ביטחון עצמי.

[ד א ר מ ה]

ביטחון עצמי.

מהם הגורמים הבסיסיים שבונים ביטחון עצמי? כלומר, אם ילד גדל בתחושה שאוהבים אותו ומחזקים אותו על כל מעשיו רעיונותיו ומחשבותיו, האם יש סיבה שיגדל ויהיה נטול ביטחון עצמי? ואם כן אז למה בעצם? ומצד שני, אם אדם גדל עם חוסר תמיכה ופרגון,ומפתח חוסר ביטחון בעצמו האם ישנם דרכים בהיותו אדם בוגר עם אישיות מעוצבת להפוך את היוצרות ולבנות לו ביטחון? ולבסוף, האם יתכן מצב הפוך, שילד שמקבל את האישורים כל חייו, יגדל להיות נטול ביטחון, וילד שלא קיבל חיזוקים יגדל להיות מלא ביטחון? תוהה... יום טוב ושבוע נפלא דארמה

 

[שחרחר מתוק]

דעתי בנושא:

אני חושב שיש הרבה גורמים שבונים ביטחון עצמי.. את חלקם כבר מנית , אבל כמובן שיש עוד.. אממ יש כאלו שפשוט נולדים עם זה.. ואפילו עם הסביבה הקרוב לא מעודדת אותו ומחזקת אותו זה עדיין לא מוריד לו מהביטחון העצמי, יש כאלו שרק בסביבה הקרוב שבה מחזקים אותו ותומכים בו הוא משדר ביטחון עצמי וגם מתנהג ככה כי איתם הוא מרגיש בנוח ... אני חושב, שלא משנה באיזה גיל, אפשר לבנות ביטחון עצמי מחדש , לשפר אותו, וגם להוריד אותו. הכל תלוי בנסיבות בבנאדם וברצון שלו.

 

[שחרחר מתוק]

סביבה הקרובה*

 

[undefined]

בטחון עצמי - לטוב ולרע

דעתי... הממ... אני לא ממש יכולה לומר כאן מה נכון ומה לא נכון אבל אני יכולה לדבר על עצמי בעניין הזה ואולי לתת את עצמי כדוגמא. אני נולדתי ברוסיה ואני 9 שנים בארץ. עד גיל 11 לא היה לי שום קשר לישראל והחינוך שנותנים ההורים כאן בארץ. אני גדלתי בבית שבו אף פעם, אף אחד לא אמר לי שאני לא מספיק טובה בשביל משהו. אלה שפינקו אותי כמובן היו הסבא והסבתא, כמו לרוב הילדים. לעולם לא אמרו לי שאני שמנה מדיי או רזה מדיי... לעולם גם לא אמרו לי דברים כמו "חסרת תועלת" וכד'... אבל גם לא היה מצב שבו פינקו אותי יתר על מה שמגיע לכל ילד/ה קטן/ה. ומה שאני גדלתי זה כל מה שאני עשיתי לבד עם עצמי, זה דברים שאני אמרתי לעצמי ודברים שאני חשבתי על עצמי. אולי בגלל שבבית שלי תמיד חינכו אותי לא להשוויץ יותר מדיי, ולא לחשוב שאני יותר טובה או יותר יפה מאנשים אחרים, ולעולם גם לא חשבתי ככה לאחר מכן, עד היום. אני בחורה עם מעט מאוד בטחון עצמי, ברוב המקרים אני גם מעדיפה להיות כזו. ואם יש בזה משהו רע, אני לעולם לא היתי אומרת שההורים שלי אשמים בזה. כמובן שראיתי הרבה מקרים בהם הילדים גדלים במשפחות שמפנקות אותם יותר מדיי, ובאמת יותר מדיי וכתוצאה מכך אני פוגשת אנשים שיש להם תמיד בראש את המחשה "אני יותר טוב מהם ואני יותר יפה מהם ואני יותר שווה מהם..." לא היתי אומרת שזה משהו חיובי, ואולי בגלל שאף פעם לא רציתי לראות את האנשים האלה בי, לכן ניסיתי איכשהו למנוע זאת... בסוף יצאה ממני משהו זה הכל...

 

[שחרחר מתוק]

../images/Emo45.gif

בכל דבר יש את החסרונות והיתרונות ..

