האמ. רילקס?../images/Emo42.gif../images/Emo129.gif
אולי זאת רק אני, אבל התגובה הזאת נשמעת טיפה היסטרית. אז קודם כל תנשמי. נראה לי שמשהו מאד העליב אותך. אז ככה- להעלב ולכעוס זאת בחירה. את רוצה לעזוב? תעזבי. את לא רוצה לעזוב? אל תעזבי. אבל חלאס. אם לא שמת לב, יש כאן הרבה אנשים שחושבים שאת נחמדה, ושאת ככה וככה וככה, למרות שלא דיברת איתם, וגם כאלה שאת כן מכירה יותר מקרוב ושלא רוצים שתעזבי. אז יש כאלה שלא מסתדרים איתך כל כך. בו פאקינג הו. אז מה, כל פעם שתמצאי מקום שמוצא חן בעינייך תבררי שכולם אוהבים אותם ואם לא אז תעזבי? זאת המציאות, צריך להתמודד איתה. לפתוח את העיניים ולראות שוואלה, לא כולם אוהבים אותנו. אז לא מתחבאים ובוכים ו"אני עוזבת כי יש פה כאלה שחושבים שאני פקאצה". אז. מה.? אז הם -חושבים-! את פקאצה? לא? אז זהו, ביי, נגמר. את מכירה את עצמך, תהיי מי שאת ופאקינג תפסיקי לחשוב שאם מישהו אחד פחות מחבב אותך אז את לא רצויה וצריכה לעזוב. אני אולי לא פעילה חברתית הרבה בפורום הזה, אבל אני קוראת פה כל הזמן ויש פה אנשים מקסימים בזכות עצמם (אלינה, נדב, נטלי [שנעלמה
] ועוד הרבה שעכשיו אני פחות מדבר איתם) ואני בכלל לא מכירה אותך, אז למה שאני אחשוב עלייך משהו? [ולא בקטע מתנשא. ><] קיצר, תנשמי, קחי בפרופורציה ותעשי החלטות עם עצמך. הכי חשוב- אם את רוצה לעזוב, תעזבי להשאר- תשארי. אבל תחליטי ותהיי שלמה עם עצמך קודם, תקבלי החלטות בשלמות ואז תבצעי אותן. יום טוב.