אווך זה לא עולה לי!!! >< מוזה מעצבנ
ת אני יכתוב את זה פה...: הכיתי באגרופי על השולחן "מה ז"א חטפו אותו?!", הסתכלתי בנער שעמד מולי, מפוחד כולו, מכוסה כולו בזיעה הוא התחיל להתייפח, "היי, היי תירגע!" קראתי לעברו והרמתי את סנטרו, "זה לא בגללך, זה בגלל שני המפגרים האלא!" סיננתי מבעד לשיניי, הנער הסתכל עליי במבט מלא תקווה, את ההמשך מלמלתי בשפתיי, ללא קול "הם לא יחטפו את מי שאני אוהב וייצאו מזה בזול!", הנער הסתכל עליי בתמיהה ומצמץ ביעיניו הכחולות, "לא ידעתי שהוא... חשוב לך..." הוא אמר, לא יכול להיות! איך הוא יודע?! הרי זה הסוד הי כמוס שלי... ושל קן..., "לא! זה לא מה שאתה חושב!" אמרתי לו והסמקתי, "רק שתדע שאני לא מתנגד לכך, אתה יודע, זה היה דיי רצוי מצידי ש..."תרד מהתחרות" הוא אמר והסמיק גם-כן, "קארי נכון?" שאלתי אותו, הוא הנהן במבוכה והסמיק עוד יותר, "אני יוצא!" אמרתי לו ויצאתי מהמחסן הישן, "תחזור בשלום דייויס!" הוא קרא לעברי, הנפתי את אגודלי באוויר וחייכתי חיוך אופטימי, אני הולך להציל את קן ויהי מה! חשבתי לעצמי, כל ליבי התמלא בתקווה, הסתכלתי לאחור, טי.קיי עמד שם וסמל התקווה הופיע מאחוריו, עצמתי את עיניי ופתחתי בריצה לעבר הכתובת המסומנת, אחרי כמה דקות כבר הייתי שם, נכנסתי לבפנים, ריח חריף של עובש והאוויר העומד גרמו לי להשתעל, שני דמויות הגיחו מהאפלה, "הנה הוא..." הם אמרו לי ודלת חורקת נפתחה, קן שכב על הרצפה, קשור וחבול כולו, דמעות זלגו מעיניו, רציתי לרוץ אליו, לחבק אותו ולומר לו שהכל בסדר, לנשק אותו בחוזקה ולהכניס בו ביטחון, אבל שני הדמויות סגרו את הדלת, נפלתי על ברכיי, "מה אתם רוצים?!" צעקתי, "רק את שתי הביצים שלך!" קרא אחד מהם, "הביצים שלי?" *הערה ממני: זה לא מצונזר כי אין מה לצנזר מוחות מעוותים!*, "את ביצת האומץ והחברות" אמר הקול השני, בלעתי את רוקי... המשך יבוא בהודעה הבאה, הידיים כואבות לי...
)