ביטחון עצמי.

[מיכל מנדל]

ברוך בואך עכבר כהה../images/Emo24.gif

 

[Dark Muse]

מוזה אפלה גברתי... ../images/Emo4.gif

 

[מיכל מנדל]

סליחה אני והאנגלית שלי חיחיחי

 

[Dark Muse]

לא נורא ../images/Emo140.gif

 

[תמי קורקין]

גורמים בסיסיים../images/Emo142.gif

מבנה אישיותו של אדם בנוי משני חלקים, האחד הוא ה-self והשני הוא הסביבה. ה'סלף' נבנה משילובי הגנים השונים של אמא ואבא ואיתו מגיח התינוק לעולם, אפשר לקרוא לזה גם פוטנציאלים מולדים, מרכיבי אופי בלתי משתנים לאורך החיים ( כמו למשל מרדנות, עדינות נפש ועוד) מרגע שתינוק מולד מושפע ה'סלף' מהאינטרקציה עם הסביבה, קודם כל אמא-שממנה ילמד כיצד להתייחס ולחוות את עצמו. אבא-ילמד אותו כיצד להתיחס לסביבה וכיצד לחוות אותה. עד כאן בייסיק בפסיכולוגיה..אח"כ כמובן מיכלול החוויות וההתנסויות יבנו על ה'סלף' אישיות כזו או אחרת. אחד הדברים הכי חשובים בבניית בטחון עצמי אצל ילד זה לשדר לו שסומכים עליו. לאפשר לו להתנסות בעצמו ולחוות את החוויות שלו וכהורים "לעמוד מהצד" ולראות אותו נופל וקם בעצמו כשהוא יודע שאנחנו שם בשבילו..לתת לו חיזוקים ע"מ שיוכל להתמודד ולהכיל את חוויותיו ללא תיווך.. למשל ילד חוזר הביתה מביה"ס ומתלונן שחבר מהכתה העליב\היכה וכו', לא לרוץ לטלפון כדי לטלפן לאמא של המזיק אלא לעודד את הילד לעשות זאת בעצמו "הרי אתם חברים, צלצל אליו ותספר לו שמאד נעלבת, שאל אותו אם הוא רוצה לבקש ממך סליחה.." מנסיון-זה עובד מצוין. בקיצור לא לעשות את הדברים במקומו, לא לחיות את חייו, כן לתת לו כלים למיומנויות חיים ולאמר לו שסומכים עליו, וגם להתכוון לכך. רק כך הוא ילמד לסמוך על עצמו, על יכולותיו וזהו בטחון עצמי. ילד כזה גדל להיות בוגר ועצמאי שיודע לחוות כשלונות והצלחות באופן בריא, ללא תלות וללא חרדות. ועוד לא דיברנו על אהבה ללא תנאי.. שבוע טוב ומבורך

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך תמי קורקין../images/Emo24.gif

 

[אילתושי]

אני מסכימה

אבל רובכם התעלמתם מזה שביטחון נבנה לא רק ע"י המשפחה והחברים, אלא מושפע גם מהסביבה הפחות נחמדה לפעמים, היותר רחוקה - גן, בי"ס, כל מסגרת חברתית אחרת.

 

[מיכל מנדל]

היי אילת ברוך בואך../images/Emo24.gif

לא לא התעלמנו מהסביבה החינוכית קראי את דברי. ובהחלט לחברת הילדים והנוער בתהליך גיל ההתבגרות יש השפעה מאד רצינית. ככה בתיכון וככה בצבא...

 

[אילתושי]

תודה על קבלת הפנים החביבה

אבל אני לא מתכוונת להישאר... זה היה רק ביקור חד פעמי. כל טוב לכם!

 

[תמי קורקין]

