזה לא מקובל עליך. כמובן רק אם זה מפריע לך (ונראה שכן) לי זה הפריע מספיק כדי לעזוב, אבל זה לא מחייב.
בהצלחה

 

[אמא נייחת]

ייעוץ רבני

אולי תנסי לפנות לרב או רבנית לייעוץ זוגי? אולי הוא יקשיב יותר בקשב לב לרב שיגיד לו (כמו שהרב שלנו אמר לנו) שההורים שלו לא חלק מהנישואים שלו ושהוא צריך להתרכז בכם? תנסי לגשש אצלך באיזור איזה רב יש עם ראש על הכתפיים שיוכל עזור.

 

[שרון288]

תודה...

תודה לכולן על העצות התומכות. כרגע אני מעכלת את המצב וחושבת איך להתמודד עם הסיטואציה. אבל בהחלט עזר לי לשמוע כיוונים שונים.

אני מניחה שבאיזשהו מקום הוא לא אשם לגמרי, כי ידעתי במה מדובר- סה"כ הוא בן זקונים, גר עם הוריו עד שהכרנו (גרנו יחד שנה לפני שנישאנו), ומההתחלה ביקש לגור קרוב אליהם.
אני מאמינה שלנסות להכריח אותו לבחור ביני לבין ההורים שלו לא יצליח, ואני גם לא רוצה בזה.

מכל העצות שהועלו, בחרתי בזו שניתנה לי בתחילת השרשור:
כיוון שאנחנו גרים מרחק הליכה, אני אכריז אחרי שעתיים שאני עייפה ואקום ואלך. ובשבת אכין ארוחת שבת ואגיד לו שאשמח אם הוא יצטרף. אם יבחר שלא, זכותו. אבל קודם אתן לו הזדמנות...
אמא שלי אומרת שאי אפשר לשנות הרגלים של שנים ביום אחד, ואני צריכה להבין שחייבים לעשות את זה בהדרגתיות....אז אני איתן לו ליהנות מהספק.

שוב תודה לכולכן וסופ"ש נעים ושקט..

 

[mykal]

בהצלחה,

מבקשת ברשותך, להאיר (הא' בכונה,) כמה דברים.
1)לשנות הרגליםם זו מטלה לא פשוטה,
אבל חשוב מאוד ללוות שינוי תודעתי והבנה --מבלי להתנצח אלא בהסבר,
וספק אם בהחלטת מעשים שלך זה יקרה.
2)אם את תלכי כעבור שעתיים, בגלל עייפות, אז בפעמים הראשונות אולי יקבלו ולא יראה כתירוץ.
אבל אם זה יהיה באופן שיטתי--יובן, ואז את עלולהלההפך להיות 'אויבת העם'.
צריך הדרכה איך לעשות נכון.
3)לא הבנתי איזו הזדמנות את מבקשת לתת לו.
ומה יקרה אם הוא לא 'ינצל' את ההזדמנות? מה תעשי אז?

יש דרכים שהן ארוכות אבלל קצרות ויש שהן קצרות אבל ארוכות.

 

[chen1237]

זה בהחלט מה שאת צריכה לעשות

יותר מזה, תתחילי לבנות לעצמך את שגרת החיים שלך - כמו שאת רוצה אותה. בינתיים תניחי לו לעשות כרצונו, זאת אומרת שאם ביום שישי הוא רוצה ללכת להוריו ואת לא מוצאת לנכון להצטרף - תישארי בבית. אבל שהוא לא יחזור מהוריו ב23:00 בלילה וימצא אותך בטרנינג מהוה זרוקה בסלון כשעיתון סוף השבוע מפוזר סביבך - אל תיראי כאילו אין לך חיים בלעדיו. להיפך, תזמיני אליכם חברים, ו שתלכי לחברים לארוחת ערב (למשל) - תהני מהזמן שלך (ותני לבעלך לראות מה הוא מפסיד - אחרי שהחברים הולכים, תספרי לו מה היה, אבל לא בקטע של "הפסדת", לא לעקוץ! אלא יותר בכיוון של "איזה כיף היה"). אם לא תעשי כלום בזמן הזה שהוא אצל הוריו (לדוגמא) - זה נראה כאילו את מענישה אותו ומשחקת משחקי כוח של "נראה מי יישבר ראשון?"
אני מאמינה שאם הוא יראה שיש חיים מחוץ לפלנטה של בית הוריו (ושהחיים האלה מהנים ואת נהנית בלעדיו) - הבחור יתפכח, ויצטרף אלייך מהר מאוד.
בהצלחה!
מומלץ להתחיל ממחר, יש לך הזדמנות!

 

[ayaht]

לך ולהורים שלו יש תפקידים שונים.

מה שעושים עם הורים, לא עושים עם בבן זוג. ולהיפך.

כך שאת ממש לא מבקשת ממנו לבחור בינך לבין הוריו.

את כן מבקשת ממנו לממש את הנישואין שלכם.
בינתיים זה לא קרה.

הוא התחתן וסימן וי על העניין.

אבל הוא לא מתנהג כמו איש נשוי.

אפילו רבנים לא יצדיקו את ההתנהגות שלו.
יכול להיות שהוא התחתן רק בגלל לחץ של הוריו? כי זו מצווה?

באמת צר לי על המצב.
אני מצטרפת להמלצה ללכת לטיפול.
ו.. באופן אישי, עם כל הצער והכאב, הייתי מסיימת את הקשר הזה.
כרגע, אלו רק נישאין על הנייר.