 

[מיכל מנדל]

בנית בטחון עצמי לדעתי../images/Emo6.gif

אהבה אהבה ואהבה הסוד הקסום הראשון. ההורים צריכים לתת המון אהבה לתינוק שנולד. לרוב בגלל שהתינוק צמוד אל האמא בשנה הראשונה לפחות כנראה המשימה נופלת על כתפיה של האם. אם התינוק הוא נשמה רצויה אז אין שום בעיה לאם לתת אהבת אם אין סופית. אבות שמשתתפים בתהליך הלידה מוצאים עצמם משדרים המון חום ואהבה גם כן. כשהילד גדל רצוי מאד שההורים יתנו המון מחמאות והמון חיזוקים ויכניסו לילד שהוא הכי מוצלח הכי יפה הכי מוכשר... בכל הצלחה כדאי לעשות הרבה רעש קולי ומילולי חיובי ולא משנה מה היתה ההצלחה... נניח התינוק מצליח להתהפך... התינוק מצליח לשבת,התינוק מצליח ללכת... התינוק עולה בזחילה במדרגות, התינוק עושה את צרכיו בסיר באסלה במקום בחיתול... כל הצלחה צריכה להיות חגיגה. תינוק כזה יהפך לילד בעל בטחון עצמי גבוהה ואחר כך לנער בוטח בעצמו ואחר כך לאיש עם בטחון. דבר נוסף שמחזק את הבטחון העצמי וההצלחה בלימודים זה לחנך את הילד לעסוק בספורט. אין כמו ספורט לחיזוק הבטחון העצמי וכבר בגיל צעיר. אני באופן אישי הדרכתי ילדים בגיל שלוש לימודי שחיה. את הילדים בגילאי חמש שש שלימדתי ראיתי מיד איך לאחר עשרה מפגשים הבטחון העצמי שלהם הוכפל פי עשר. להפתעתי נפגשתי עם מורות בכתה א' של אותם ילדים ואותם ילדים שלמדו לשחות הקיץ הם התלמידים הבולטים בחברה בינהם הבן שלי ששוחה מגיל חמש. שתי בנותי למדו לשחות גם בגיל חמש והשתתפו בסקתציות שחייה והיום הם מובילות את חברת הילדים בני גילם אחת בת 14 שנים יושבת ראש מועצת התלמידים בחטיבה והשניה בת 12 מנהיגה מלידה. אז מנסיון אישי בגידול שלושת ילדי ומנסיוני המקצועי בתור מורה לספורט אני אומר שאין כמו ספורט לחיזוק הביטחון העצמי וגם לנו המבוגרים לא יזיק קצת בטחון עצמי. ברגע שנצא להליכת קצב בת שלושת רבעי שעה שלוש פעמים בשבוע יקרה דבר מדהים ושווה לנסות זאת... בהחלט יכול להיות מצב שילד שגדל בתחושה שהוא אהוב ומחוזק על כל דבר יהיה בעל בטחון עצמי. אם זה לא כך שווה לבדוק מה קרה בדרך ואם מנגנון הבקורת והשיפוט של הוריו לא היתה גדולה ומעיקה יותר מהקרנת האהבה כלפיו. אולי דרישות ההורים היו מוגזמות... הרי ילדנו הם לא כרטיס הביקור שלנו... הצלחותיהם צריכות לשמח אותנו ויחד עם זאת אסור לנו לדרוש מהם מה שהם לא מסוגלים או לא בשלים לעשות... בתור אדם בוגר אין בעיה לבנות בטחון עצמי. אם מוצאים איזה סוג של עיסוק ומנסים להצטיין בו, או כמה שזה ממלא או כמה שזה בונה בטחון עצמי. אפשר להפתח אל היצירה. אפשר לנסות להגשים חלומות ישנים. אפשר להתחיל לעשות ספורט. אפשר להתנדב למען הקהילה ולזכות לתשבוחות על מעשינו זה מאד ממלא. יתכן מצב שילד שלא קיבל מעולם חיזוקים מהסביבה יגדל ויפתח בעצמו בטחון עצמי, כי כנראה הוא גילה את הדרך לחזק את עצמו. אותו ילד נער בוגר ידע לפתח אהבה עצמית ופרגון עצמי. יצכן גם מצב שילד שקיבל פרגון גדול שעבר את גבול הטעם הטוב ודרך החינוך הפכה מתמיכה לפינוק אותו ילד שכל הזמן עשו עבורו את המשימות יגדל להיות: "נסיך יחס" ישפיט את סביבתו יהפוך להיות עריץ ולא יצליח לעשות שום דבר בכוחות עצמו, דבר שיהפוך אותו לחסר ביטחון עצמי. לא לשכוח שכל התגובה למעלה היא דעתי האישית בלבד לאור נסיוני בגידול שלושת ילדי...