אילתושי../images/Emo141.gif

נכון, ולא נכון.. גן, ביה"ס לא בהכרח סביבה פחות נחמדה, זה בדיוק העניין, כשילד מגיע לכל מסגרת שהיא עם בסיס חזק מהבית ידע להשתלב די מייד כי יהיה פנוי ללמידת הסביבה החדשה ממקום בטוח (בטחון עצמי) ולא יהיה עסוק בהשרדות שבאה ממצוקה שחוסר הבטחון העצמי גורם לה. ילד עם בטחון עצמי ידע להפיק מכל סביבה חדשה חוויות חדשות, גם נעימות וגם פחות נעימות, הפואנטה היא ההתייחסות של אותו ילד לכל חוויה שמזדמנת לו, האם הוא פנוי להכיל אותה או לא וזה תלוי אך ורק בכיצד הוא תופס, מתייחס, בוטח בעצמו.. וזה, מה לעשות מיומנות שרוכשים בבית. התגובות שלנו כהורים קובעות כמעט לחלוטין את ההתייחסות של ילדינו למצבים שונים. אם אני כאם חשה שביה"ס הוא מקום לא נעים, אין ספק שגם בני יחוש כך..לזה בדיוק התכוונתי שכדאי להפריד את חוויותינו העצמיות.. זה קשה מאד מאד, אני יודעת, אבל זאת הדרך היחידה להביא לידי כך שילדינו יפתחו מיומנויות משל עצמם. רק הבוקר בני הצעיר הודיע שהיום הוא נשאר בבית כי כמה ילדים רוצים להרביץ לו..נו, זה די מבהיל לא? ובכן לא!!! "אני סומכת עליך שתדע לשבת קרוב לנהג (בהסעה) או משהו כזה.." כלומר נתתי לו כיוון לפתרון מבלי לשדר לו את חששותי ממה שיקרה, נכון, כל היום תהיתי מה קרה שם בהסעה וכו' והנה הוא חזר הביתה ורק כששאלתי איך עברה הנסיעה לביה"ס בבוקר, סיפר ש"הם בכלל שכחו ולא היה כלום".. יש עוד מיליון דוגמאות יומיומיות כאלה, וזה אולי נשמע מתיש אבל לדעתי ומנסיוני (3 בנים כמעט בכל גיל) לתת להם להתנסות תוך כדי מעורבות (ללא התערבות..חוץ ממקרים קיצוניים) גורם גם לילדים בטחון עצמי כי הם יודעים שסומכים עליהם אבל גם, ולא פחות חשוב, רווחה להורים. זהו לעת עתה, להת' בינתיים

 

[rachely2000]

זה נורא קשה..

אנשים לא מבינים מה הבעיות שלי כי אני עכשיו נראית טוב והכל.. הם לא מבינים מה הולך בפנים..אני מרגישה בול כמו פעם, שכולם נגדי כזה.. אני מפחדת שפשוט יתרחקו ממני באיזשהו שלב..מצד שני אני מנסה לעלות תביטחון אבל אני מרגישה כזאת מטומטמת ולא אמיתית..

 

[י ו ס ף ו ק נ י ן]

בטחון זה כמו משכנתא ../images/Emo13.gif

אי חושב שכל החיים שלנו אנחנו עובדים על הבטחון העצמי שלנו. נכון שכבר בילדות אנחנו בונים את הבטחון הבסיסי שלנו ע"H הכרת העולם אם המראה, בריח, במגע, ובקשר הבין אישי שלנו מול הסביבה. אני חושב ומאמין שילד שמקבל הרבה חום ואהבה בשנים הראשונות גדל לתוך תחושה של בטחון עצום כי העולם הוא מקום טוב לחיות בו. רשמתי על כך בצורה נהדרת באתר שלי על מערכת הצ'אקרות וההתפתחות שלהם. הבטחון העצמי ממשיל להבנות גם בגיל הנערות הבגרות ולאחר מכן. כל הזמן אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים מול דבר כזה או אחר שלא פעם מעמיד אותנו מול האמיתות שלנו ומצליח לפעמיים לרגעים ספורים ולעיתים לרגעים ארוכים לגרום לנו שוב לבדוק את עצמנו מול אמיתותינו. נכון שיש את הself אך אם איני טועה הוא יותר קשור לדימוי העצמי שקושר בתוכו את הבטחון העצמי. אני מאמין שבכל פעם שאנחנו עושים עם עצמנו בדק בית פנימי אנחנו מוצאים דבר כזה או אחר שלא בדיוק מקדם אותנו לאן שאנחנו רוצים. ושם עלינו לעשות עבודה. הבטחון נבנה ע"י ההורה המגדל ומה שהוא מעביר אל הילד שלו, אם זה אמונות כלאו ואחרות, דעות מסוג זה או אחר, ולצערו של הילד הוא לא תמיד יודע להבדיל בין נכון ללא נכון ובין אמת לשקר בגיל צעיר כלכך. כל אמונו הוא נותן בבני משפחתו ובהוריו. לכן כבר בבסיס שלו יש משהו מנטלי שכבר מקובע. כך כשהוא ייגדל וישכיל להבין שיש להתשחרר מאמונות כאלו ואחרות על מנת לאפשר לעצמו להתשחרר מאותם "תקיעויות" וכו' וכו'. דארמה זה נושא שיכול להיות עד אין סוף, אני מאמין שכל הורה נותן את הטוב ביותר, אי אפשר לתכנת את עצמנו להתנהג כך או אחרת. אנחנו יכולים להבטי סביבנו ולראות הרבה אנשים עם חוסר בטחון כרגע בגלל המצב הכלכלי, המדיני, והחברתי ביטחוני. מה שאני רוצה לומר שלא תמיד הכל צריך לרוץ אל הילדות יש את הכאן ועכשיו שהוא לא פחות חשוב. כך לפחות אני מאמין. המשך יום נעים ומקסים יוסי