שלום לך גל.
גל"תלאות החיים" לא קשורות לאלוהות. דעתי על ישות זו, כל חיי, שהיא המצאה של אנשים. תחילה היה באנושות עידן פאגאני, בו האמינו שתפילות והקרבת בעלי חיים ובני אדם משפיעים על האלוהויות. אח"כ בא העידן המונותאיסטי, בו מאמינים בדיוק אותו דבר, מינוס הקרבת בני אדם. אני מחזיקה בדרכו של המדע. זה האחרון מפליא להסביר את היקום ואת החיים בלי להיזקק לישות שהדתיים מכנים "אלהים". אגב, אם כבר, אני צוחקת ומתעצבנת, האמת, על חוצפת הזכרים שבמין האנושי להניח שהאלוהות היא זיכרית ("אבינו שבשמיים",ושאר השטויות), כמובן שהאליטה הרוחנית תמיד יודעת וידעה שלאלוהות "אין גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוה משיגי הגוף". השימוש של הזכר הממוצע בשם האלוהות במין זכר גורם לי תמיד לומר שאם כבר מיתוס, האלוהות היא העקרון הניקבי הנצחי. האלה הגדולה שבראה את העולם ואת החיים, והאשה (והנקבה בבעלי חיים) היא התגלמות קטנה ופרטית שלה: יוצרת החיים העיקרית. לא ייתכן כלל לייחס לאלוהות זיכריות, כי הזכר בכלל לא מסוגל אפילו ליצור חיים. הוא "המשנה למלכה", שהיא האשה. הוא בעצם המשרת הביולוגי. "המחשבה השניה" של הטבע, של האבולוציה. הניקביות היא המין הראשון והראשוני. המין הבסיסי. ויש לכך הוכחות מובהקות במדע הביולוגיה. גל, אתה איש מקסים מבחינתי, אוהבת את פתיחות נפשך ליופי שאני מציירת בשיריי. מציעה לך לעיין (מחדש?) בשירי הטבע של הענק מכל הגדולים, ביאליק, הלא הוא האוורסט שבין גבעות המשוררים המודרניים. וגם קודמו הגדול, יהודה הלוי.