 

[הזהב הלבן]

מיכל, אני חולקת עלייך!

אהבה, אהבה, אהבה... בעודפים חונקת! צריך גם לדעת לשחרר את הילד לחיות את חייו ולעשות כרצונו. וגם אם הילד נפגע לפעמים, לא נורא! - זה ניסוי וטעייה ומזה הוא ילמד לקחים!

 

[coaxcable]

כמו שראיתי דווקא אלה שחיים

ללא האהבה - הם אלו שבגלל המחסור בה, מנסים להוכיח לכולם שהם יותר טובים וכדומה..יש את אלה שקוראים "ערסים" או "עבריינים" או מי יודע מה..אבל לא משנה..ההרבה פעמים הם גדלים ללא חינוך ואהבה יתרה, ואין להם ביטחון עצמי גדול אבל הם מנסים להשרות אותו..כשהייתי ילד קטן, תמיד חינכו אותי ואמרו לי עד כמה אני חכם וטוב, ומה יצא? כלום..זה בולשיט..בחינוך או עפ"י פסיכולוגיה ישנם 2 קצוות לאהבה יתר...או שהיא בונה באמת או שבאמת הורסת ולא נותנת כלום חוץ מלמנוע מהאדם להתפתח כבעל אישיות עצמית ובעלת ביטחון...ולהרבה יש אנשים חוסר ביטחון למרות שחיו במשפחות תומכות ומעניקות, לעומת אחרים שלא היה להם את זה והם סיגלו לעצם ביטחון מהחיים "שבחוץ" מהנסיון האמיתי..אני רואה את אצלי אחי הצעיר..שמעניקים לו לבד אבל אנו מחנכים אותו ליותר הממ.....פעלתנות עצמית במקביל לתמיכה מסויימת והענקת אהבה..

 

[סיגל עם הקפה]

אהבתי מה שכתבת ואני מסכימה עם

רוב הדברים. ואני רוצה להוסיף שקשה מאד לבנות ביטחון עצמי אצל ילד אבל קל מאד להרוס אותו. אנחנו בתור הורים לא רק צריכים לאהוב, לפרגן ולחזק. אנחנו צריכים לדעת להרפות, לא לבקר יתר על מידה, כי זה פשוט מוריד את הביטחון הילד חושב שהוא לא מספיק טוב. לתת לילד להיות הוא עצמו ולכוון אותו, ולהסביר ולהדריך אבל בשום אופן לא להוכיח אותו ולא לבקר אותו.

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך סיגל עם הקפה../images/Emo24.gif

 

[coaxcable]

לדעתך..האם כדאי קצת לתת תחושה

רעה..מעין העלבות פשוטות או לא העלבות אלא מעין תקיפה שלאחר מספר דקות תקבל דווקא פידבק חיובי - להראות לילד שניתן להיות מושלמים אבל גם לטעות?

 

[תמי קורקין]

בשום אופן לא../images/Emo59.gif

בבקשה, העלבות כאלה גורמות לרגשות אשם לילד. אם את/ה רוצה ללמד ילד שזה בסדר לטעות - היה לו לדוגמא. להראות לילד שניתן להיות מושלם??? אוי ואבוי נא לשכוח מזה מהר. ילדים הם מספיק פרפקציוניסטיים ( נכון, לא כולם) ודורשים מעצמם לפחות מה שהוריהם דורשים מהם, ילדים ממש לא צריכים העלבות כדי לקבל פידבק חיובי אח"כ..בדרך הזו הם לעולם יחשבו שהם צריכים קודם כל להינזף ואז אולי לקבל טפיחה על השכם. צר לי אבל אני מ-ז-ו-ע-ז-ע-ת מהרעיון.

 

[coaxcable]

פשוט ראיתי ושמעתי שיש שעושים

זאת...בקטע של הגזר והמקל: מענישים על דבר רע ואז גם מסבירים ונותנים פידבק

 

[חתול רחוב בחושך]

בטחון עצמי

זה משהו שמתפתח אצל כל ילד מתוך עצמו.חויות שילד עובר יכולות מאוד להשפיע לחיוב ולשלילה.גם לדעתי מאוד חשוב לתת לילד אהבה וחיזוקים ותמיכה ועידוד ,זה לא חונק ,להפך.כשילד יודע שמקבלים אותו ומעריכים אותו זאת הרגשה טובה שבונה בטחון בעצמו.

 

[הזהב הלבן]

ביטחון-עצמי...

כדי לבנות ביטחון-עצמי אמיתי, על האדם לקבל את האמת שלו עצמו, ולהיות מודע ככל האפשר לרצון-העצמי האמיתי שלו. אישורים למעשים ולתחביבים, לא בדיוק יבנו ביטחון-עצמי, אלא יפתחו תלות באישורים עצמם. אהבה, חום, מרחב מחייה, מרחב נשימה, עידוד לעסוק בכל דבר, שמעניין אותו, הקשבה לרעיונות ומחשבות ודיון משותף בהם (להגיד לו: "לדעתי, אתה צריך ללמוד יותר את הנושא." במידה ומשהו שגוי), חיזוקים בכיוון פיתוח עצמאות, לבטוח בו, לתת בו אמון, לא לתחקר על כל דבר... יש בבלוג שלי רשומה חדשה "מה גברים רוצים ומה נשים רוצות?" - הכתוב ברשומה יוכל להסביר לך את היחס הנכון בין בני-אדם בכלל, שבונה ביטחון-עצמי, ולא רק בין בני-זוג. זה לא משנה אם ילד מקבל או לא מקבל חיזוקים, ברגע שהילדים יודע להפריד בין דברי אמת, לבין דברים שאין להם בסיס, כמו ברשומה שלי "חיים של בובה בין בובות", אז הוא יפתח ביטחון-עצמי בכוחות עצמו!

 

[שחרחר מתוק]

וואלה עוד שיטה שנראית לי אפילו

יותר טובה ויעילה לבנות ביטחון עצמי

 

[ד א ר מ ה]

אהבה../images/Emo23.gif

אני בהחלט מסכימה עם הגישה הזו, אהבה וחיזוקים חיוביים יוצרת בהחלט את תחושת הביטחון הבסיסית שממנה מתהווה כל נושא הביטחון העצמי בכל גיל. ונושא הניסוי וההטעיה לעניות דעתי יכול לחכות לגיל מאוחר יותר, הרי בכל החיים שלנו יש ניסוי והטעיה, כך שכמה שנגיע לפעם הראשונה יותר אהובים, מחוזקים ומעודדים כך יקל עלינו להתקדם ולהצליח בלי להכנע לפחד מכישלון או מהצלחה. אני מאמינה שהיחס לילדים מיום היוולדם צריך להיות כמו לכל אדם בגיל אחר, כלומר להתייחס למה שהם אומרים, לחזק אותם על רעיונות ומחשבות מיוחדים, והכי חשוב לתת להם את אותו כבוד שאנחנו רוצים שיתנו לנו. דארמה

 

[הזהב הלבן]

דארמה אני מסכימה, אבל...

צריך להזהר במינון! אדם צריך גם חופש ללמוד ולהתפתח בכוחות עצמו!!! עודפים של אהבה עלולות לחנוק, ואם תתני חיזוק חיובי, שהוא לא במקום, זה יפגע בילד, זה לא יעזור לו! - צריך לדעת לדבר עם ילד, כמו עם מבוגר, בגובה העיניים, אך במילים פשוטות יותר וקלות יותר להבנה! זה לא פשוט! כמו-כן, חשוב לתת לילד להתנסות בכמה שיותר תחומי-יצירה, בהתאם לגיל, כמובן. לתת לילד להבין, שאוהבים אותו בכל מצב, לא להתנפל עליו, בגלל טעות, אלא להסביר בעדינות.

 

[ג י ל ה 1]

../images/Emo20.gifניסוי ותהייה

כלומר ללמוד מנסיון, גם מהתנסויות ספונטניות.

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך גילה 1../images/Emo24.gif